צו השעה

בחורשת האורנים שמעבר לכביש יש פינת חמד קטנה בה אוהב אני לבלות את שעות הפנאי.

מחטי האורנים שנשרו מן העצים מכסים את האדמה והופכים אותה למצע רך ונעים. ונדמה שהוא מבקש ממך: 'אנא, סורה לכאן לנוח עליי'.

צמרות העצים המתערבבות זו בזו עד שאינך מבחין עוד בין אחת לחברתה: סוככות מפני להט השמש ויוצרות גג ירוק נהדר. קרני השמש השובבות מנסות לחדור לפינתי בעד "החלונות" הקטנים שיוצרים עלי המחט, ובנשוב רוח קלה מערימות על מחטי העצים ומנצלות כל פתח צר ואז רואה אני איך הן מטילות עליי.

מה יפה פגישת הקרניים הצהובות עם מחטי האורן הירוקות היוצרות ביחד צבע חדש זהב - ירוק. ומה יפים הניצוצות הקטנטנים והירקרקים המרצדים ומרקדים לנגד עינייך. 

אני בורח לאותה פינת החמד על מנת לעשות סדר במחשבותיי, לפעמים, כמו כולנו שזקוקים.  עושה רשימות של בעד ונגד בנושאים מסויימים, סיכומי יום - מה עשיתי נכון ומה לא עשיתי נכון, וכו'. ישנם מצבים שבהם אני מתגעגע לאנשים שהיו חשובים בחיי ונפטרו - סבתי ג'ויה, אבא שלי - מה הם היו אומרים, מייעצים לי, במצבים ונושאים מסויימים שבהם אני התלבטתי. לפעמים, OUT OF THE BLUE, אני מרגיש את נוכחותם כבאים לתת לי סימן כלשהו או גם מתוך מקום שהם באים להגיד לי שהם מלווים אותי והם אוהבים אותי. כאדם מאוד רוחני, אני מאוד מאמין בזה. באותו המקום, אני מקבל החלטות חשובות בעיניי.

את היקרים שלנו שכבר נפטרו אי אפשר להחזיר לחיים. תעריכו את הזמן השאול שהיקרים שלכם שנותרו עדיין בחיים: תבקרו אותם, תדברו איתם, אל תכעסו עליהם, אל תזרקו אותם לבתי אבות כי שם הם ייקמלו מהר מאוד. הזמן השאול הזה שיש לכם איתם לא יהיה ניתן לשחזר כשהם יעברו לעולם שכולו טוב.

החברים -  שחשבתם עליהם שהם החברים שלכם בהא הידיעה - ייעלמו יום אחד, כהרף עין, מבלי לתת לכם שום הסבר ואפשרות להתגונן. 

לא כולם יבינו את המסע שלך, זה בסדר. אתה כאן כדי לחיות את החיים שלך. לא לגרום לאנשים להבין.

*****************************************

סיימתי לעשות ביטול חברות ל-17 אנשים שונים ברשתות החברתיות, שממשיכים גם בתקופה הזאת לייצר פילוג ושיסוי ברשת.

מסיתים נגד אנשי ציבור ונגד מחנה כזה או אחר, מדגישים את כל השלילי ומחפשים את הרע במקום לעשות את ההיפך.

אני אמשיך לנקות את הפיד שלי מכל הפוסטים האלה בכך שאמשיך להסיר חברות עם כל מי שמחפש את הרע, בין הוא מהימין או מהשמאל.

אם יש כאלה שלא למדו כלום מהאסון שקרה לנו, ועדיין לא מבינים שאנחנו מנסים לבנות כאן משהו אחר וחדש, אז אני מרגיש שהדרך הכי טובה להישמר ולהימנע מלהיחשף לדעותיהם, היא ע"י הסרת חברות.

שאף אחד לא יפגע בבקשה ולא יקח את זה למקום אישי.

אני מכבד את זכותו של כל אדם להמשיך בדרכו ולדבוק באמונותיו, פשוט מעדיף לא להיחשף אליהן כדי לשמור על הבריאות ועל שלוות הנפש שלי.

אם אתם כבר לא חברים שלי בפייסבוק ובכל זאת נתקלתם בפוסט הזה - נא לא להיעלב. כשניפגש אני אהיה אותו אדם נחמד ואתייחס אליכם באותו כבוד. נמשיך להיות חברים רק בלי שאצטרך לקרוא את הגיגיכם שגורמים לי לתחושה לא טובה/

זאת הדרך שלי להישמר, והיא לא קשורה לאף אחד אחר.

החברה הישראלית יצאה למסע אל מציאות חדשה, וכל הטוב שבנו מצליח לגבור על הרע. תפקידו של כל אחד מאיתנו לדאוג שכך זה ישאר. זה באחריותנו !

זה צו השעה. אין לנו אופציה אחרת.