לבד

אני אוהב להיות לבד. ואולי בעצם התרגלתי.
התרגלתי לחזור למיטה ריקה,
להיזרק אחרי יום ארוך מהעבודה,
עם הגרביים המלוכלכות,
ככה עם הבגדים.
עם כל מה שאני סוחב איתי.

התרגלתי,
להשאיר את המגבת על הרצפה,
מבלי שתהיה מי שתתעצבן, ותכעס,
שתעיר,
על החוסר סדר שלי.

התרגלתי,
ללכת לישון לבד, באלכסון,
מבלי לחלוק במיטה,
את הצד השני.

התרגלתי,
לתת להן ללכת,
להשאיר אותן מאחור,
כאילו מעולם לא היו פה.
העיקר לא להכניס אף אחת אל הלב שלי.

התרגלתי,
לאהבות זמניות,
להנאות שהופכות לרגעים,
ללב כואב ושבור,
שנכתב בין השורות,
והופך למילים.
כי לצעוק רגשות,
אף פעם לא היה הצד החזק שבי.

התרגלתי,
שאין לי את הצורך הזה,
לספר על היום שעבר עלי,
שאין את הצייפיה,
שמישהו יבין.

אני אוהב להיות לבד, באמת.
אבל כנראה שיותר מכל התרגלתי,
לחיות לבד עם עצמי.

**********************

04:00

לא מגיע לך מישהוא כמוני,

זה לא שאני מצטער על הזמן איתך,
להפך למדתי ממנו.
למדתי עוד דרך לחזק את עצמי,
עוד דרך שאראה כמה התקדמתי,
השתנתי ולתת לעצמי אשכרה
טפיחה על השכם. כמה הצלחתי.
בשבילי להישאר בעמדה של מי שאני,
לא להתפשר, ולא להתנצל,
ועם כמה שזה קשה, לא להיכנע אלייך.
בשבילי לא לשלוח לך הודעות,
ולהבין שאתה לא בשבילי,
ולנצל כל דקה עם עצמי והשאיפות שלי,
מבלי להסתכל אחורה,
ולהתעצב אלא להבין,
שפשוט מגיע לי יותר ואולי גם לך,
זו הגדולה שלי.
להנאות מהלבד שלי בלעדייך,
לא להזדקק לך, להיות מלא בזכות עצמי.
זה הניצחון שלי.
תבין הרוב נשברים אחרי פרידה,
כי אשכרה אתה נותן את כל כולך,
לבן אדם שאולי לא יהיה שם לנצח.
אבל אתה לא מתעסק בלנצח,
אתה נהנה מכל רגע,
ואז מגיע השלב שאתם
חוזרים להיות זרים.
אתה יכול להגיע להמון מצבים,
אתה בוחר לאן המצב יקח אותך,
או שיהיה לך את הניצחון שלך,
להבין שגם לבד אתה מאושר.
כי אני יכול להיות מאושר לבד,
זה שתצטרף לחיים שלי יהיה הבונוס שלי.
עצם זה שאני נושם, מתפקד וחי,
שווה כל רגע לעצור מכל הרעש מסביב,
ולהגיד לעצמי תודה על אלף ואחד דברים,
בעיקר על הזכות להיות אני.
אבל אם תילך יהיה לך מינוס,
אני אשאר עם החשבון הענק,
אני עם כל המספרים שיש בתוכי.
אני אפילו לא אדבר על כוכבים,
כי הם מזמן קיימים בי.