התאהבתי בעצמי

אני מוצא את עצמי נרגש לקראת מחר.

יש לי וועדה רפואית - כירוגיה אורטופדיה של ביטוח לאומי בשעה 12:00 בצהריים בסניף החדש בבת ים, טוב שזה לא ביפו מאחורי האצטדיון בלומפיד. זו וועדה שנייה לגבי המשך הנכות של יד שמאל המרוסקת. כמובן שאני הולך לשם בליווי של העו"ד שלי. מצד שני, עליי להרגע בכדי להתנהג בהכי טבעיות בוועדה. הרי בתכלס מצב של היד היא נכה וזו עובדה.

מה גם לאור חוות הדעת של הפסיכולוג הפרטי שלי על סמך ההכרות המקצועית שלו איתי מגיל 14 אכן מצבי הנפשי לא טוב בעליל: מתברר שתאונת העבודה עוררה אצלי מכלול נושאים רגשיים מהעבר - האונס בגיל 9 והטראומה מהמקרה, מצבה הנפשי של אמי שהייתי צריך להיות ילד הורה שלה, פטירתו הפתאומית של אבי. אני עצמי הצהרתי שאני מתקשר עם הסביבה, עירני, ללא מחשבות אובדניות, הניסיון להיות בעל שליטה - שכל אלו קיבלו תוקף על ידי הפסיכיאטר והפסיכולוג.

לאחרונה, אני מעביר את הזמן בניתוח פסיכולוגי של עצמי, כל אדם מכיר את עצמו הכי טוב. לצערי הרב, שני השכנים שלי - שניהם חזרו בתשובה כשאחד מהם (ע') טרח לריב איתי ביום כיפור ומאז אנחנו לא מדברים - מנסים, ניסו, בצורה אובססיבית לחדור, תרתי משמע, לחיי וזה עורר אצלי אסוציאציות לא נעימות. שניהם לא מבינים את ההשלכות של מעשיהם כי הם לא העיפרונות הכי מחודדות בקלמר, כשאחד מהם גם פגוע נפש. לכו תסבירו להם שמעשיהם, תגובותיהם, מילותיהם מעררים את שלוות הנפש של האחרים. שכל אחד יחייה את חייו בדרך שלו ושלא יתערבו בחייהם של אחרים.

(אני מודע לעובדה שעליי להפסיק להתחשב לדברים שנאמרים ע"י אחרים - אני לא יכול לשלוט על האחרים במה שהם מדברים ואומרים עליי. "מדברים עליי משמא אני קיים". עליי להפסיק להיות אובר רגיש. זו עבודה עצמית מאוד קשה, אני מודע לכך).

*************************

בדור של היום כל אחד פועל בלי לחשוב לפני ,

בדור של היום אף אחד לא מעריך את הבן / בת הזוג שיש להם בידיים,

בדור של היום שום דבר כבר לא מספק,

בדור של היום רק אחרי שמאבדים מעריכים,

בדור של היום עד שהגעת למישהו/ מישהי שיוציאו את הלב בשבילכם אתם תיקחו צעד

אחורה או תפגעו בהם,

בדור של היום האנשים זה לא כמו הדור של פעם שרוצים להזדקן ביחד,

בדור של היום הכל ניהיה שטחי , זמני , קר וקל על הדעת.

למה ? למה קשה היום שיהיה זוג בלי שאחד מהם יבגוד בצד השני?

למה צריך לחכות לאבד בשביל להבין שאיבדתם אוצר?

למה היום עד שמצאתם את האחד שיאהב אותכם בידיוק כמו שאתם אתם לא נאמנים לו ומחזירים לו את אותה אהבה?

למה אם את/ה כבר לא אוהב אז אתם לא נפרדים ומתעללים בצד שאוהב אותכם יותר

מאת עצמו?

למה להעביר כל כך הרבה שנים ביחד שאחד מהצדדים לא באמת אוהב ?

די כבר לחפש בחוץ במקום לראות את כל הטוב שיש לך בבית , די כבר לבגוד ולהסתכל לצדדים, למה אנשים לא מבינים שיש לב אחרי כל המעשים שהם עושים שצריך להמשיך לפעום אחרי זה.

הלוואי שהשנה הזאת לאנשים יפול האסימון ונחייה בעולם מתוקן שבו אנשים שאוהבים מהלב לא יסתכלו לבחוץ ויעריכו כל שנייה מה שיש להם ביד, ושאנשים יפסיקו לשבור לבן אדם שהכי אוהב אותם את הלב לאלפי חלקים .

שנה מלאה באהבה אמיתית כמו של פעם , ולב שפועם ולא מתנפץ.

אמן ואמן.

*************************

סיכום היחסים שלי עם הנרקיסיסט:

הוא לא רק גרם לי להתאהב בו אהבה עיוורת,

הוא גרם לי להתאהב בעצמי.

הנרקיסיסט ריק מתוכן והוא מחקה את מי שמולו, כדי לתת אשליה של "נשמות תאומות"

כשאתה מתאהב בנרקיסיסט - אתה בעצם מתאהב בעצמך.

הוא משקף לך את עצמך

אין לו אני משל עצמו

הוא חייב מודל לחיקוי

וזו הסיבה לאשליית ה"נשמות תאומות משלימות דומות" וכו' וכו'.....

הוא פשוט שם לי מראה

והתאהבתי בעצמי

תודה לך.