איפה אני

ישו אומרים הלך על המים אדם ראה איך מתחילים חיים משה פתח את הים לשניים ודיבר עם אלוהים אברהם היה אבינו ליחזקאל היה חזון ורחב לא תאמינו בין השאר מכרה מזון כשאני חושב עליהם אז איפה אני ואיפה הם איפה אני ואיפה הם כשאני חושב עליהם שמשון הרג אריה בידיים ליוסף היה חלום דוד היה יפה עיניים לוט שתה כמו לוט בסדום איזה חכם היה קהלת מתושלח חי בלי הפסקה נח היה תמים כמו ילד הגר הייתה אישה מוכה כשאני חושב עליהם אז איפה אני ואיפה הם איפה אני ואיפה הם כשאני חושב עליהם ישו אומרים הלך על המים אדם ראה איך מתחילים חיים משה פתח את הים לשניים ודיבר עם אלוהים לקנא פשוט לקנא לא באמת ולחשוב שכל הקדושים האלה שם למעלה למעלה נפגשים ברקיע השביעי לילה לילה פותחים שולחן ושותים כוס יין משובח ולא מפסיקים להיזכר בגעגועים כמה טוב היה אז בתנ"ך כשאני חושב עליהם אז איפה אני ואיפה הם איפה אני ואיפה הם כשאני חושב עליהם.

(מילים: יהונתן גפן ויוסי בנאי) *************************** תגידו.............. איפה אני באמת בכל הסיפור הזה? איפה הנפש שלי? האם גם לי לא מותר להישבר מדי פעם בפעם? איך זה שאתם לא רואים, סופרים אותי כאדם לכל דבר כמוכם? איפה אני באמת בכל הסיפור הזה? אני מתמודד עם פוסט טראומה כתוצאה ממחלת סרטן הערמונית שהחלמתי ממנה ועוד לא עיכלתי את כל התהליך שעברתי אז עכשו אני מתמודד כבר כמעט שנה עם תאונת עבודה. איפה אתם כבני אדם, כחברים שאמורים לעזור לחברכם שסובל מפוסט טראומה או שאתם בורחים לחורים שלכם בגלל שאתם לא רוצים לעזור, לתמוך? וכשאתם שומעים אחר כך כשנכה שסובל מפוסט טראומה שורף את עצמו למוות אתם מצקצקים בלשונכם וממשיכים הלאה.