איפה אנחנו??

איפה אנחנו?

מדוע מדברים רק על הנשים קורבנות לאונס וקורבנות לאונס מילולי?

מדוע לא מדברים גם על גברים שנהפכו לקורבנות לאונס? רק בגלל שגברים מפחדים להיחשף, לדבר, לספר?

נותנים במה טלוויזיונית לנשים שעברו אלימות פיזית

לא נותנים במה טלוויזיונית לגברים אלימות פיזית.

נותנים במה טלוויזיונית לסרטן השד, לסרטן הרחם, לסרטן השחלות

אבל לא נותנים במה טלוויזיונית לסרטן הערמונית.

גבר שעבר אונס ו / או חלה בסרטן הערמונית זה לא מספיק אייטם!!!!!!

כשאני התנדבתי להיחשף כקורבן אונס קבוצתי וחרם כיתתי - שכבתי וכחולה סרטן ערמונית - כי רציתי לעודד מודעות ולתת חוזק וחוסן לגברים אחרים - אף גורם שפניתי אליו לא טרח לחזור אליו, כולל "גלית ואילנית" ו - "חדשות הבוקר עם ניב רסקין" ו - "גלית ויואב". בושה לתוכניות הרדודות הללו. גם ערוץ 13 וגם "כאן" לא חסר להם סירובים. ו...........אני לא מחפש פירסום.

יהיו כאלה שיקומו עליי ויגידו שלא כל הגברים רוצים להיחשף, לדבר כי הם מפחדים שזה יפגע להם באגו הפרטי שלהם. אני מסכים ללא ספק. לי לקח 12 שנה לדבר על האונס הקבוצתי ועל החרם הכיתתי - שכבתי שעברתי. ובכל זאת....... אם לא ידברו וייחשפו גברים אז לא תהיה מודעות.

כשמראיינים ידוענים שכביכול עברו אונס קבוצתי או חרם שכבתי אני לא מאמין בכלל כי זה רק בשביל יחסי ציבור שלהם בלבד והם לא מודעים על מה שהם אומרים, מדברים בכלל.