זה אני

אני מוצא את עצמי במדינת חלם. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ראש ממשלה עם כתבי אישום מחפש לקיים כל הזמן בחירות על מנת לברוח מהמשפט שלו. ההסתדרות שאמורה להגן על העובדים מגינה בעצם על המעסיקים. אני רק תוהה מה הם טובות ההונאה שההסתדרות מקבלת מהם? אני רק תוהה מה עושה ההסתדרות עם הכספים שהמעסיקים גוזרים ממשכורותיהם של העובדים? ההסתדרות עשה למען הוועדים הגדולים ששילמו הכי הרבה. לא עשה לוועדים הקטנים והחלשים שלא שילמו אם שילמו אזי מתי מעט. שלא לאמר, ניסנקורן וקודמיו, לא פעל למען מקומות העבודה שלא היו וועדים שם. קרי: לא פעל בתוך הארגונים והמוסדות שלא היו וועדים שם בכלל, מתוך שיתוף פעולה עם מנהלי ובעלי הארגונים והמוסדות, כי בסך הכל וועד עובדים עושים כאבי ראש לבעלי ומנהלי אותם מקומות עבודה. כשהנאשם המרכזי באונס באילת הודה ביחסי מין בהסכמה. ראבאק....... איך ילדה / נערה תבין, תסכים, ליחסי מין בהבנה / הסכמה? ילדות וילדים לא מבינים את המשמעות של מין במאת האחוזים. אז...... אני לא מאמין לנאשם המרכזי. ח"כ אורנה ברביבאי נבחרה להיות האישה הראשונה שתעמוד בראשות ועדת חוץ וביטחון. שאפו, ח"כ ברבי

אחרי כמעט חודש ימים הועיל בטוב - כן, הועיל בטובו המנהל לשעבר שלי בקניון - להתקשר אליי. מה הוא רצה? רצה לדבר איתי על מה שהיה שהוא יגיד את הצד שלו ואני יגיד את הצד שלו. בהתחלה זה היה מוזר, תמוהה, בעיניי. מה אתה נזכר בי כמעט חודש אחרי? לטענתו: נתתי לו ראש שקט כשהייתי במשמרת. שהוא שם לב לזה שבאתי לעבוד ולא לעבודה. שהוא מתאבד על העובדים שלו בכדי לשמור עליהם. וכשהוא הקשיב לצד שלי פשוט לא נתתי לו את האפשרות לדבר בכלל. נתתי לו את טיעונים חזקים: הסברתי לו שהמצב התמשך במשך 11 חודש עוד כשנכנסתי לעבוד בקניון. לכן, אין לי טענה אחת כלפיו אלא כלפיי המערכת שלא השכילה להקשיב ולהבין את הבעיה ולפתור אותה עוד כשהיא הייתה בוערת, שהרי מכים על הסכין כשהיא עוד חמה. הבהרתי לו חד משמעית שהצעד שלהם שהמערכת גבתה ממני את הכסף הלא מוצדק עבור הקורס (4200 ש"ח) זו גניבה לאור יום, מילא 700 / 800 ש"ח אבל 4200 ש"ח? שהמערכת הותירה אותי ללא אפשרות לשלם עבור השכירות, לקנות אוכל בשבילי בעוד שהמנהלים של החברה - קרי: המנכ"ל והמנהל התפעולי - מקבלים משכורת 13 ואוכלים סטייק אנטריקוט. אם כב למערכת ההוצאות להסעו

פתאום...... ככה פתאום באמצע החיים....... OUT OF THE BLUE........ כשהתחלתי לאיים בהתאבדות היו כאלה שהתחילו להיזכר בי. נו שויין...... נו באמת..... תעשו לי טובה!!!! באמת!!!!!! כשאני צריך עזרה אמיתית ואתם מחליטים באמת לעזור לי ושולחים לי כמויות אוכל שמתאימים לשלושה ארבעה ימים. באמת תודה רבה. רק שתדעו : חלקו תרמתי לאחרים עם ברכה עבורכם כי אסור לי לאכול אוכל מסחרי, כגון: נקניקיות (אומנם אני נושך כריות אבל בכל זאת), סוגי פסטות, ירקות (כמו בצל) ופירות שגורמים לי גירויים באזור הסרטן, וכיוצא בזה.  (כשנשאלתי על ידכם מה אני צריך בדיוק נתתי לכם רשימה מדוייקת של מה בריא לי ומה לא. אז למה לא להיצמד לרשימה?). אז בכל מקרה תודה רבה. במקום שתשלחו אותי להחליף את המוצרים עם החשבונית תחשבו לעשות חוויה מתקנת אולי? תבואו תגידו לי שאני חצוף....... כפוי טובה......... סבבה!!!!! בפעם הראשונה, שנייה, סתמתי את הפה ותרמתי את יתרת המשלוח אבל בפעם השלישית כבר חסתי עליכם ועל כספכם. תעריכו גם אתם את זה שהערתי והארתי לכם. ************* במשך שנתיים האחרונות מאז שאני נמצא במעקב בגלל מחלת הסרטן, אני מרגיש שאני מבורך על כך ש

                                   עכשו הפנמתי. עכשו הבנתי. הבנתי והפנמתי למה אמא שלי אמרה שלי אמרה להפסיק לפרסם, לשתף את כל העולם ואחותו בגיל שלי, במה שאני הולך לעשות. "ישנם אנשים רעים שמייחלים לרע לצד השני". אחרי הפרק הזה אני מפסיק לפרסם את מה שאני הולך לעשות. אני מפסיק לשתף. וגם אם ישנם אנשים שמתיימרים להקשיב ולתת עצה טובה הם בתוך תוכי ליבם מקללים אותך ומאחלים לך "את כל הטוב שבעולם". לעזור בעצה טובה, ריאלית, לעזור לך בעזרה של אוכל או כסף הם ממש לא יודעים. במילים אחרות............ 99% מהאנשים חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת. באותם 99% נכללים גם אלה כאלה שיכולים להיות אבא ואמא שלי בגילאים שלהם. **************** לפני מספר ימים העלאתי סרטון שבו דיברתי על המצוקה שלי. האם משהו או מישהיא התייחסו לסרטון הזה? רק אחת. בעצם...... היה גם בחור שיותר דיבר דיבורי סרק מאשר הציע עזרה. האישה הציעה משלוח של אוכל. כשתכלס, אני זקוק לא רק לאוכל אלא גם עזרה במלחמה שלי לקבל את הכסף מאותו קניון מקולל. אני זקוק גם לכסף לשלם שכירות. אבל............ למי אכפת? לאותו חבר שהציע לי לעבוד בעבודות נ

 השעה 01:18 בלילה. בעבודה....... מתפתל מכאבים באזור האוזן השמאלית שמקרין לכיוון הלסת השמאלית של הפה......... כל רעש, תזוזה, ציוץ מעצים את הכאבים. רק לפני שעתיים התחלתי את המשמרת ואני כבר מתפלל לסיומה ומתלבט האם להוציא בקבוצה של העבודה שאני מבקש החלפה למחר (יום שבת) למשמרת ערב? אין לי ברירה, אצטרך לבקש את ההחלפה ולרוץ למוקד הרפואי חירום של "מכבי" בבוקר על מנת לקבל טיפול. למען האמת, לתומי, הכאבים מלווים אותי כבר מספר ימים אך לא יחסתי חשיבות כל כך: אמרתי שזה אפקט שאיבת שעווה מהאוזן שמאל שלי מלפני שבוע וזה יעבור......... כנראה טעיתי......... עוד בבית הרגשתי בכאבים אך חשבתי לתומי שהם יחלפו להם, אך ללא הועיל. הכאבים גורמים לי לא להיות מפוקס בכלל. (חבל שלא לקחתי אופטלגין. מצד שני, אם הייתי לוקח זה יגרום לי להיות ישנוני בעבודה וזה לא מתאים לי. כשמצד שלישי, לא רוצה להתרגל למשככי כאבים). שונא את ההרגשה הזאת שלא מרגישים טוב. רוצה רק לשים את הראש על הכרית ולקחת כדור לשיכוך כאבים ולישון. פשוט לישון. *************** אני חייב להפסיק להיות גיבור. אני לא אקבל על זה עיטור של עובד מצטיין או....

הזמן : יום העצמאות 73 למדינת ישראל. שנה שעברה לא חגגנו ברחובות משום שהיה סגר בגלל הקורונה. בעצם, מי חוגג בערב כל כך עמוס וכל כך צפוף? בשביל מה ללכת להתמנגל ביום העצמאות? אני אישית מעדיף להיות בבית מול הטלוויזיה ולצפות בסרט טוב או אפילו להשלים שעות שינה שחסרות לי.  מבחינתי, השנה זה יום העצמאות מיוחד בשבילי. וכי למה? השנה הזאת שנאנסתי ללכת לעבוד כמאבטח בגלל חל"ת ופיטורים מהמלון שעבדתי בו וכעבור 11 חודש עזבתי את מקום העבודה שבו עבדתי כמאבטח בטריקת דלת ועם מספר תובנות: 1. לא להאמין לאף אחד ואחת. 2. אני מלונאי בנפשי ובגופי. 3. עולם האבטחה לא מוכן לקבל עובדים שהם גייז. 4. עולם האבטחה לא מוכנים לקבל עובדים שהם מחלימים ממחלת הסרטן. 5. תושבי חולון בכלל וג'סי כהן בפרט לא אנשים מתורבתים בעליל. 6. שיניתי גישה וצורת דיבור לאנשים. **************** עברו שנתיים מאז שהתגלה אצלי מחלת סרטן הערמונית ברמה בינונית. תודה לאל שתפסתי בזמן את המחלה ועברתי טיפולים שחיסלו את המחלה. זכיתי בהזדמנות שנייה לחיים. יכולתי גם למות. כנראה הקדוש ברוך הוא החליט שהוא עדיין לא רוצה אותי לידו. לא שאני הולך לקרוע את ה

ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה...... משמרת לילה אחת מתוך שלושה השבוע. ממש לא אוהב משמרות לילה משום שזה דופק לי את המערכת כולה. מה גם שזה לא בריא לי כל כך הרבה משמרות לילה. עוד לא התאוששתי מהמשמרת לילה של שבוע שעבר וכבר עושה עוד אחת. (שבוע שעבר זו הייתה משמרת לילה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה וחזרתי למשמרת ערב למחרת). ************** קיבלתי השבוע הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה בכלל. סגן וממלא מקום מנהל קבלה.  תפקיד שלקחתי אותה בשתי ידיים. תפקיד שרציתי כבר הרבה זמן. כרגע לא אציין את שם המלון ולא אציין גם את שם המנהל. תנו לי להיכנס לתפקיד ולהתחיל לתפעל את המערכת  ואז........ אציין את השם. כל דבר בעיתו. ************* לא יפה להגיד את זה........ אבל...... אני מקלל את מקום העבודה הקודם שלי ואת החברה שדרכה עבדתי. שיבוא יום והם יסבלו כמו שהם גרמו לי לסבול. שיגנבו מהם כמו שגנבו ממני. ************* אל תגידו לי זה לא יקרה ולכו להבדק. סרטן, כן קוראים לזה סרטן. בינתיים אנחנו נמנעים מהשם, אנחנו לא רוצים להגיד את השם של המחלה, אנחנו קוראים לזה בכל מיני שמות . אצלי זה היה "מודגם תהל

האם אתה שם בשבילי? האם אתה מקשיב לי? האם אתה מוכן? אני נמצא בתקופה מבלבלת......... אני צריך עוד דעה....... אני צריך חיזוק שאכן אני עושה את הצעד הנכון. תהיה שם בשבילי כמו שאני בשבילך. ************** לחצי שכבר לא שלי. רציתי להגיד לך שיושבים עלי כמה דברים,שאלות שאני לא מסוגל לשאול אותך ולכן אני כמו סתום יושב וכותב לך בלי אומץ לשלוח לך הודעה, אבל זה לא המטרה, המטרה היא השאלה שלא נותנת לי מנוחה, האם אתה בכלל חושב עלי? כמו שאני חושב עליך. האם אתה מתגעגע כמו שאני? כי אין לך מושג כמה הגעגוע הזה הורג אותי . כל פעם זיכרונות מציפים אותי, הפעמים שהיית מנשק אותי ברוך ומסתכל לי בעינים , הפעמים שהיית מחבק אותי חזק ולא עוזב . הפעמים שהיית מדגדג אותי עד שכבר לא נשאר לי אוויר, הפעמים שהיית מספר לי את החוויות שלך מהצבא בכזאת התרגשות, הפעמים שהיית משתגע איתי עד השעות הקטנות של הלילה הפעמים שהיית עושה איתי אהבה עד שכבר לא נשאר כוחות בגוף, הפעמים שהיית מקשיב לחפירות שלי, למרות שהיית חוזר גמור משבועיים מפרכים, הפעמים שהיית מנסה לאלתר איתי ארוחות בשעות לא שעות, השיחות הקטנות שלנו שהיו יכולות להפוך לימים ולילו

במשמרת לילה ארוכה מאוד...... .....המשמרת התחילה בשעה 21:00 בערב ועד לבוקר בשעה 07:00. השקט מוביל אותי למחשבות רבות. מחשבות סיכום של התקופה האחרונה, של השנה האחרונה, מה עברתי. שונא את המשמרות לילה שנאת מוות. כדרך אגב. אני שמח שעבדתי 11 חודש כמאבטח כי למדתי הרבה מאוד בתקופה הזאת. למדתי בעצם אני לא האדם המתאים להיות מאבטח. למדתי שבאופיי אני מלונאי. למדתי שבכל רמ"ח אבריי אני עדין מדי ואובר רגיש לתפקיד האבטחה. לא רואה את עצמי מסתובב עם נשק. כבר עשרה ימים מאז שעזבתי בטריקת דלת את תחום האבטחה מתוך סיבות מוצדקות, מבחינתי. חשבתי לתומי שהרווחתי חברים בקניון מבעלי החנויות והדוכנים..... טעיתי......... טעיתי כי אף אחד ואחת לא התקשר אליי או פנה אליי דרך הפייסבוק לדרוש בשלומי. הצביעות חוגגת!!!!!!! מתי מעט, עוד דורשים בשלומי, לפחות פעם בשבוע. זה גם מספיק. לא רוצה יותר מזה. גם לא שואף ליותר מזה. חברים יש ב - "אגד" וב - "דן". ***************** כרגע....... נלחם לקבל את מה שמגיע לי מהאבטחה מבלי שיקזזו לי סכומי כסף שלא מגיע להם בכלל. מרגיש פראייר. מרגיש דפוק. מבין כל כך טוב, בדיעבד

לא רואים בעיניים רק קופצים לאש מה כבר רצינו לבקש לקבל ולתת מה שיש להחזיק בידיים כל יום שעובר תמיד הוא ככה ממהר אני איש מאחר רק בלילות עולים קולות שאלות אבודות מחפשות תשובה מה שעוד לא בא רסיסים למה זיכרונות נמסים כמה שאני לא כיסיתי, זה נכנס לי בתריסים אין על מי לשים את הראש גם אם לא שברתי, שילמתי לך תמצא על מי לכעוס אין אוויר בשמיים איך אפשר לנשום הכל תקוע במקום אבל עוד לא הפסקתי לחלום אז קפצתי למים כי צריך לשחות במים לא רואים דמעות במים ישקעו חולות שזוכרים רק בלילות עולים קולות שאלות אבודות מחפשות תשובה בקרוב זה בא רסיסים למה זיכרונות נמסים כמה שאני לא כיסיתי, זה נכנס לי בתריסים אין על מי לשים את הראש גם אם לא שברתי, שילמתי לך תמצא על מי לכעוס שאלות אבודות מחפשות תשובה ועכשיו זה בא רסיסים למה זיכרונות נמסים כמה שאני לא כיסיתי, זה נכנס לי בתריסים אין על מי לשים את הראש גם אם לא שברתי, שילמתי לך תמצא על מי לכעוס https://www.youtube.com/watch?v=fwY4EJRM7ak **************** עולים על טיסה, כמה את מהממת במעיל שלבשת במיוחד בשבילי כל מה שאני רוצה זה להרגיש קרוב אלייך או שאני משתגע

אז מה שהוא הלך, אולי בעצם מגיע לך יותר טוב אז מה הוא פשוט ברח בלי לומר מילה, אולי הוא לא האדם שאתה לא צריך בתוך חייך... אז מה שהוא לא מתייחס אלי מספיק, סימן שאתה לא מספיק חשוב ויש לו דברים חשובים ממך... אז מה שהוא מדבר עם עוד נשים וגברים, זה רק אומר כמה שהוא ״בן זונה״... תזכור משהו? יום יבוא ואתה תודה לי... לעולם אל תשכח שכל אדם שנכנס לחיינו אנחנו רק לומדים ממנו וחכמים יותר... אתה כל כך מסור מגיע לך מישהו שידע לתת כמוך, תזכור שלא הכל לנצח החיים לפעמים באים ללמד אותך דברים חדשים ואפילו להיות חזקים יותר... אז מה שהוא הלך, יום יבוא והוא ישלח לך עושה ויחפש אותך ואתה? כבר תהיה במקום אחר בחייך, אנשים לפעמים נזכרים להעריך מאוחר, יבוא היום ותבין את הכל ותהייה בשבילך יש המון אהבה בעולם... מאמי? אנחנו חיים בעולם שצריך לחיות בו: ״עם אצבע על ההדק״, לעולם אי האפשר לראות את גבול התהום בפנים, ולכן תמשיך לחיות בחיינו היפים כמו חיית טרף. שחרר את פחדייך ותן ״לכאב למצוא כאבים״ תזכור שהעולם כל כך יפה ונרחב, שחרר את העבר ותחייה את החיים היפים, מאמי אתה חופשי.... חופש? זה ואווווו!!!! אתה הבעלים של עצמך, זה

יום שבת, החג השני של פסח. ראשית, תודה לאל על סיום החג ועל סיום אכילת המצות. שנית, עבר כמעט שבוע מאז אותו יום ראשון, חג ראשון של פסח, עם מה שקרה לי בעבודה בקניון עם נושא המוניות. מי שרוצה למצוא עבודה חלופית מוצא!!!! במילים אחרות: מי שרוצה לעבוד באמת מוצא!!!!!!  תודה רבה לקדוש ברוך הוא שמצאתי תוך יומיים עבודה חלופית בענף שרציתי לעבוד, בשכר יותר גבוה מהשכר שהייתי מקבל בענף האבטחה, היחס יותר אנושי מאשר הייתי מקבל בענף האבטחה הן מהצוות שעובד איתי כולל ההנהלה והן מהאורחים. נכון, בזמנו כשלקחתי את העבודה באבטחה זה היה משום שלא רציתי לשבת בבית שנה ולקבל דמי אבטלה / חל"ת. רציתי לעבוד. היו לי ועדיין יש לי הוצאות. השיקול היה נכון בזמנו, רק שלא ידעתי.............. עד כמה נושא האבטחה פרוץ. היחס מזלזל כלפיי האנשים שעובדים באבטחה. *************** רק עצוב לי מאוד שאלה שעבדו איתי, למעט שניים, בתחום האבטחה בקניון ניתקו איתי קשר. לא מתקשרים. לא מעודדים אותי, בידיעה שאני צודק לגבי כל מה שקרה איתי כשפירטתי בפרק הקודם שהעלאתי ("ימים סוערים" ב - 31 במרץ 2021). חשבתי לתומי שאלה הם חברים. עם חברי

ימים סוערים עברו עליי בארבעה ימים האחרונים. רק בלי גשם, עם ברקים ורעמים. ביום ראשון האחרון - חג פסח, חג ראשון, ט"ו בניסן תשפ"א (28.3.2021) - הייתי אמור לעבוד משמרת בוקר בת 10 שעות החל משעה 07:00 בבוקר. הוזמנה לי מונית לשעה 06:30 בבוקר ואני ירדתי למתחת הבית שלי כבר בשעה 06:20 בבוקר, רק שלא יגידו שלא הייתי רק שלא ידעתי כמה זה נכון זה יהיה: גם ככה קמתי עם תחושת בטן לא טובה שזה הולך להיות יום בעייתי, רק שלא ידעתי עד כמה. השעה 06:31 מקבל הודעה ממוניות "גט טקסי" שהנהג לא זמין ושמנסים לאתר לי מונית חלופית. על פי המפה שלהם במשך רבע שעה היו מוניות באזור מגוריי שלא לקחו את הנסיעה כי הן היו מוזמנות מראש. חיכיתי 16 דקות נוספות אך ללא הועיל, שום מונית. כשתבינו: הייתי צריך להיות כבר בשעה 06:47 בעבודה.  חיכיתי עוד דקה שהורגשה כאילו זה היה נצח ואז הוצאתי הודעה בקבוצה של העבודה כי אני ממתין יותר מעשר דקות למונית אך היא לא הגיעה. בהתחשב שגם יום קודם המונית איחרה בעשר דקות, איחור שניתן היה לספוג את האיחור. ושבמשך 11 חודשי עבודה שלי כל שבת שנייה - שלישית ישנה בעיה עם האיסופים / פיזורים

אתה רוצה את האחד שיבנה איתך בית קטן עם גינה כמה ילדים ושני כלבים. כזה שיבוא לנשק אותך ולהציק לך ואתה תבקש די, אבל כשיפסיק תבקש להמשיך. הזה שיאהב בך כל פגם ופגם , ויגרום לך לאהוב את עצמך כי בעולמו אתה הכי יפה בעולם. הזה שיבחר דווקא בך, שיקבע שאתה הגורל שלו, מתחת לחופה. הזה שיסקרן אותך, עם העיניים שלו, שתכיר אותו הכי טוב ולא תדעי עליו קמצוץ ממה שהוא. הזה שתכיר לחמש דקות ותרגיש שאתם מכירים נצח. אתה לא צריך את הגבר המצליח ביותר , העשיר, החכם והיפה אתה צריך את ההוא שתראה בית בזרועות שלו. שתראה חיים שלמים בעיניים שלו. את הזה שבאמת המוות לא יצליח להפריד בניכם ***************** אם כבר בבחירות עסקינן במהלך החיים המון אנשים נכנסים ויוצאים מחיינו, מבלי שנשים לב חלקם משאירים חותם וחלקם משנים בנו משהו. יש את האנשים שנשארים גם כשקצת קשה, לעומתם יש את אותם האנשים שבורחים כשקצת קשה. עם הזמן הבנתי שהכל תלוי בנו, באיך נבחר להסתכל על הדברים. ברגע שנבחר לראות אופטימי, יהיה אופטימי . ברגע שנבחר לראות פסימי, יהיה פסימי . ברגע שנבחר בעצמנו, יהיה מקום להכל . אנחנו היחידים שבוחרים מי ייכנס לחיים שלנו, ולעומת