רציתי להגיד תודה רבה
תודה רבה לוירוס קורונה.
תודה רבה על כך שהתפרצת ובגללך קיבלתי סטירה לחי מצלצלת וכואבת.
תודה רבה על כך שבגללך הבנתי שאין לקחת את החיים כמובן מעליו.
תודה רבה על כך שבגללך הבנתי ששום דבר לא בטוח בחיים שלנו ולא לבזבז כאילו אין מחר.
תודה רבה על כך שבגללך העזתי להחליט ממרומי גילי ה - 51 לקום ולעשות RESTART, מבחינה מקצועית ומבחינה אישית.
אז...........................
תודה רבה לך וירוס קורונה.
*******************
תודה רבה על כך שהשלמתי עם עצמי, עם רוחות העבר. למדתי לקבל את עצמי כמו שאני ולא להשתנות בשביל אף אחד ואף אחת. החיים קצרים למדי.
למדתי להגיד: "די"!!!!!! די למניפולציות הרגשיות. די לבזבז אנרגיות על אנשים ונשים בכדי למצוא חן בעיניהם שאחר כך הם משליכים אותך לכל הרוחות כי התחלת לשעמם אותם.
למדתי לאזור אומץ ולהגיד ברשי גליי: "אני גיי ותפסיקו בנות שאתן לא מכירות אותי להתחיל איתי, במיוחד אתן האסיתיות רק בכדי לקבל אשרת שהייה ואשרת עבודה".
למדתי להעיף מהר מאוד אנשים - כאלה שהם בתחילת ההכרות שלנו וכאלה שכבר הספקתי להכיר אותם - שהבנתי שהאינטרס שלהם הוא חד צדדי בלבד, לרוב לטובתם. למדתי לא לבטוח באנשים חדשים. למדתי לקחת כל דבר בערבון מוגבל.
תודה רבה על כך שאני מסוגל להגיד את האמת שלי כמות שהיא מבלי לחשוש, שאני מסוגל להגיד את דעתי מבלי לחשוש. מי שרוצה לקבל את זה או מי שלא נעים לו לקבל את האמת בפרצוף זב"שו זה לא זב"שי. הפסקתי להתחנחן בפניי האנשים.
קיבלתי את התעוזה שהיום לקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ולפני תחילת "חגיגות" יום העצמאות ה - 72 אני הולך לשים את דגלון הגאווה בעציץ הנענע שאני מגדל ולא אכפת לי מה האנשים ברחוב יגידו, ממש לא אכפת לי.
*********************
תודה רבה על החודשיים שישבתי בבית.
הזמן עשה את שלו שבזכותו למדתי על עצמי הרבה. נברתי בתהומות נפשי והתחבטתי בהן קשות. היו ימים שבכיתי, היו ימים שצחקתי, היו ימים שרעדתי לבדי מבלי לשלוט על הרעידות. למדתי להקים את עצמי מחדש מהקרקעית. למדתי על עצמי שיש בי תעצומות רבות ולא לחשוש להעיז, מי שלא מעיז לא מצליח.
אז..................
רק רציתי להגיד: "תודה רבה".
תגובות