שיתוף
בימים האחרונים אני עובד על עצמי.
לא עובד במובן של המילה, שהרי אני עדיין לא מסוגל אפילו, אלא מנתח את עצמי ואת מה שעברתי עד כה ועברתי לא מעט ואני יכול להגיד שאני גאה בעצמי.
בעברי השתדלתי להבין, להרגיש לעודד אחרים. להתחשב באחרים בכדי להתקרב אליהם חברתית. היום: אני מתעסק אך ורק בעצמי. מתחשב אך ורק באנשים שיקרים ללבי. אני יודע שזה קשה לאחרים להבין מהו השינוי הפתאומי שאני עובר? היו כאלה שנפגעו וניתקו איתי את הקשר, כנראה הם לא רוצים שאני אעבור את תהליך שינוי אישיות. תכלס לא אכפת לי בכלל מזה.
במוקדם או במאוחר זה היה קורה. הכוונה לתהליך האישי.
אני מחדד אצלי כל הזמן שאני חייב לראות את חצי הכוס המלאה. לשמור על אופטימיות.
************************
גילוי נאות 2:
מי שהספיק לעבוד איתי הספיק להבין את זה.
אני חולה סדר וניקיון ולא מתבייש בזה. זה אני.
אנשי מקצוע ינתחו את זה שזה בגלל מה שעברתי בילדותי בגיל 9. אני מסכים עם הניתוח הזה.
יהיו והיו כאלה שניסו לשנות אותי על כך.
תבינו: קשה לשנות אותי בקטע הזה. לא בגלל שזו עמדת הנוחות שלי אלא בגלל שזה אני. אני אוהב סדר וניקיון בבית, ביצוגיות שלי ובגופי שלי. כמו שאני לא מנסה לשנות אחרים אל תנסו לשנות אותי: אם כולנו נהיה דומים אחד לשני העולם יהיה משעמם מאוד. תפנימו את התובנה הזאת, גם אתם.
שכל אחד יחיה את חייו בצורה הנוחה לו.
*************************
גילוי נאות 3:
השבוע ימלאו 9 שנים שאימצתי את פצ'וצ'ו.
9 שנים של אושר עילאי. מבחינתו ומבחינתי.
אני לא יודע איך אני ארגיש כשיגיע זמנו. הווטרינר שלו אמר לי שכל חתול וסיאמי בפרט חי חיים טובים בבית אזי הוא מעריך חיים אפילו עד גיל 20. הלוואי מבחינתי.
מי שלא מגדל חתול סיאמי לא יכול להבין את זה.
למרות שאני יכול להבין את אלה שמפחדים מחתולים וטוענים שהם לא נאמנים. אלה, לטעמי האישי, דווקא חתולי רחוב.
תגובות