רשומות

גאה בעצמי

תמונה
את הפרק הזה אני כותב בלשון זכר יחיד ובלשון זכר רבים מטעמי נוחות. אבל הוא מתייחס לשני המינים. ********************* לריקוד טנגו צריכים שניים. ככה זה בזוגיות. כאשר בזוגיות יש בן זוג אחד שמתפקד אז מה זה שווה בכלל הזוגיות? אז בשביל מה להיות בזוגיות, בחברותא? בגלל זה פירקתי את החבילה שבה הייתי הן בסבב הראשון והן בסבב השני. בטח תגידו שאני אדם קשה, מחמיר עם עצמי, עם הסביבה בגלל שיש לי הפרעות סדר וניקיון. מה זה קשור אחד לשני?? התשובה שלי: זה ממש לא!!!! כשיש לכם בן זוג שהוא ער עד השעות הקטנות של הלילה וכתוצאה מכך הוא יישן עד שעות הצהריים המאוחרות, לא יודע לשמור על רוכסן המכנסיים שלו סגור, מבלה בחדר כושר רק בכדי לפתח את הגוף שלו עוד ועוד רק בכדי שיהיה מנופח יותר ויותר, לא נמצא - נוכח בדברים הקטנים כגדולים שצריכים להיעשות ביחד, כששטיפת כלים - שטיפת הבית נופל על הבן הזוג השני שהוא מרגיש מנוצל, כשאין תקשורת ורבאלית בין השניים. אז למה להמשיך?? בסבב השני מהר מאוד הבנתי לאן הרוח נושבת שוב ולכן חתכתי מהר מאוד, מבלי להתחרבש בכלל. בטוח תבואו עכשו ותטענו כלפיי: "מה אתה נותן לזוגיות דפוקה שהייתה לך בע

היום

תמונה
המציאות מאוד קשה ולכן היא טופחת לך בפנים. תרצה או לא תרצה זו האמת לאמיתה. אני לא מרשה לעצמי יותר לברוח לעולם הדמיון למרות שנורא קשה לי. נפגעתי נורא מאנשים, גם בתקופה הזאת של החמישה חודשים האחרונים. לא עוד. לא רוצה להיפגע יותר. הולך להיות קשוח, תוקפני, אסרטיבי, אומר את מה שאני חושב לטוב ולרע. מי שלא רוצה אותי בחייו או בחייה יודע.ת היכן הדלת. רק תעשה.י טובה: אל תחסום / תחסמי את הפתח. כמו שהשכנה שלי שהיא כמו אמא שנייה שלי אמרה לי "תעשה מה שאתה רוצה בבית שלך. כמו שאתה שומר על השקט תמשיך על כך. אל תחשבן לאחרים". היא צודקת בזה מאוד. החינוך הקפדני מדי של האמא הטורקיה שלי על גבול החינוך היקי של "מה יגידו אחרים" משפיע עליי מאוד. אני צריך להתחיל לשחרר ויהי מה. ******************** בילדותי, בנעוריי ובבגורתי לא האמנתי בעצמי עד כמה אני יפה. זה היה מתוך חוסר ביטחון עצמי........ חוסר ביטחון נמוך מאוד ברמה של ביוב. רק לאחרונה הבנתי שזה נבע מהעובדה שהייתי ילד שמנמן ולא מקובל בעליל. מה גם סבבו אותי אנשים, כביכול חברים וחברות, שידעו להקטין אותי. בזמנו, התלהבתי מהיופי החיצוני שלהם רק ש

כרגע

תמונה
רוצה אותך שתבוא שתהיה לידי, תחבק אותי פיזית או וירטואלית, שתקשיב לי גם בשתיקותיי הרועמות, שלא תשפוט אותי וגם לא תדון אותי לזכות או לחובה, תהיה נוכח פיזית כי כרגע אני מרגיש לבד, נטוש, תלוש. **************** מה אכפת לכם מתי אני הולך לישון? מה אכפת לכם איך אני מתהלך בבית שלי? מה אכפת לכם כמה פעמים ביום אני מתרחץ? האם אני אומר לכם מה לעשות ואיך להתנהל בחייכם? פתחתי לכם קוח לחיי זה לא אומר שיש לכם את הזכות להגיד לי איך להתנהל ואיך לחיות. ישנו חלון במטבח בביתי זה לא אומר שמותר לכם להציץ ולראות מה אני עושה. אז יאללה לכו להתגרד על קקטוס מרוקאי מצוי שגדל בכיכר רמה שברמת גן. ******************* 2 הכריות הללו היו כבר מצוקמקות והיה חבל לי לזרוק אותן. מה עשיתי? השארתי את המילוי שלהן ודחסתי זוגות גרביים נקיות שעשו את שלהן וגם גופיות נקיות שלא בשימוש כך הכריות התעבו מחדש ונראות מחודשות. חבל מאוד לזרוק גרביים וגופיות נקיות שלא בשימוש. מה גם זה סוג של מיחזור דברים שלא בשימוש. השהייה בבית עושה לי רק טוב, מתברר.

ילדי שמנת

תמונה
הבלוג שלי הוא יומן אישי שלי. אני משתף את הפרקים ממנו למרות היותו מאוד אישי. הדגש על מאוד. לפעמים אני נזכר ומתעסק בעבר שלי זה משום שהמקרים והשדים מהעבר צצים להם וגורמים לי להתחשבן איתם וגם לנתח אותם שוב ושוב. נכון, העבר שייך לעבר. אדם - ללא עבר אין לו הווה וגם לא עתיד. אם אדם לא יכיר בשגיאותיו מהעבר וגם לא יבין מה גרם לו לשגות לא יבין מה לא בסדר וגם לא יבין איך לא לחזור עליהם שוב. ****************** כל הארץ רועשת וגועשת בדבר מנהג הנידה מצד אחד ובדבר איך מעיזות נשים נשואות להצטלם בבקיני, מצד שני. אומנם אני לא אישה, עדיין, וגם לא חוויתי לידה מהי ומחזור מה הוא, טוב שכך. אבל, בחייאת זומזום מה אכפת לכם כציבור מה אישה וגבר עושים בגופן שלהם? כל עוד הם לא הולכים ערומים ברחובות וכתוצאה מכך פוגעים ברגשות של אחרים מה אכפת לכם? אני לא בעד שאישה מלאה תלך עם בגדים לא פרופוציונלים לגופה כמו מיני קצרצר או מכנסיים קצרצרות כי בעיניי זה לא יפה וגם לא נאה, כמו שגבר מלא לא יתאים לו בגד ים טנגה. חוצמזה, מה אכפת לכם? שכל אחד ייעשה בגופו מה שהוא ייעשה - גבר או אישה - במרחב הציבור. במרחב הפרטי, בדלת אמותייך, תע

סוג של.....

תמונה
היומיים האחרונים עברו כרגיל בין טיפולים. זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי. כשהטיפול של אתמול הסתיים מצד אחד הרגשתי טוב עם עצמי ומצד שני כבר בירכתי על המוגמר. ברור לי מאוד שזה רצוי ומתבקש ואל לי לקטר על כך. כמו בשבועות האחרונים אני מחכה ליום שישי רק לשטוף את הבית שזה סוג של פיזיותרפיה. (לפחות גם השבוע צ'וצ'ו נתן לי לשטוף את הבית בשקט ולא התרגש). אם אתם שואלים אזי אני מצליח לכופף את היד המרוסקת בזווית של 80 מעלות, יש קיפלולי עור בחלק הפנימי של המרפק, יכול לסובב את כף היד לחלק הפנימי של היד וגם את החלק החיצוני, את האצבעות עדיין לא מצליח לקפל במלואן אלא אם כן אני מפעיל לחץ עליהן עם היד הבריאה, לתלות כביסה זה רק עם היד הבריאה. למען הסר הספק, אני נחוש להגיע לכיפוף יד של 100 מעלות ואף לכיפוף של 110 מעלות, בתור התחלה.  בלילות מאוד כואבת לי היד, אבל אני מצליח ליישר את היד בזמן השינה לא להרבה זמן. ******************** סגרתי את הפרופיל שלי בפייסבוק, מהסיבות הבאות: 1. נוצר מצב של חוסר אינטראקציה עם חברים שהיו לי. 2. יותר ויותר חברים לא מגיבים לפוסטים שלי כי הם כמעט ולא נמצאים שםמהסיבות שלהם. 3.

דעה לא פופולרית מספר 2

תמונה
דעה לא פופולרית 4 : הייתה לי שיחה עם השכן שלי אתמול בערב על השכנה שלנו, שהחליטה להסיר אותי מהחברים שלה בפייסבוק. לטענתו, לא הייתי צריך להגיד כשנשאלתי על ידי חבר שלו באותו ערב כשעשו על האש רמת האוכל שלה ושעניתי שאכלתי דוגמיות והן היו טעימות מאוד. אותה שכנה עקצה אותי על כך האם ציפיתי לסירים ועניתי לה שלא. רק הם שכחו שהיא הבטיחה עזרה ונעלמה וגם נאלמה כשביקשתי ממנה וזה בחודשיים וחצי הראשונים לפציעה. אמרתי לו, לשכן, את זה. אמרתי גם ששתי חברות שלי באו לנקות לי את הבית לקראת פסח בעוד שכולם ברחו למרות ההבטחות. כמו כן, ציינתי בפניו שנמאס לי מהעקיצות שלה ששתקתי ושתקתי כל הזמן. מי שלא רוצה להגיד שלום אני לא רודף אחריו. ושהיא יודעת שהיא לא הייתה בסדר. למה אני צריך להיות כל הזמן הלא בסדר וגם להתנצל כל הזמן? רק בגלל שאני נושך כריות? רק בגלל שאני הייתי יותר מדי טוב לאנשים? הבהרתי לשכן שאני כבר לא מצפה מאף אחד ומאף אחת לכלום. מצד שני, שאני מעריך, מוקיר ומכבד אותו על העזרה שלו בחודשיים וחצי הראשונות לפציעה שלי. לכן אמרתי לו: "מי שלא מכבד אותי אני לא מכבד אותו. מי שלא אומר לי שלום אני לא אומר לו של

תעשה את מה שאתה אוהב

תמונה
את הפרק הזה רציתי לכתוב אתמול בערב............ אך לא עשיתי זאת כי מי יקרא אותו בשעה 20:00 או 21:00 בערב??!! זה קורה כאשר יש דחף רציני לשבת לכתוב וזה מתמשך עד לבוקר. ************** כידוע התחלתי את טיפולי הפיזיותרפיה.  הפעם אני יותר נמרץ, יותר מעיז להפעיל את היד המרוסקת. לא אשקר בסוף יום כואבת לי היד כשאני מתנחם בזה שהכאב הוא כחלק מהאינטנסיביות בטיפולים: רק השבוע אני מטופל מראשון עד חמישי הן בפיזיותרפיה והן בריפוי ועיסוק. רק אתמול לאחר הרבה זמן הצלחתי להרים את מתקן במטבח של הצלחות והכוסות בכדי לרוקן את המים שהצטברו בתחתית של המתקן ללא פחד ועם טיפונת כאב. איך הפיזיותרפיסטית שלי אמרה לי? "אתה יותר מעז". אני שמח על כך שבסבב הזה אני לא מפחד לעומת הסבב הראשון כן פחדתי והפחד הוא מובן כי הוא היה מיד אחרי הנפילה והניתוח. היעד שלי מאוד ברור: לא לחזור ולעשות ניתוח שני ביד. לא רוצה להיות מוגבל ונתמך. *************** החל מהתאריך 12 במאי 2022 אושרה לי גמלת נכות מטעם ביטוח לאומי של 100% עד סוף שנה זו. ואז אצטרך להתייצב שוב בפני וועדה רפואית אורתופדית - כירוגית לשם הערכה מחדש של נכות העבודה.

דעה לא פופולרית

תמונה
דעה לא פופולרית 1 : לא סובל אנשים כאלה שאם אני משאיר חלון פתוח אז הם מרשים לעצמם להציץ ולהטריד בכל זמן נתון. מה גם אם מרשים להם להכנס לבית שלי פעם אחת בזמן שאני בבית אזי הם מרשים לעצמם להכנס חופשי ו / או להציץ דרך חלון החדר בזמן שאני יישן  - ואני יישן חצי ערום - עם סיגריה דלוקה כך שכל העשן נכנס אליי לבית ולא מתאים לי שיראו ויצפו בי בזמן השינה וגם לא משנה אם אני מעשן או לא. כמו שאני מכבד את המרחב הפרטי שלכם תכבדו גם כן את המרחב הפרטי שלי!!!!!! במיוחד אחרי שהבהרתי לכם שאני קנאי לפרטיות שלי ושאני קורבן אונס קבוצתי בגיל מאוד צעיר (גיל 9) זה לא מתאים לי: זה מלחיץ אותי ומכניס אותי לסטרס כל פעם ועושה לי פלאשבאקים כל פעם. אם הייתי אישה - כמו הדיירת הקודמת בבית שאני גר - גם לה הייתם מציצים???!!! אם בא לי להסתובב בבית בערום כשהדלת והחלונות סגורים אז אסור לי בגללכם? אם אני מעשן בבית שלי בשבתות עם חלונות פתוחים מתוך כבוד כלפיי השכנים הדתיים שלי מה אכפת לכם???  מה אתה מתעצבן מזה שאני מכבה מדי פעם את המזגן בכדי להפשיר מהקור של המזגן? אם הקפה שלי מגעיל למה אתה מבקש ממני קפה? מה בכוח אתם רוצים עוד פעם

גדול מהחיים

תמונה
שוב יום שישי............ שוב ניקיונות............ תודה לאל שבשעה זו אני כבר אחרי עם מוסיקה של להקת "אבבא" ברקע. כן........... שטפתי את הבית וזה לא חדש בכלל. את סחיטת הסמרטוט עשיתי כמה שיכולתי עם היד המרוסקת, בכל זאת זה סוג של ריפוי ועיסוק.  עוד מעט יש לי לתלות כביסה עם יד אחת. תמיד הייתי סוג של עקרת בית. ******************** דעה לא פופולארית: שוב בחירות........ בחירות חמישיות............... וזה כבר נמאס........... התגובה הראשונה שלי הייתה: "אני לא הולך להצביע. חאלאס". אבל, מהר מאוד התעשתי: גם אם אני לא הולך להצביע הקול שלי הולך למפלגה שאני לא חפץ בה. גם ככה המצב האלקטוראלי לא ישתנה לכאן או לכאן. היה אפשא להקים ממשלה חלופית מתוך הכנסת הנוכחית אם חברות וחברי הכנסת היו מאפסנים את האגו שלהם ומסכימים על הממשלה. ואם יושב ראש מפלגה מסויימת היה זז הצידה אחרי שיפנים כי הוא לא הצליח להקים ממשלה בארבע הבחירות האחרונות. לפחות היה נותן למי שהוא אחר מהמפלגה שלו להקים ממשלה כי אם היה עושה זאת הייתה קמה ממשלה תוך יומיים. ******************** אתמול העפתי כמה תמונות שהיו לי בבית שבזמ

גילוי נאות

תמונה
בימים האחרונים אני מקבל הרבה מחמאות ופרגונים על הכתיבה שלי בבלוג שלי. הקוראים והקוראות נהנים ונהנות לקרוא כי ישנם פרקים שמדברים על החיים: יום עצוב, יום צחוק, יום ציני, יום מלנכולי. אני כותב מהבטן, מהלב, את מה שאני חושב. זה אני. מאוד משקף את החיים, משתדל בעצם יש ימים שאני מצליח ויש ימים שלא. זכור לי: שהיו אנשים שטענו כלפיי שהפרקים שלי ארוכים, היו כאלה שטענו שלא מאמינים לי שאני זה שכותב. אני מודה ומתוודה שזה רק הניע אותי יותר ויותר להמשיך ולכתוב. את כל אלה שטענו כך או כך העפתי מרשימת הקוראים והקוראות. תודה רבה לכולם ולכולן על הפרגונים. זה לא מובן מאליו. ****************** בזמן שאני יושב לכתוב את הפרק בבלוג שלי הייתה תוכנית היומית של "פאולה וליאון", הם העלו את נושא הפרעות סדר שאנשים סובלים ממנה. גילוי נאות : למרות שבמהלך שנותיי הבוגרות העדפתי לא לדבר על זה כל השנים גם אני סובל מהפרעות OCPD, שזה המונח המקצועי להפרעות סדר. מהי הפרעת OCPD? על פי המאמר של ד״ר דני דרבי ויעל לב משנת 2019: הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא הפרעה המאופיינת בצורך עז בסדר, ציות נוקשה לחוקים ותקנות, פרפקציו

יום שכזה........

תמונה
הבוקר משום מה קמתי כהרגלי מכך שצ'וצ'ו יילל לי בשעה 05:30 בבוקר כהרגלו כי רצה לאכול מקופסת השימורים שלו. בלי שום קשר קמתי עם תחושת החמצה כל שהיא לא ברורה: שפתאום אני לבד, בודד. שאין מסביבי אף אחד ואף אחת לידי. כמובן, שבבוקר היה לי טיפול בריפוי ועיסוק אז הייתי כל כולי מרוכז בזה. אבל.......... כשחזרתי הביתה מהטיפול זה התחיל לעלות ולצוף. לא יודע להסביר למה, איך, כמה. פשוט ככה. מצד שני, אין לי סבלנות לאף אחד ולאף אחת.......... כנראה מהאובר כניסות של השכן שלי לבית שלי, לא ברור למה: הרי גם לו יש טלוויזיה שדלוקה על ערוץ ההדברות או נשיונאל גאוגרפיק, גם לו יש מזגן, גם לו יש אוכל וגם חטיפים. הוא לא מבין שזה מהווה מטרד, שזה מציק במיוחד לי שאני קורבן לאונס ושעצם זה שהוא נכנס כל פעם אליי לבית זה מקפיץ אותי ומחזיר אותי לזמנים שלא רוצה להיזכר בהם. הוא פשוט נותן לי הרגשה שאני כמו זונה ממין זכר שהוא יכול להיכנס ולצאת כל הזמן. מצד שני, לא בא לי לריב איתו כי כשאנ צריך עזרה כל שהיא בגלל היד אני יכול לבקש ממנו. נראה לי שזה סתם עוד יום שכזה. ***************** יום כזה יום כזה לא עובר יום כזה הוא מגיח

אחרי שהכל נאמר

תמונה
על מה לכתוב בפרק ה - 501 שלי? מה כבר לא נכתב בכל ה - 500 הפרקים בבלוג שלי שנפתח בשנת 2015? כתבתי כמעט על הכל וקצרה היריעה רק מלהזכיר את הכל. היו פרקים שריגשו. היו פרקים שגרמו לכולם לצחוק, לבכות, להזדהות. היו פרקים זועמים. היו פרקים מרגיעים.  בסך הכל בלוג שהוא בעצם יומן אישי שמשקף נכונה. אני גאה על כמות הקוראים בכל הזמנים יותר מ - 22,000. לא אשקר ולא אכחיש שאני מאוכזב שעד עכשו לא זומנתי לאחת מתוכניות האירוח ולדבר עליו (כנראה אני לא מספיק ידוען או לא מספיק חתיך עם קוביות בבטן, לא התיימרתי להיות כזה אני יודע שאני יפה באישיות שלי וזה מספיק בהחלט). אז בכל זאת על מה לכתוב שכבר לא נאמר? ***************** ‏ישנם עיתונאים שאני לא מסוגל לשמוע אותם בגלל שהם לא עושים את עבודתם נאמנה,קרי: מכניסים את דעותיהם הפוליטיים בתוך הדיווחים,פרשנויות שלהם. אם אתם לא מסוגלים לשמור את דעותיכם לעצמכם אז תפרשו. עבודה עיתונאית חייבת להיות א-פוליטית. נקודה. לתשומת לב ‎איילה חסון, עמית סגל, רינה מצליח. קחו דוגמא מעיתונאים ששומרים על דעותיהם הפוליטיות קרוב לחזה, כמו: ‎ניר דבורי, יואב לימור, אוהד חמו. אותם עיתונאים שחי

יש בי אהבה

תמונה
אני אוהב את אלה שטוענים ש............... אני קוטר!!!!!! אם לא מתאים לכם למה אתם מתנחלים אצלי במבואה של הבית שעות על גבי שעות כאילו אין לכם מה לעשות בחיים שלכם? (זה מתייחס לשני המינים, למרות שכתבתי בלשון זכר). תעשו לי טובה וגם לאנושות: תגזגזו!!!!! צאו לי מהחיים!!!!!!!! גם ככה אתם לא עזרתם לי בחודש - חודש וחצי הראשונים מאז שנפגעתי. רק הבטחתם ולא קיימתם. ברחתם. גם ככה יש לי לב טוב, כן מותר לי להתגאות ולהשתחצן בזה. אז אל תנצלו את זה. היום אני יותר חכם ומעיף מחיי אנשים כמוכם. אני לא רוצה אותכם בחיי: אל תביאו לי אנרגיות שליליות. גם אל תבכו לי על כך שמנצלים או מנסים לנצל אותכם. ********************* בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה בין הזיוף לאמת בין כל מה שחי למת ישנה אהבה יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע יש בי אהבה והיא תנצח בין השפיות לשינה בין הילדות לזקנה אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעת

זה יקרה יום אחד

תמונה
זה יקרה לכולם יום אחד...... בעוד שנה או שנתיים. אולי מאה שנה , אדם חשוב מאוד ידפוק על דלתך , אדם מקומי נחוץ מאוד . הוא לא ישאל מי עשה וכמה, עם מי שכבת, עם מי חילקת מיטה. תמיד יהיה שם ולא רק יאמין והעיקר לחכות...... הוא לא ישאל על אופי קשוח, והוא לא יעז להשתנות יותר, הכל באחד: בעל חבר ומאהב..... קפה יתבשל במדרון חלקלק........ הוא יבין את היופי של המחשבות שלך, ושתיקה של עיניים אוהבות...... הוא יראה את כל ההיגיון שבך, ויחבק אותך חזק יותר הפעם..... הכל מגיע באופן כל כך בלתי צפוי, כאילו נדלקים אורות בעולם, אנשים פשוט מוצאים אותך. .... זה יקרה לכולם יום אחד. ********************** שלום הומופובים לא יקרים בכלל, קורא את כל מה שהולך ברשת בימים האחרונים ורוצה לספר לכם, שנמאסתם עלי ברמות של גועל. הייתי בזוגיות עם בן זוג שהיה בארון - מודה באשמה: זה היה קשה מאוד - זוגיות נורמלית מאוד שהסתיימה ממזמן כי הבנתי שזה שבצורה הזו לא יכולנו להמשיך, למרות שדיברנו על אימוץ ילדים. אציין שהחיים שלי הם רגילים ו"נורמליים" – אומנם עם מינוס בבנק לא גדול, אני עובד בעבודה רגילה ואני חי את חיי כגיי מקצוע

תהיו עצמכם

תמונה
צ'וצ'ו בימים האחרונים בהיסטריה....... כל עוד אני בבית והוא יישן לו בחלון הגדול של החדר ואני בסלון פתאום הוא מסתער מהחלון כאילו אוחז אותו אמוק ומתחיל ליילל כשהוא חושב שאני יצאתי או עזבתי אותו. לצערי הרב, אני לא יכול להרים אותו על הידיים בגלל היד המרוסקת אך אני משתדל לרדת על הברכיים או לשבת על הכורסא ואז הוא נרגע כשהוא מתחכך בי ומתלטף........... עד לפעם הבאה........... ****************** אתמול הייתי בטיפול ריפוי ועיסוק. כל פעם שאני אחרי טיפול יש התקדמות בהפעלת שורש כף היד............. התקדמות איטית הייתי אומר אבל בטוחה. לא אשקר וגם לא אכחיש עדיין סובל מכאבים נוראיים בכתף. היום, הכאבים עברו לזרוע שבגלל זה נאלצתי לקחת כדור לשיכוך כאבים באמצע היום וללכת לישון......... גם ככה הייתי עצבני כעוס שלא הוסיף לי לכאבים אלא החמירו אותם........... כשהתעוררתי כעבור שעה וחצי הסתערתי על הבית וניקיתי אותו כאילו אין מחר וכאילו אין כאבים. אפילו הורדתי אבק וניגבתי את המראות בבית, את האסלה ואת הכיורים בבית. (בלילה בכיתי אל תוך הכרית מהכאבים כשאף אחד לא שמע אותי. העיקר אמא שלי עדיין אומרת לי שאני משחק

יום לוחמני

תמונה
הבנתי ש............. 1. אתם ואתן רואים.ות  בי ליצן, מה שאני לא. כן תתפלאו. 2. אני לא פסיכולוג של אף אחד ואחת. אני פסיכולוג של עצמי. כמו שאני מתמודד עם      הדברים שלי גם אתם.ן יכולים.ן. שהרי אף אחד ואף אחת מאיתנו לא ריצ'ארד גיר     או ג'וליה רוברטס. 3. אם אתם.ן לא מתכוונים.ות לעזור לי אל תבטיחו לי. המוטו שלי: "פחות דיבורים ויותר      מעשים". מוטב שתאמצו את המוטו הזה. 4. אל תצפו שאני אתנהל על פי חייכם. אני יודע מה טוב לי ומה לא טוב. כמו שאתם.ן      יודעים מה טוב ולא טוב לכם. 5. ממזמן הפסקתי להתנצל על חיי, על מי שאני ומה אני. זכותי לנשום את האוויר כמו       שזו שכותכם.ן 6. אם אתם.ן לא מתכוונים להיות בשבילי כשאני צריך אותכם.ן אל תצפו להיות שאני     בשבילכם.ן כבר העפתי מחיי שחשבו שאם ישמרו על קשר איתי אחת לחצי שנה       אזי הם חברים שלי. 7. גם לי מותר להיות ביצ'ית, כל עוד זה לאינטרסים שלי.  ****************** היום בדרכי לטיפול במרפאת עיסוק וריפוי באוטובוס נעצה בי עיניים אישה שעלתה תחנה אחריי. למזלי הרב זה היה עד לתחנה הבאה שבה ירדתי. מיהרתי להוציא את האבן נגד עין הרע

לשתות מים בששון

תמונה
אחרי מצב רוח מלנכולי שהיה לי אתמול......... השתפר לי מצב הרוח שלי........ במקצת........... רק מעדכן............ (אם זה מעניין מי שהוא או מי שהיא). **************** ביום רביעי השבוע עליי להתייצב בפני וועדה רפואית כירוגית - אורתופדית של ביטוח לאומי. וזה בכדי לקבוע לי אחוזי נכות. אני הולך לשם בלי חששות וגם בלי ציפיות וזאת על מנת לא להתאכזב כמו שהיה לי לפני שנתיים וחצי. הולך לבד בלי שום עורך דין ובלי ליווי: התאכזבתי אז. אשתדל להיות הכי טבעי שבעולם. הכי אמיתי שבעולם. ***************** מוצא את עצמי בימים האחרונים שותה הרבה מים.......... לא רק בגלל החום והלחות אלא בגלל שהתחלתי בהנחיית הרופאים לשתות תוספי מזון (וימין C + ויטמין D) וגם ברזל. פשוט לאפשר לכל החומרים להתמוסס טוב בגוף ולפלוט החוצה את השאריות וככה לנקות את מערכת הגוף. מה גם שלשתות מים זה חשוב וזה מועיל מאוד. בכדור משכך כאבים שניתן לי במרפאת כאב אני לא ממהר לקחת מתוך החלטה שאם אני לא אוכל להתמודד עם הכאבים אזי אני אקח. זה גם ככה ידחוף אותי להפחית את כמות שתיית הקפה שזה ללא ספק מעולה. ******************  "לעולם אל תשכח מי עזר לך

טיפות קטנות של מלנוכליה

תמונה
שבת בבוקר........... כבר חום בלתי נסבל........... (פאקינג 32 מעלות) אמלק............ נכנסתי הביתה והפעלתי את המזגן כבר מעכשו: למה לי להתענות? (עוד מי שהוא רוצה להגיד משהו על זה שאני יושב במזגן ומתענה?) לא מתכוון לצאת עד אשר אצטרך לצאת לארוחת צהריים עם אמא שלי. מי שלא צריך לצאת שלא ייצא.  ******************** עייפתי....... עייפתי עד מאוד........ מרגיש חנוק........ אין לי כוח נפשי שלא לדבר על כוח גופני. גם ככה היד כואבת לי בטירוף....... אין לי כוח להילחם נגד העולם המסואב הזה....... רק יצאתי ממחלת הסרטן הערמונית ואז קרתה לי התאונה של ריסוק יד שפאקינג 4 חודשים אני יושב בבית, הניתוח השני עדיין עומד על הפרק ולא רואה את קצה האור במנהרה. מרגיש כמו שבר כלי אחד גדול.  (עכשו יתחילו כולם לצקצק בלשונם וחלקם יגידו לי להפסיק לדבר שטויות. ככה אני מרגיש). למה שזה יעניין אותכם בכלל? כל אחד ואחת תוקע.ת את הראש באדמה כמו בת יענה. גם אם לא, אני בטוח שאתם נהנים.ות מהמצב שלי. בכלל............ אחרי מה שכתבתי עוד אני שוקל האם לפרסם את אשר כתבתי............... 

פשוט לתת שירות

תמונה
ש לשום הייתי במרפאת כאב שבראשון לציון...... אחרי טיפול בפיזיותרפיה ריפוי ועיסוק. לא תיארתי לעצמי שבסוף הביקור במרפאת כאב אני אראה כוכבים באור יום והכאבים שארגיש ביד המרוסקת יימשכו במשך יומיים וגם לא אוכל לישון בלילות ללא משככי כאבים. הרופא מומחה לכאב, ד"ר שטיין ארנולד - על פי ד"ר גוגל - הוא מנהל מרפאת כאב בבית חולים "וולפסוף" - הגיע באיחור של חצי שעה, לא טרח אפילו להתנצל בפני הפאציינטים (אנחנו) שישבנו בחדר ההמתנה. וכשהתחיל לקבל כל פאציינט היה אצלו בממוצע 20 - 30 שעה, כשזמן טיפול צריך להיות עד 10 דקות. ממש רתחנו מעצבים. כשנכנסתי אליו לא טרח להקשיב לי היה בתוך המחשב כל הזמן, כל הזמן שאל שאלות ולא אפשר לי לענות, לכשעצמו זה מאוד עיצבן נורא. באיזה שהוא שלב הוא קם ניסה לכופף לי את היד בכל מיני זוויות עד שממש צרחתי מכאב. בשלב מסויים גילית התנגדות שייגע בי. (גבר סטרייט לא מסוגל לעשות 2 עד 3 פעולות ביחד). הממצאים:  "בידיים אין בצקת. אין שינוי בצבע או טמפרטור. אין אלודיניה או היפראלגזיה. אין שינויים בשיעור, ציפורנייים או הבדלי הזעה. יש הגבלה משמעותית וכואבת בתנועות המרפק

יודע מה אני שווה

תמונה
מספר תובנות שהגעתי אליהן בחמש - שש שנים האחרונות: 1. אני לא מתיימר להשתנות או להתאים את עצמי לחברה!!!!! אני לא יודע לשקר ולחייך חיוכים שיקרים!!!!!!! אני חי עם עצמי טוב מאוד: עם היושרה שלי, עם חוסר האהדה וההבנה ליציאה למועדונים כאלה או אחרים. עם הכנות המקצועית שלי (נכון, יש לי ניסיון ויש לי ידע והבנה מהירה מבחינה מקצועית שאף אחד לא יוכל לקחת אותם ממני). אני לא מתכוון וגם לא התכוונתי להתנצל: הפסקתי ממזמן להתנצל. לכל מי שלא מתאים לו יודע מה לעשות. 2. היו אנשים בעבר הלא רחוק שהאשימו אותי בגאווה וביוהרה עצמית. אותם אנשים אינם יותר ב רשימת החברים שלי יותר. אותם אנשים היו מחפשים אותי רק בשביל טובות הונאה בשביל עצמם. זה לא מתאים לי בכלל, לאורך החיים האישי והמקצועי שלי. לזה אני אומר להם: אתם סובלים מ היוהרה והגאווה האישית שלכם. אני לא מרגיש להתנצל!!!!! איך אמר פעם שר החינוך לשעבר וראש הממשלה דהיום נפתלי בנט, שאינני נמנה על תומכיו ומצביעיו? "מפסיקים להתנצל". אני יודע מה אני שווה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית !!!! מי שרוצה להיות חבר או חברה שלי בגלל מי ש