מה עדיף?

טוב שאני לא יוצא מהבית כי קר וגשום שם בחוץ. משוגע מי שיוצא החוצה.

הכנתי עכשו לעצמי חליטת מים חמים עם עלי בזיליקום וג'ינג'ר אחרי שני ספלי קפה רצינים. אתמול הלכתי לישון אחרי שנטלתי כדור נורופן כי הרגשתי את האף שלי מעוקצץ ונוזל. הבוקר קינחתי את האף כמו שלא קינחתי אותו בזמן השפעת..... אמלק.

עברתי על התוצאות החלקיות של בדיקות הדם שעשיתי אתמול ונראה על פניו שהן בסדר: המדד של הגלוקוז ירדה, מדד הכולסטרול הרע ירד. לגבי המדדים של הערמונית עדיין לא התקבלו קצת מלחיץ ואני מרגיע את עצמי שזה יבוא בהמשך משדר לעצמי להיות אופטימי מאוד.

בתוך חודש להיות חולה, מקורר, בפעם השנייה זה לא קל. בימים הללו אין לי חשק לאכול בכלל. ארוחת בוקר אני אוכל כהרגלי כי אני רעב כשיום קודם לא אכלתי כלום משעה 17:00 בערב. בצהריים אני דוחף לעצמי אוכל כי אני חייב לאכול. בכל זאת נוטל כדורים אין מה לעשות. בין לבין מרבה בשתיית מים שמן הסתם גורם לי להשתנה מרובה.

קמתי היום בבוקר עם החלטה שאני בעצם לא יכול לחזור למקום העבודה הנוכחי בגלל חוסר החימום בחורף כשאני נמצא על קו ראשון של הים. לא רוצה לחלות כל שני וחמישי. מערכת חימום שעובדת על חימום בחורף או על מערכת קירור בקיץ זה הכרחי בכל מקום עבודה מסודר שמכבד את עצמו. לא רוצה לבזבז אנרגיות חיוביות בכדי לתבוע אותם על כך. אני רוצה להתקדם הלאה. החיים יותר מדי קצרים. 

****************

נוצרו אצלי יסורי מצפון על כך שאני חושף טפח או טפחיים מחיי האישיים.

תמיד אומרים לי: "סתום את הפה ולא לחשוף דבר וחצי דבר. לאף אחד לא מעניין מה קורה איתך ומה עובר עלייך. מה אתה מנסה לעשות? למשוך תשומת לב?"

היום כשאני יושב וכותב את הדברים לא בא לי לשתף את אף אחד יותר. מה ייצא לי מזה? הרי אני כותב בבלוג שלי שהוא בעצם היומן האישי שלי שהרי מאז שהייתי ילד כתבתי יומנים אישיים. את אותם יומנים העלמתי מהר מאוד אחרי שקראתי בהם כעבור כמה שנים והבנתי שהייתי ילד מאוד אבל מאוד לא מציאותי - פינטזתי שאני הולך לישון ואני אקום שיער בלונדי חלק, שאני מאוהב בשחקן צרפתי כזה או אחר, הייתי בוכה לנייר למה אני ילד שמנמן ולא חטוב כמו אחרים. עם השנים הבנתי שאני אדם מיוחד ושונה מהאחרים: העולם לא יכול להיות דומה אחד לשני אחרת הוא יהיה משעמם מאוד.

אני שואל את עצמי מה אני מנסה להשיג בפרסום הפרקים בבלוג? במה שאני כותב בפייסבוק? תשומת לב? שיגידו לי "כמה אתה מסכן" "רק בריאות". שיגלו הזדהות מזויפת שתעצבן אותי יותר? אני מבין טוב מאוד שמה שאני מעלה כאן לא מסייע בדבר וחצי דבר לאף אחד או אחת, שוב כי פינטזתי שאני אסייע ולו במשהו למישהוא.

אני מרגיש שנהפכתי לקנטרן.

מרגיש שנהפכתי לנודניק.

עדיף לי להפסיק לשתף. להתבכיין.