Your Love Is King
דף לבן. פרק המאתיים בבלוג.
הפעם לא תוהה מה לכתוב. הפעם לא תוהה כמה יקראו את הפרק הזה. גם לא מתכוון להתבכיין.
אני אופטימי, למרות המצב הקיים שאני חופשה ללא תשלום. אני הולך להפיק את התועלת מהמצב הקיים. לא ישברו את רוחי. לא אתן.
***************
אם זה שאני צריך לעקוב אחרי הביטוח לאומי זה החזיר אותי אחורה לתקופה של ההקרנות נגד מחלת הסרטן שנלחמתי לקבל הכרה כנכה רפואי כללי ולקבל קצבת נכות. מאז אני מרגיש שעשיתי מספיק שעורי בית ומבחנים מולם והפעם אני נגש ופונה אליהם עם ניסיון שהרי אין כמו בעל ניסיון. לא מוותר להם על דמי אבטלה כתוצאה מזה שהוצאתי לחופשה ללא תשלום, למרות שישנה עבודה במלון, אני לא בוכה כבר על כך.
יותר ויותר למד משיחות בקבוצות בפייסבוק שענף המלונאות לאחר משבר הקורונה יהיה האחרון להתאוששות, יותר משנתיים זה בטוח. הענף כבר לא יציב וגם לא בטוח. כשהמצב יתייצב במקצת אתחיל לחפש לעצמי אלטרנטיבה אחרת מבחינה מקצועית, זה בטוח. חשבתי לתומי לנצל את התקופה שאני בחל"ת לצאת לעבוד בסופרמרקט לפחות להרוויח וגם להעביר את הזמן.
אתמול הלכתי לראיון עבודה בסופרמרקט בבת ים לתפקיד מלקט הזמנות. תעזבו את זה שהבחור שמולו הראיון היה צריך להתקיים נתן לי לחכות יותר מחצי שעה וכשהייתי קרוב לעזוב הוא קרא לי. במהלך הראיון דווקא הציע לי לעבוד כקופאי בשכר מינימום, במשמרות ללא הסעות כלל והוא הסביר לי מדוע הוא מציע לי את התפקיד הזה בגלל שאני נראה לו עדין מדי לתפקיד מלקט. לא טרחתי לתת לו תשובה על ההצעה אלא קמתי ועזבתי בזעם: לא רק שאני בן 51 אתה אומר לי שאני נראה עדין למדי, לטעמך? "לך לעזאזל" אמרתי בליבי ויצאתי מהסופרמרקט. גם אם שקלתי לחזור כלקוח אליו עכשו גם לא אכנס עליו בכלל. כל פעם אני מתפלא מחדש איך לא סובלים בבת ים אנשים "עדינים" שבמילים אחרות "הומואים".באותו סופרמרקט לא רוצים עובדים "עליזים" / "עדינים" / "הומואים". מה הפלא? על פי בדיקה על הבחור שראיין אותי הוא בחור ממוצא בוכרי חסר ביטחון ואידיוט, הומופוב מוצהר אומנם נשוי לאישה. מבחינתי? שיתפוצץ. לעולם הסופרמרקטים לעבוד בהם אני לא מתכוון אפילו להתקרב בכלל. בסופרים צריכים לעבוד אנשים שהם לא חושבים, שהמוח אצלם רדום (סליחה מחבריי ומחברותיי שעובדים בסופרים והם לא הרבה).
רוצים שאשב בבית? סבבה. אשב בבית ואמצא לעצמי אלטרנטיבה אחרת כשתהיה הזדמנות אחרת. בינתיים, אני אפעל יותר ויותר לחשוף את הבלוג שלי, יותר ויותר אכתוב בו גם אם אני לא מרוויח ממנו כרגע כלום, אולי יום אחד אני ארוויח ממנו. כל רצוני להיחשף באמצעותו ואף גם לקבל הזדמנות לכתוב באחד מהעיתונים טור אישי.
***************
יושב בבית.
כותב את הפרק המאתיים בבלוג שלי.
שירים של SHADE מתנגנים להם ברצף במחשב ברקע.
אלפונסו החתולי שלי יישן על אחד הכיסאות מתחת לשולחן בפינת אוכל, כמה שקרוב אליי.
מתלבט ביני לבין עצמי האם להשקות את העציץ שבו שתלתי לפני מספר שבועות שתיל של נענע............. כרגע מתעצל לקום אחרי שהתמקמתי על הכיסא בפוזיציה שקשה לי לקום ממנו, בכל זאת זו שעת צהריים....... לא כל כך ממהר ללכת לישון שנ"צ שמא אהרוס לי את שינת הלילה.
תגובות