זה אני

בצעירותי לפני 26 שנה כשבן הזוג שלי לשעבר, שהיה עמוק - עמוק - עמוק בארון יותר ממני, פתח משרד לסוכנת דוגמנות WILD ROSE עשיתי בוק תמונות של עצמי. עשיתי משום שבאיזה שהוא מקום פנטזתי שאני אהיה דוגמן למרות הגובה הדרדסון שלי (1.70 מ) וגם מאיזה שהוא מקום להעלאות את קרני בפני בן זוגי לשעבר שלי. שתבינו: הייתי בן 24, גיי בארון עדיין, הייתי מבולבל, חסר ביטחון למרות שנראיתי טוב מאוד, אז. גם שמרתי על כושר יומיומי בביתי - יום כן יום לא משקולות ותרגילי בטן ורגליים, בימים שלא עשיתי תרגילי בטן ומשקולות עשיתי הליכות מהירות בטיילת של בת ים - למעט שישי שבת. אישית, לא מתגעגע לימים ההם, לימים של הבלבול וחוסר הביטחון, אלה היו ימים של איכסה פיכסה מבחינתי. ********************** בימים ההם מלפני 26 שנה לא הייתי חושב לעצמי לענוד אפילו את הסיכה הזו בדש חולצתי. הן בגלל שהייתי בארון עמוק, הן בגלל שהאווירה שהייתה אז בעד / נגד הקהילה הגאה הייתה בחיתוליה. היום, אני לא מתבייש וגם לא התביישתי לענוד את הסיכה הזו תקופה ארוכה במקום העבודה שעבדתי תק

יושב מול הדף הלבן ולא יודע מה לכתוב. עוד דברי חוכמה? עוד מילות שירה? פתגמים? משלים? סתם עוד יום חול של חודש אוגוסט, חם והביל שהמוח מיובש עד כדי כך שאין רעיונות לכתיבה........ אלפונסו החתול שלי אפילו השתרע על הרצפה הקרה ומתמודד עם החום הנוראי הזה......... עוד יום של הקרנות היום לפני היום האחרון לשבוע השלישי. ****לא מעוניין לפרט ולהסביר יותר על טיפולי ההקרנות מאחר וכבר למדתי שזה לא מעניין את אף אחד / אחת בנושא. כולם בורחים ובורחות ממך ברגע שאתה מדבר על כך. שלא לדבר על להציע הסעה חזרה הביתה מעוד יום טיפול הקרנות כי אסור לי לשהות בשמש אחרי ההקרנות.****

אני טיפוס אלרגני. אני אלרגי למתכות, לתכשיטים מכסף שאינם 925, מוצרי קוסמטיקה וקרמים רבים כולל דיאודרנטים בספריי וגם ספציפים מדיאודרנטים כדורים. שלא לדבר על תחום הרפואה, קרי: אני בעל רגישות גבוהה לפנצילין ולכל קבוצת הדקסמול / אקמול. כאשר אני משתמש, בא במגע, עם אחד מהדברים שציינתי בפתיח אני מקבל פריחה בכל הגוף על גבול הגרדת עם שלפחויות. מצטער על התיאור. מהי אלרגיה? על פי ויקפדיה:  אָלֶרְגְּיָה   (ב עברית : רַגֶּשֶׁת) היא   תגובה חיסונית   לא צפויה ולא רצויה של ה גוף   ל חומרים , שבדרך כלל אינם מעוררי   מחלות . בשעה שתגובה חיסונית כנגד   פתוגנים   (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה היא "תקלה" ב מערכת החיסון , ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה מסוימת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב   תורשתי   מובהק. אלרגיה ואי סבילויות למזון נובעות לרוב ממזון פגום או מזיק לגוף, או מזיהום בגוף כתוצאה מנטילת תרופה,   זיהום אוויר   או מזון פגום אחר.  אחת הסיבות לתופעת האלרגיה היא רגישות יתר של   מערכת

התאריך הלועזי היום: 20.8.2019 היום היה אמור לחגוג אבי ז"ל יום הולדת 84. ביום רביעי הבא, לפי תאריך העברי, יתקיים יום השנה השביעי לפטירתו. רצף התאריכים, רצף האירועים לא מקל בכלל. שבע שנים. שבע שנים עברו בלי אבי. וזה כל כך קשה. הזמן לא מקל על הגעגוע. בהתחשב בעובדה שבאותו תאריך עברי זה גם יום פטירתו של סבי, אבא של אבי, שעל שמו אני נקרא. אבי היה החבר הכי טוב שלי, מעבר להורה הכי טוב שלי. העצות שלו היו עצות זהב. הוא לא היה צריך להגיד לי שהוא אוהב אותי, זה היה פשוט ניכר במבטו אליי כל פעם שהייתי נכנס לבית: כאילו הייתי מביא אור לבית. בשנה האחרונה הוא מאוד חסר לי, בנוכחותו הפיזית ובדאגה שלו. מאז לכתו בטרם עת משום מה, תמיד הרגשתי את נוכחותו הקוסמופוליטית ואת נוכחותה של סבתי ז"ל, אמו. בשנה האחרונה אני לא מרגיש בכלל. אני רוצה כל כך להרגיש את הנוכחות שלו, שלהם: שרק באים להגיד לי "אנחנו אוהבים אותך. אנחנו משגיחים עלייך מלמעלה". מתחילת החודש כל שנה אני מתכנס לתוך עצמי לתוך עצמי כשבלול. ומתקשה להשתחרר מהרגשת המועקה, הגעגוע, רק אחרי תקופת חגי תשרי. השנה מתווספת גם המח

אני כל כך מאוכזב. מאוכזב מאנשים שטוענים שהם חברים שלי. טוענים לכתר. אבל............. כשמגיע רגע האמת שבו הם צריכים לתת עזרה פיזית הם נאלמים דום. נעלמים. גם אחרי שאמרו לי שאני לא אחשוש לפנות אליהם בבקשה לעזרה.  לא משנה כמה אתם עסוקים. משנה כשהודעתם לי שאני רק אבקש עזרה בכל מה שאני אצטרך ולא הייתם שם זמינים בשבילי. לפחות 3 חברות וחברים שפניתי אליהם בבקשה להסעה מהבית חולים חזרה הביתה אחרי טיפול הם התחמקו בתירוצים שונים ומשונים. איפה המשפחה? בנות משפחה??!!! הצחקתם אותי. אנשים ונשים, לימדתם אותי שאין לסמוך על אף אחד ואחת מכם רק על עצמי.  אמי שתבדל לחיים ארוכים וטובים תמיד אמרה לי לא לסמוך על אנשים, שאין חברים וחברות, כולם אינטרסנטים. עכשו אני כל כך מצדיק אותה. מהיום והלאה אל תפנו אליי בבקשות של עזרה כי אני לא מתכוון לעזור לכם בכלל. נקודה.  איבדתם אותי ואת האימון שלי באנשים, בחברים וחברות. קודם זמנו מת האיש הזה,  ושירת חייו באמצע נפסקה  וצר! עוד מזמור אחד היה לו -  והנה אבד המזמור לעד,  אבד לעד! נפש חיה וממללה,  והמשורר מדי דברו בו  את כל רזי ליבו הגיד לו,  וכל הנימין י

הסבר יפה למילה ״חברות" ״כשטיפת גשם נופלת מהשמיים: אם היא נתפסת בידיי הנקיות, היא טהורה מספיק לשתיה.  אם היא נופלת לביוב, ערכה נופל עד כדי כך שלא אוכל להשתמש בה אפילו לרחיצת כפות רגליי.  אם היא תיפול על משטח לוהט היא תתאדה.  אם היא תיפול על עלה כותרת של פרח הלוטוס היא תזהר כמו פנינה, ולבסוף, אם היא תיפול על צדפה היא תהפוך לפנינה. הטיפה נשארת אותה טיפה אבל קיומה וערכה תלויים במה שהיא מחוברת אליו.״ היו תמיד מחוברים לאנשים בעלי לב טוב.  הקיום שלכם ייטב וערככם יעלה. ******************************* לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו". ברור לכל שאין לגרוע ממצוות המלך מאומה, אך מדוע לא לאפשר לאדם להוסיף במצוות ולהתעלות ככל שידו משגת?! המגיד מדובנא ממשיל משל למה הדבר דומה: שכן אחד ביקש מחברו להשאיל לו כף. למחרת החזיר לו כף + כפית. לפליאת חברו השיב כי הכף ילדה בלילה כפית. הבין המשאיל שדעת שכנו נטרפה עליו, אע"פ כן נטל את הכפית. למחרת שוב בא השכן וביקש כוס לקידוש. השכן השאיל לו, ולמחרת החזיר כוס + כוסית מכסף. השכן אמר לו: מזל טוב, אתמול הכוס ילדה כ

אני מבקש להתחיל את הפרק בבלוג שלי בקישור לשיר בביצוע של להקת הנח"ל המיתולוגית שנקרא: "שיר הרעות", שיר שראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל מאוד אהב אותו. תקשיבו לשיר, בבקשה, ואחר כך תמשיכו לקרוא את הפרק. https://www.youtube.com/watch?v=XSRBg7OUDig ***************************** השבוע התחלתי את שלב ההקרנות. נגד מחלת הסרטן הערמונית. לא תיארתי לעצמי כמה זה קשה תופעות הלוואי בגין ההקרנות: בחילות, תשישות, תכיפות במתן השתן, שריפה / צריבה במתן השתן. למען הסר הספק, אני משתדל לשתות הרבה מים גם בגלל החום שבחוץ - חום יולי אוגוסט - וגם בגלל שאני מרגיש שאני צמא כל הזמן. הפעם, אני לא רוצה לדבר על ההקרנות. זהו תהליך שאני עובר ויעבור מהר מאוד. הפעם אני רוצה לדבר על החברויות, על הרעות, בצל המחלה. באחד הפרקים הקודמים שלי בבלוג שנקרא "מיומנו של מסורטן" כתבתי ואני מצטט: " כשאתה מגלה שאתה חולה סרטן פתאום אתה מגלה כמה אנשים שחשבת לתומך שהם חברי נפש שלך פשוט נעלמים להם ומתעלמים ממך כאילו אתה נשא של מחלה אחרת שהיא ללא ספק מחלה איומה מאוד.

                                   בצלאל סמוטריץ ורפי פרץ שלומות, שמי ישראל, ואתם לא מכירים אותי כמו שאני לא מכיר אותכם. עובדה אחת: אני גיי.  אני לא מעוניין להשתנות ולו במעט רק בגלל שאורח החיים שלי לא מתאים לכם. לא מעוניין לחיות לפי חוקי ההלכה וגם לא לעשות המרה על מנת להיות סטרייט. להזכירכם, אדונים נכבדים, אנחנו נמצאים בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז ל - ט' באב.  בצום ט' באב צמים על חורבן שני בתי המקדש בגלל שנאת חינם. בצלאל סמוטריץ ורפי פרץ, אם אתם מגדירים את עצמכם כדתיים הרי שאתם יודעים מהי אהבת חינם, הפסוק: "אהבת את רעך כמוך" משקלו שווה למשקלם של עשרת הדיברות. תאהבו ותכבדו כל אדם ואדם באשר הוא אל תנסו לשנותו ולו במעט. אל תשנו את רעך על מנת יהיה דומה לך: אם כולם יהיו דומים אחד לשני הרי עולמנו יהיה משעמם עד מאוד. בצלאל סמוטריץ ורפי פרץ הרשו לי להביא לכם מספר ציטטות חשובות ומעניינות: בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.  משנכנס אב, ממעטין בשמחה. ( משנה ,  מסכת תענית ,  פרק ד' ) חמשה דב

The secret of my life Is never givin' up Now I'm close to you Walking through the stars Brings me to the start When I won with you I was waiting way too much For something good to come And I'm a bit fragile Was waiting way too much It's like an hourglass And you're like trouble Breaking me to pieces I wanted you to know that Every piece broke from you Breaking me to pieces Coz' every time You come around I feel alive Now I'm trying I'm trying I feel alive! I feel alive! The years I've been alone Far away from home Reminded me of you My job is almost done Baby I can now Escape away with you I was waiting way too much For something good to come And I'm a bit fragile Was waiting way too much It's like an hourglass And you're like trouble Breaking me to pieces I wanted you to know that Every piece broke from you Breaking me to pieces Coz' every time You come around I feel alive Now I'

כשמנהיג המדינה מבקש מחבריו להמשיך לחדש לו את מלאי השמפניה הורודה שלו, מבלי בושה. כשמנהיג המדינה לא יודע ולא מכיר בעובדה שעורכי דינו ויועציו הקרובים, שלא לדבר על שהם קרובי משפחתו, מנהלים משא ומתן על צוללות ועמלות גדולות לכיסיהם, מבלי בושה. כשהמנהיג מנסה להפוך את מדינתו שלו מדמוקרטיה לדיקטטורה כמו טורקיה ואין אף מתנגד או מתנגדת לכך. הדוגמאות עוד רבות.  תומכיו מאשימים את מתנגדיו בסמולנות (שגיאת כתיב מכוונת) ובחוסר הגינות כלפי המנהיג וגם לא מבינים את חומרת מעשיו - אבוי ואבוי לנו. תומכיו מאשימים את מתנגדיו שרואים במנהיג המדינה כאויב - שזה ממש לא נכון בעליל!!!! תומכיו מאשימים את מתנגדיו שלא נותנים לו כבוד. אממה???!!!! אנחנו כעם וכחברה שכחנו שכבוד לא דורשים, כבוד נותנים!!!!  עד עכשו המנהיג לא הוכיח את עצמו כמנהיג ולא החליט החלטות נבונות וחכמות בשביל עמו. בזמנו שאותו מנהיג היה שר אוצר וזה העביר חוק שישראלים החיים בחו"ל 30 / 40 / 50 / 60 שנה ומגיעים לארץ חייבים לשלם מע"מ כחוק - דבר פופוליסטי מאוד. ואותם ישראלים שמגיעים להתארח בארץ מקללים כל יום וכל רגע את ההחלט

רצח  נאוה אלימלך הוא מעשה רצח בלתי מפוענח שבוצע ב ישראל  בשנת  1982 . 37 שנה עברו מאז הרצח הנוראי הזה.  הייתי אז בן 12.5 / 13. נאווה אלימלך הייתה שכבה מתחתיי בבית ספר יסודי "א.ד. גורדון" בבת ים. תזכורת על פרשת הרצח: נאוה אלימלך, בת הזקונים של מזל ומכלוף אלימלך (אלמליח), שהייתה בת 12, יצאה בצהרי ה- 20 במרץ   1982  ביום שבת, מבית הוריה שב בת ים  לבית חברתה, הנמצא במרחק כ-300 מטר מביתה. היא השאירה פתק להוריה בזו הלשון:  "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטייל. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאד" . אחותה בת ה-19 הייתה האחרונה שראתה אותה בחיים. לאחר שהתברר כי לא הגיעה לבית חברתה, החלו החיפושים אחריה. תחילה בידי בני משפחתה, והחל ממוצאי השבת בהשתתפות צוות משטרתי. ביום העשירי לחיפושים מצאו מתעמלים בחוף הים ב הרצליה  את ראשה של נאוה אלימלך, ארוז בשקית ניילון. חלקי גוף נוספים שלה, גם הם היו קשורים בשקיות, נתגלו סמוך ל חוף תל-ברוך  שבצפון  תל אביב . פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח בוצע עוד ביום היעלמה של הנרצחת.   הרצח ומציאת הגופה זעזעו את