סרטן הערמונית - פרק 7: מסתכל בסרטן בעיניים ולא ממצמץ
לפני כחודשיים התחלתי את הטיפול ההורמונלי, כחלק מהטיפול נגד סרטן הערמונית.
הטיפול ההורמונלי, בעצם, הוא נטילת כדור BICALUTAMIDE פעם ביום בשעה קבועה. מטרת הכדור היא להוריד את רמת הטוסטרון בגוף: הטוסטרון הוא בעצם סוכר ומזון קל להתרבות סרטן הערמונית. כמובן, שישנם תופעות לוואי לכדור: שינוי במצבי הרוח, פריחה, גרוד חריף בעור, גלי חום, ירידה בחשק המיני, גזים, ישנוניות, וכולי. במקביל, התחלתי לקחת ויטמין D (סידן) כי בין היתר הטיפול ההורמונלי פוגע ברמות הסידן בגוף.
מודה באשמה: בשבוע וחצי הראשונים סבלתי מבחילות נוראיות. עד אשר החלפתי את זמני נטילת הכדור ההורמונלי - במקום ביום לוקח את הכדור בלילה - בהצעת הרופאה הכללית המהממת שלי, ד"ר קליין. מאז הבחילות הפסיקו מצד אחד, ואני קם הרבה לשירותים לשם מתן שתן במהלך הלילה, מצד שני. הכדור די מייבש ומצריך ממני לשתות הרבה מים.
במקביל, ישנם ימים של הקאות ובחילות נוראיות שאני לא יכול לשאת אותם, כמובן שאני לא משתף את אמי בנושא אחרת היא תכנס לסוג של סטראס - שגם כך היא נמצאת בו, למרות כל ניסיונותיי לא לספר לה בכלל.
בנושא ההקאות והבחילות - כבר חשבתי יחד עם חברותיי שכנראה נכנסתי להריון שהרי אילו סימפטומים של התחלת הריון. :) :) :)
במחצית השנייה של חודש יולי אני אתחיל לקבל הקרנות, בבית החולים "איכילוב", שבעצם נהפך לבית השני שלי. בעצם, הבית השלישי שלי. ביום הראשון להקרנות אני אפגש עם רופאת ההקרנות שלי לשם הכנה. הפארדוקס הוא שבאותו יום שאני נפגש עם רופאת ההקרנות שלי יש לי גם יעוץ גנטי לשם בירור ותחקיר גנטי האם אני נשא של המוטאציה של סרטן השד - שסבתי עליה השלום נפטרה ממנו - או שלא.
אני לא חושש מההקרנות. אני בטוח שאני אעבור אותם, כמו גדול. אני כבר בשלב שבו יצאתי מההלם, מהאבל שדווקא אני חטפתי את הסרטן. אני בשלב שאני מסתכל בסרטן בעיניים ומחכה מי שימצמץ ראשון, ביטוי מאוד נפוץ בימים ובשבועות האחרונים. שומר על אופטימיות מרובה, על הומור ציני ברמות, ישנן חברות שמזכירות לי לא להישבר. למרות שאני חיוור, למרות שאיבדתי את הצבע בפנים.
מה שטוב בטיפול הזה: אם פעם הייתי חסיד של שוקולד, על כל סוגיו ועל כל גווניו, אני לא יכול לאכול היום יותר מקוביה אחת של שוקולד, וגם אז אני נגעל מזה. לעומת זאת, אם לא הייתי מסוגל לשתות מים בעברי, אז היום אני שותה מים בכמויות - ישנם ימים שאני שותה יותר משניים וחצי ליטר מים שזה המון וגם מוגזם. אבל, למי אכפת? הקיץ מתחיל וחייבים לשתות הרבה. גם במקביל, מתמרח בקרם הגנה מפני השמש.
בקיצור לעניין: אני בשליטה. אני אופטימי. מסתכל לסרטן בעיניים: לא ממצמץ ראשון.
הטיפול ההורמונלי, בעצם, הוא נטילת כדור BICALUTAMIDE פעם ביום בשעה קבועה. מטרת הכדור היא להוריד את רמת הטוסטרון בגוף: הטוסטרון הוא בעצם סוכר ומזון קל להתרבות סרטן הערמונית. כמובן, שישנם תופעות לוואי לכדור: שינוי במצבי הרוח, פריחה, גרוד חריף בעור, גלי חום, ירידה בחשק המיני, גזים, ישנוניות, וכולי. במקביל, התחלתי לקחת ויטמין D (סידן) כי בין היתר הטיפול ההורמונלי פוגע ברמות הסידן בגוף.
מודה באשמה: בשבוע וחצי הראשונים סבלתי מבחילות נוראיות. עד אשר החלפתי את זמני נטילת הכדור ההורמונלי - במקום ביום לוקח את הכדור בלילה - בהצעת הרופאה הכללית המהממת שלי, ד"ר קליין. מאז הבחילות הפסיקו מצד אחד, ואני קם הרבה לשירותים לשם מתן שתן במהלך הלילה, מצד שני. הכדור די מייבש ומצריך ממני לשתות הרבה מים.
במקביל, ישנם ימים של הקאות ובחילות נוראיות שאני לא יכול לשאת אותם, כמובן שאני לא משתף את אמי בנושא אחרת היא תכנס לסוג של סטראס - שגם כך היא נמצאת בו, למרות כל ניסיונותיי לא לספר לה בכלל.
בנושא ההקאות והבחילות - כבר חשבתי יחד עם חברותיי שכנראה נכנסתי להריון שהרי אילו סימפטומים של התחלת הריון. :) :) :)
במחצית השנייה של חודש יולי אני אתחיל לקבל הקרנות, בבית החולים "איכילוב", שבעצם נהפך לבית השני שלי. בעצם, הבית השלישי שלי. ביום הראשון להקרנות אני אפגש עם רופאת ההקרנות שלי לשם הכנה. הפארדוקס הוא שבאותו יום שאני נפגש עם רופאת ההקרנות שלי יש לי גם יעוץ גנטי לשם בירור ותחקיר גנטי האם אני נשא של המוטאציה של סרטן השד - שסבתי עליה השלום נפטרה ממנו - או שלא.
אני לא חושש מההקרנות. אני בטוח שאני אעבור אותם, כמו גדול. אני כבר בשלב שבו יצאתי מההלם, מהאבל שדווקא אני חטפתי את הסרטן. אני בשלב שאני מסתכל בסרטן בעיניים ומחכה מי שימצמץ ראשון, ביטוי מאוד נפוץ בימים ובשבועות האחרונים. שומר על אופטימיות מרובה, על הומור ציני ברמות, ישנן חברות שמזכירות לי לא להישבר. למרות שאני חיוור, למרות שאיבדתי את הצבע בפנים.
מה שטוב בטיפול הזה: אם פעם הייתי חסיד של שוקולד, על כל סוגיו ועל כל גווניו, אני לא יכול לאכול היום יותר מקוביה אחת של שוקולד, וגם אז אני נגעל מזה. לעומת זאת, אם לא הייתי מסוגל לשתות מים בעברי, אז היום אני שותה מים בכמויות - ישנם ימים שאני שותה יותר משניים וחצי ליטר מים שזה המון וגם מוגזם. אבל, למי אכפת? הקיץ מתחיל וחייבים לשתות הרבה. גם במקביל, מתמרח בקרם הגנה מפני השמש.
בקיצור לעניין: אני בשליטה. אני אופטימי. מסתכל לסרטן בעיניים: לא ממצמץ ראשון.
תגובות