The smell of the stench

באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון, בימים בהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו להביא הביתה מעט פרנסה, מזון - דווקא עכשיו החליט נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו...חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב.

ביבי, ברצינות, אתה לא רואה את כל זה? מאיפה האטימות הזו? מאיפה חוסר האכפתיות הזה? ואיפה מעט אמפטיה ורגישות? הגזמתי, מה? אז אנסה אחרת. אתה באמת חושב שזה מקרה שרוב שריך וח"כיך אילמים כדגים ואינם קופצים להגנתך? גם גדולי התומכים בך מתקשים לעמוד מול עיני הילדים שלהוריהם אין פרנסה להביא הביתה, בשעה שהם "נקראים לדגל" שוב ושוב כדי לדאוג לעניינים הפרטיים שלך ושל משפחתך.

ויש לי שאלה גם לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולשריו החליפיים: איפה הייתם בזמן ההצבעה אתמול בוועדת הכספים? ואיפה תהיו ביום ראשון? איפה עמוד השדרה שלך, השר גנץ?
ואחרי כל זה יש לזכור: בעוד כחודש וחצי תסתיים תקופת הזכאות של מפוטרי החל"ת. צריך יהיה יותר מנס גדול כדי שמאות אלפים מהם יחזרו לשוק העבודה. האנשים האלה, שהיום עדיין מצליחים להחזיק איכשהו את הראש מעל המים בזכות הקצבה, פשוט יטבעו. המדינה תזדקק לכל גלגל הצלה אפשרי כדי לסייע להם.

הדרישה לעוד ועוד כספים והחזרים בעיתוי הזה היא לא רק חצופה, מקוממת ומבישה, היא גם מסוכנת.

*******************************

כשאני עוטה מסיכה בציבור:
🔵 אני רוצה שתדעו שאני מספיק משכיל כדי לדעת שאני יכול להיות נשא אסימפטומטית ועדיין לתת לכם את הנגיף.
🔵 לא, אני לא "חיה בפחד" מהנגיף; אני רק רוצה להיות חלק מהפתרון, ולא מהבעיה.
🔵 אני לא מרגיש ש-"הממשלה שולטת בי ". אני מרגיש כמו מבוגר שתורם לביטחון בחברה שלנו ואני רוצה ללמד אחרים את אותו הדבר.
🔵 כשאני עוטה מסכה, אני שומר על הרופאים והאחיות שלא יעבדו מסביב לשעון, שיוכלו להגיע הביתה למשפחתם לילדים ולבני הזוג, כי גם הם בני אדם. במקום לספר איך הם הצילו אתכם ולומר "תודה", פשוט אל תוסיפו להם עוד חולה לטפל בו.
🔵 אם כולנו יכולים לחיות מתוך התחשבות בזולת, כל העולם היה מקום הרבה יותר טוב.
🔵 עטיית מסיכה לא הופכת אותי לחלש, מפוחד, מטופש או אפילו "מבוקר". זה גורם לי להתחשב.
🔵 כשאתם חושבים על המראה שלכם, על אי הנוחות שלכם, או על הדעה שיש לכם לאחרים, דמיינו אדם אהוב - ילד, אבא, אמא, סבא וסבתא, דודה, דוד או אפילו זר - מונח מתחת למכונת הנשמה, לבד בלעדיכם או כל בן משפחה אחר מורשה ליד מיטתם.
🔵 שאלו את עצמכם אם הייתם יכולים לעזור להם מעט על ידי עטיית מסכה.

******************************

עטיית המסכה אינה מגנה רק עלינו מפני וירוס הקורונה אלא מגנה עלינו מהריח של סירחון.

ריח הסירחון של הביוב שעולה ממוסד הכנסת.

ריח הסירחון של הביוב שעולה ממוסד ראש הממשלה.

לעם שיושב במדינת ישראל יש חוסר אימון בממשלה שלו ובפרלמנט שלו.

אם ראש ממשלה דורש כספים רטרואקטיבית שמגיעים לו, לטענתו, בעוד שהעם שלו נאנק תחת המיסים, חוסר העבודה, אובדן ההכנסות בשל משבר הקורונה. אנשים מאבדים מקומות עבודה, את הבתים שלהם ונזרקים לרחובות על מטלטליהם וילדיהם, והוא מבקש כספים במיליונים רטרואקטיבית. והכנסת, בשיא חוצפתה, מאשרת לו את הכספים הללו.

כשחבר כנסת מהאופוזיציה מתגלה שהוא מחזיק שלדים בארון הבגדים שלו בדמות האשמות של הטרדות מיניות. כלפיי חוץ הצטייר כראש עיר לשעבר, כשר לשעבר מאוד מוערך. וזה לא חבר כנסת היחידי שישנם כנגדו האשמות בגין הטרדות מיניות, שוחד וטוהר המידות. 

אז בשביל מה נצביע עבורכם, בכלל?

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים