החלטתי לפתוח את הלב, את המחשבות ולתת לכם להיכנס. בגלל זה אני חושף את היומן האישי שלי.
יהיה פה כיף ומצחיק.
קצת בלבלות.
לפעמים אפילו עצוב ושוב כיף ומצחיק.
מעשי חסד
קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות
-
הריני כאן....
שוב.
בימים האחרונים לא כתבתי כי התחרבשתי ביני לבין עצמי. הייתי כמו אריה בתוך כלוב. הלקתי את עצמי. בכיתי בכי מר עד השמיים, בוכה גם עכשו.
פאקינג 30 שנה עבדתי ובשנה האחרונה לא עובד בגלל תאונת עבודה שבגינה יש לי פוסט טראומה. יש כאלה שמפנים אותי לכל מיני סדנאות כשבסך הכל אני מבקש יחס אישי של אחד על אחד, חיבוק, אוזן קשבת לא סדנאות המוניות.
מי שמכיר אותי, מי שמקשיב לסיפור חיי והאונס שעברתי ואיך התמודדתי טוב מאוד עם זה מזכיר לי שאני חזק ומסוגל להתמודד עם כל דבר. ישנם רגעים שאני פשוט נשבר ושאני זקוק לנוכחות של חבר רק שיישב לידי וישתוק, שיקשיב לשתיקה הרועמת שלי. למה אני לא מרגיש חזק כל כך? למה אני מרגיש שעל כל דבר אני צריך להילחם על מה שמגיע לי?
אין לי סבלנות כבר........ היא פוקעת......... גם לסבלנות יש סוף.
***************************
שכל אחד יחיה את חייו איך שהוא רואה לנכון.
ושלא יגיד לאחר איך לחיות.
אתה רוצה לשמור שבת? תשמור אתה. אתה רוצה להיות בסדנא בנושא קלילות? תהנה מהסדנא. אתה הולך לסדנא ויפאסנה? יופי לך. אל תכריח אף אחד בנושא. מה שעושה לך טוב זה לא אומר שלאחר זה יעשה טוב.
נכתב בלשון זכר וזה מתייחס לשני המינים.
***************************
פורסם לפני יומיים מחקר מעניין מאוד בנושא "ציפרלקס זה לחלשים: נמצאה התרופה הטובה ביותר לריפוי דיכאון וחרדה"
מתברר שמעט טוב לב המופגן כלפי אחרים יכול לעזור לנצח תחושות של דיכאון וחרדה, כך על פי מחקר חדש שמפרסמת אוניברסיטת אוהיו סטייט. החוקרים מדווחים כי ביצוע מעשים טובים מוביל לשיפורים בולטים בבריאות הנפש, שלא נראו בשתי טכניקות טיפוליות אחרות הנפוצות לטיפול במצבים.
אולי חשוב לא פחות, מחבר המחקר דיוויד קרג, שהוביל את העבודה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה ב-OSU, מוסיף כי מעשי חסד כלפי אחרים היו ההתערבות היחידה שנחקרה בבריאות הנפש שהביאה לנבדקים להרגיש מחוברים יותר עם אחרים.
דיכאון (צילום freepik)
מתברר שמעט טוב לב המופגן כלפי אחרים יכול לעזור לנצח תחושות של דיכאון וחרדה, כך על פי מחקר חדש שמפרסמת אוניברסיטת אוהיו סטייט. החוקרים מדווחים כי ביצוע מעשים טובים מוביל לשיפורים בולטים בבריאות הנפש, שלא נראו בשתי טכניקות טיפוליות אחרות הנפוצות לטיפול במצבים.
אולי חשוב לא פחות, מחבר המחקר דיוויד קרג, שהוביל את העבודה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה ב-OSU, מוסיף כי מעשי חסד כלפי אחרים היו ההתערבות היחידה שנחקרה בבריאות הנפש שהביאה לנבדקים להרגיש מחוברים יותר עם אחרים."חיבור חברתי הוא אחד המרכיבים של החיים הקשורים הכי חזק לרווחה", מסביר קרג בהצהרה.
המחקר החדש גם מראה שמעשי חסד מועילים להילחם בדיכאון וחרדה, מכיוון שכאשר אנו עוזרים לאחרים, זה מוריד את מוחנו מהמחשבות השליליות שאחרת היו צורכים את תשומת הלב שלנו. ממצא זה מצביע במיוחד על כך שתפיסה נפוצה שאנשים רבים חולקים לגבי אחרים עם דיכאון עשויה להיות שגויה, על פי מחברת המחקר ג'ניפר שייבנס, פרופסור לפסיכולוגיה במדינת אוהיו. "לעיתים קרובות אנו חושבים שלאנשים עם דיכאון יש מספיק עם מה להתמודד, אז אנחנו לא רוצים להכביד עליהם בכך שהם מבקשים מהם לעזור לאחרים. אבל התוצאות האלה מנוגדות לזה", היא מסבירה, "לעשות דברים נחמדים עבור אנשים ולהתמקד בצרכים של אחרים עשויים למעשה לעזור לאנשים עם דיכאון וחרדה להרגיש טוב יותר עם עצמם".
מאז השבת השחורה (7.10.2023) הגעתי לכמה וכמה תובנות: 1. החברה השתנתה לה לחלוטין. תהליך השינוי התחיל בגל הראשון של הקורונה רק שאותה השבת השחורה העמיקה את השינוי. לאף אחד כבר לא אכפת מאחר חוץ מהתחת של עצמו. מי שחשבתי אותו לחבר הוא בעצם לא חבר. כל אחד ואחד לחייו. לא מעוניינים לעזור, להושיט יד. 2. כשמאלן לשעבר, כמי שתמך במפלגת "העבודה" של רבין ופרס ז"ל, הפנמתי יותר ויותר שאין אימון בערבים ושהם לא רוצים בשלום ולא משנה מה תעשה עבורם אלא רק בלהשמיד אותנו (פסגת אהוד ברק כראש ממשלה - הנשיא קלינטון - יאסר ערפאת המחישה לי את זה טוב טוב). 3. החיים הם לא סרט שיש בו HAPPY END או סיפורי אגדות. הם בעצם מלחמה אחת מתמשכת ומתמשכת. אתה לא יכול לשנות אותם ואת האנשים. מה שכתוב זה מה שכתוב, לטוב ולרע. 4. לעולם, אבל לעולם, סטרייט לא יהיה גיי ולהיפך. זה שאני מתאהב במי שהוא לעולם לא יהיה גיי זו בעיה אחת גדולה שלי. 5. תוסיפו את העובדה שהדעות הפוליטיות הקצינו בצורה מפחידה. החברה הקצינה את דעותייה. דהיום אני לא יכול להביע את דעותיי מבלי לחשוש שמא הצד השני ייקבל עליי את הסיבוב. בנוסף, גם הפחד להגיד שא...
מה בי מזמין חדירה ללא הסכמה? אז איך זה מרגיש ליפול פעמיים בפח של אנשים נרקסיסטים וגם להיות קורבן אונס? ובכן, בושה. לפני כמה ימים עצרתי רגע כדי לשאול את עצמי כמה שאלות קשות. מה בי הזמין ואפשר לאנשים האלה לפגוע ולנצל אותי ככה? אז רגע לפני שאני צולל לניתוח של הדברים, חשוב לי להדגיש שאני לא מצדיק את ההתנהגות של הטורפים, הערפדים האלה. אני גם רוצה להבדיל מקרי אונס בחטף או באיומים מהאונס שעברתי בגיל 9 שהדרך לרגע האלים עצמו (ללא הסכמה מובהקת מילולית) הייתה מלאה בנורות אזהרה ודגלים אדומים. מעבר לזה כשמדברים על קורבנות אונס הרבה פעמים נוכחת תחושת אשמה חזקה ולא רציונלית, שיכולה אף להוביל לאידיאליזציה של האנס במקרים מסוימים. זה לא מה שאני מנסה לעשות כאן. את הטיפול שלי קיבלתי (וממשיך לקבל) ומאוד חשוב קודם כל לעבור דרך הכאב, הכעס ולהבין שמה שנעשה לי הוא ניצול, פגיעה וכן הלאה.. הסיבה שאני ניגש לשאול את עצמי שאלות של אחריות אישית היא כי אני מאמין שיש כאן שיעור רוחני גדול סביב גבולות וחיבור למצפן הפנימי (הגוף). מעבר לזה כשאני לוקח אחריות על הסיפור שלי אני בעצם מזדכה מחדש בתחושת הביטחון והערך שלי (שלא ה...
מצאתי את עצמי השבוע בסיטואציה מאוד מאוד קשה שגרמה לי לכעוס ולהרגיש חסר ביטחון בתוך הבית שלי, למרות שזו דירה שכורה. לפני חודש וחצי אימצתי חתול חדש מסוג אנגורה שכולו לבן כשלג ולכן קראתי לו שלג. במקביל בדירה שלידי ישנו שוכר עם הפרעות נפשיות מאוד קשות (צועק בבית שלו, דופק על השיש ועל הקירות באגרופים, כל יציאה שלו לשביל זה עם טריקת שער בעוצמות - אלה רק דוגמאות). יש לציין, כי הוא לא מוכן לקבל טיפול פומי. חוזר בתשובה, בנדמה לי קרי: מה שנוח לו הוא דתי מה שלא נוח לו הוא לא דתי (לפחות בשבתות בבוקר הוא לא הולך לבית הכנסת). כשהיינו מדברים עד לפני שנתיים הוא היה נכנס ויוצא לבית שלי בלי הפסקה וזה היה משגע את החתול הסיאמי שלי שנפטר בשיבה טובה. בנוסף לזה הוא היה משגע אותי גם כן ומנסה לכפות עליי את אורח החיים שלו, לא אהב שהחתול אוכל את העוף שהיה לי באוכל וגם לא אהב שהחתול היה מלקק אותי, כשהייתי נכנס לשירותים להתפנות מיד היה חושב על שאני הולך לענג את עצמי, כשהיו מגיעות חברות לבקר אותי הוא היה מפשיט אותן במבטים שלו, וכולי. נוצר מצב ממש לא נעים שלא הייתה לי דקה של פרטיות גם שהייתי נכנס להתרחץ כי הוא היה מ...
תגובות