ניקיון אישי של פסח
***שבת בבוקר..............
שקט פסטורלי. מכוניות עוברות פה ושם. שומעים את ציוץ הציפורים. יש לי תחושה שאני חי בקיבוץ ולא בעיר. תענוג. לא הרגשתי ככה הרבה זמן. היום הולך להיות חם, תרתי משמא.
יושב בבית עם אלפונסו ושומע מוסיקה אתנית שקטה מאוד לאחר שכיבסתי את הזוג השני של הוילונות ותליתי אותם, לא אכפת לי שהן מטפטפות מים לרחוב, בעצם למי אכפת? משתדל להתנתק מהחדשות לא בא לי לשמוע יותר על מצב משבר הקורונה ומספר החולים ומספר הנפטרים......... די!!!!!!! חברת החדשות, אם אין לכם מה לחדש עדיף שתסתמו את פה אתם חוזרים על אותם דברים כמו תקליט שבור. אם כבר שמו חצי מדינה בסגר והוצאו לחל"ת או פוטרו אל תעשו להם מנחוס יותר ויותר, שחור על הנשמה גם ככה אין מצב רוח לאף אחד.
***אלה ימים ושעות לפני חג הפסח. השנה אני סמוך ובטוח לאנשים אין חשק ורצון לבצע ניקיונות של פסח, לאור המצב. אם אני לא עובד לפחות אני יושב ועושה לעצמי הרבה חשבונות נפש, פותח מגירות שהדחקתי בהן רגשות, מצבים ומחופר בהם עד לכדי פציעה אישית.
***הוזמנתי אתמול לארוחת ליל הסדר / סגר אצל זוג חברים מעבודה, אך סירבתי בעדינות ובאדיבות משום שישנן הנחיות שלא לבקר חברים ובני משפחה בשל המצב. אני מתאר לעצמי שההזמנה באה ממקום טוב ומרצון טוב, מצד אחד. אם הייתה לי אפשרות לצאת מהבית לארוחת ליל הסדר / סגר אזי הייתי הולך להיות עם אמא שלי ולא הייתי משאיר אותה לבד, מצד שני. הגבתי להזמנה ברגשות מעורבים, שאותם השארתי לעצמי מבלי לשתף אף אחד. גם ככה מאז שהוצאתי לחל"ת הם לא שמרו איתי על קשר רציף, הם הולכים לשבת לארוחת ליל הסדר / סגר עם זוג גייז שכנים שלהם: 1. מה לי ולהם? 2. לא מרגיש בנוח כגאה לשבת עם זוג גייז כאילו אני מנסה להכניס ביניהם טריז. 3. גם ככה ישנן את ההנחיות. 4. גם ככה אני כבר לא אוכל ארוחה כבדה בערב. הפעם האחרונה שלי שאני אוכל בסוף היום זה בשעה חמש אחר הצהריים. 5. לא רציתי לשתף שאני משתתף בסדר וירטואלי של המרכז הגאה. עד כמה זה יהיה מוצלח ומהנה אני לא יודע.
אני יודע שאותו זוג מהעבודה רוצים לתקן את האווירה שנוצרה מאז שהוצאתי לחל"ת. בהתחלה כעסתי, נכון. עכשו, כשהפנמתי שכל אחד ואחת מצוות העבודה הוא / היא לעצמו / ה וגם לא שומרים על קשר חברי מעבר לשעות העבודה אז מה הטעם? אני מתאר לעצמי שלה מאוד קשה ההרגשה שאני מנותק, אני יודע שהיא אוהבת אותי כאח גדול שלה וגם בן הזוג שלה. ההרגשה שלי הייתה שבגדו בי, ושאני בעצם לא חוזר לעבודה יותר כי קל להעיף בן 51 בסוף החל"ת. לא רוצה לתת יותר לאף אחד ואחת נשק שיופעל כנגדי.
***נכון. אני אדם עדין, רגיש. אני לא מתבייש בזה. ונכון, אני גיי - את זה אתם כולכם יודעים. אני לא מתכוון להתנצל ולהשתנות. לא עכשו. לא בגילי. FACE THAT.
***לפני מספר שבועות שתלתי שתיל של נענע בעציץ שבמרפסת שלי במקום שתילי הפרחים. עשיתי זאת בימים שהיו עוד גשומים. נענע ידעתי וזכרתי מהימים שגידלתי בבית שהוא אוהב מאוד מים. בהתחלה הוא לא הגיב והיה נראה לי שהוא נובל. בימים האחרונים שמתי לב שהשתיל בעצם פורח ונקלט יפה בעציץ עצמו. עדיין לא התפתח לכל העציץ, למרות שיש צמח בנוסף אליו במתקן. אני מקווה שעוד קצת והוא יתפשט בצורה שאני שואף לראות.
תגובות