זה אני

בימים האחרונים אני מקבל הרבה מחמאות ופרגונים על הכתיבה שלי בבלוג שלי. הקוראים והקוראות נהנים ונהנות לקרוא כי ישנם פרקים שמדברים על החיים: יום עצוב, יום צחוק, יום ציני, יום מלנכולי. אני כותב מהבטן, מהלב, את מה שאני חושב. זה אני. מאוד משקף את החיים, משתדל בעצם יש ימים שאני מצליח ויש ימים שלא. זכור לי: שהיו אנשים שטענו כלפיי שהפרקים שלי ארוכים, היו כאלה שטענו שלא מאמינים לי שאני זה שכותב. אני מודה ומתוודה שזה רק הניע אותי יותר ויותר להמשיך ולכתוב. את כל אלה שטענו כך או כך העפתי מרשימת הקוראים והקוראות. תודה רבה לכולם ולכולן על הפרגונים. זה לא מובן מאליו. ****************** בזמן שאני יושב לכתוב את הפרק בבלוג שלי הייתה תוכנית היומית של "פאולה וליאון", הם העלו את נושא הפרעות סדר שאנשים סובלים ממנה. גילוי נאות : למרות שבמהלך שנותיי הבוגרות העדפתי לא לדבר על זה כל השנים גם אני סובל מהפרעות OCPD, שזה המונח המקצועי להפרעות סדר. מהי הפרעת OCPD? על פי המאמר של ד״ר דני דרבי ויעל לב משנת 2019: הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא הפרעה המאופיינת בצורך עז בסדר, ציות נוקשה לחוקים ותקנות, פרפקציו

הבוקר משום מה קמתי כהרגלי מכך שצ'וצ'ו יילל לי בשעה 05:30 בבוקר כהרגלו כי רצה לאכול מקופסת השימורים שלו. בלי שום קשר קמתי עם תחושת החמצה כל שהיא לא ברורה: שפתאום אני לבד, בודד. שאין מסביבי אף אחד ואף אחת לידי. כמובן, שבבוקר היה לי טיפול בריפוי ועיסוק אז הייתי כל כולי מרוכז בזה. אבל.......... כשחזרתי הביתה מהטיפול זה התחיל לעלות ולצוף. לא יודע להסביר למה, איך, כמה. פשוט ככה. מצד שני, אין לי סבלנות לאף אחד ולאף אחת.......... כנראה מהאובר כניסות של השכן שלי לבית שלי, לא ברור למה: הרי גם לו יש טלוויזיה שדלוקה על ערוץ ההדברות או נשיונאל גאוגרפיק, גם לו יש מזגן, גם לו יש אוכל וגם חטיפים. הוא לא מבין שזה מהווה מטרד, שזה מציק במיוחד לי שאני קורבן לאונס ושעצם זה שהוא נכנס כל פעם אליי לבית זה מקפיץ אותי ומחזיר אותי לזמנים שלא רוצה להיזכר בהם. הוא פשוט נותן לי הרגשה שאני כמו זונה ממין זכר שהוא יכול להיכנס ולצאת כל הזמן. מצד שני, לא בא לי לריב איתו כי כשאנ צריך עזרה כל שהיא בגלל היד אני יכול לבקש ממנו. נראה לי שזה סתם עוד יום שכזה. ***************** יום כזה יום כזה לא עובר יום כזה הוא מגיח

על מה לכתוב בפרק ה - 501 שלי? מה כבר לא נכתב בכל ה - 500 הפרקים בבלוג שלי שנפתח בשנת 2015? כתבתי כמעט על הכל וקצרה היריעה רק מלהזכיר את הכל. היו פרקים שריגשו. היו פרקים שגרמו לכולם לצחוק, לבכות, להזדהות. היו פרקים זועמים. היו פרקים מרגיעים.  בסך הכל בלוג שהוא בעצם יומן אישי שמשקף נכונה. אני גאה על כמות הקוראים בכל הזמנים יותר מ - 22,000. לא אשקר ולא אכחיש שאני מאוכזב שעד עכשו לא זומנתי לאחת מתוכניות האירוח ולדבר עליו (כנראה אני לא מספיק ידוען או לא מספיק חתיך עם קוביות בבטן, לא התיימרתי להיות כזה אני יודע שאני יפה באישיות שלי וזה מספיק בהחלט). אז בכל זאת על מה לכתוב שכבר לא נאמר? ***************** ‏ישנם עיתונאים שאני לא מסוגל לשמוע אותם בגלל שהם לא עושים את עבודתם נאמנה,קרי: מכניסים את דעותיהם הפוליטיים בתוך הדיווחים,פרשנויות שלהם. אם אתם לא מסוגלים לשמור את דעותיכם לעצמכם אז תפרשו. עבודה עיתונאית חייבת להיות א-פוליטית. נקודה. לתשומת לב ‎איילה חסון, עמית סגל, רינה מצליח. קחו דוגמא מעיתונאים ששומרים על דעותיהם הפוליטיות קרוב לחזה, כמו: ‎ניר דבורי, יואב לימור, אוהד חמו. אותם עיתונאים שחי

אני אוהב את אלה שטוענים ש............... אני קוטר!!!!!! אם לא מתאים לכם למה אתם מתנחלים אצלי במבואה של הבית שעות על גבי שעות כאילו אין לכם מה לעשות בחיים שלכם? (זה מתייחס לשני המינים, למרות שכתבתי בלשון זכר). תעשו לי טובה וגם לאנושות: תגזגזו!!!!! צאו לי מהחיים!!!!!!!! גם ככה אתם לא עזרתם לי בחודש - חודש וחצי הראשונים מאז שנפגעתי. רק הבטחתם ולא קיימתם. ברחתם. גם ככה יש לי לב טוב, כן מותר לי להתגאות ולהשתחצן בזה. אז אל תנצלו את זה. היום אני יותר חכם ומעיף מחיי אנשים כמוכם. אני לא רוצה אותכם בחיי: אל תביאו לי אנרגיות שליליות. גם אל תבכו לי על כך שמנצלים או מנסים לנצל אותכם. ********************* בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה בין הזיוף לאמת בין כל מה שחי למת ישנה אהבה יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע יש בי אהבה והיא תנצח בין השפיות לשינה בין הילדות לזקנה אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעת

זה יקרה לכולם יום אחד...... בעוד שנה או שנתיים. אולי מאה שנה , אדם חשוב מאוד ידפוק על דלתך , אדם מקומי נחוץ מאוד . הוא לא ישאל מי עשה וכמה, עם מי שכבת, עם מי חילקת מיטה. תמיד יהיה שם ולא רק יאמין והעיקר לחכות...... הוא לא ישאל על אופי קשוח, והוא לא יעז להשתנות יותר, הכל באחד: בעל חבר ומאהב..... קפה יתבשל במדרון חלקלק........ הוא יבין את היופי של המחשבות שלך, ושתיקה של עיניים אוהבות...... הוא יראה את כל ההיגיון שבך, ויחבק אותך חזק יותר הפעם..... הכל מגיע באופן כל כך בלתי צפוי, כאילו נדלקים אורות בעולם, אנשים פשוט מוצאים אותך. .... זה יקרה לכולם יום אחד. ********************** שלום הומופובים לא יקרים בכלל, קורא את כל מה שהולך ברשת בימים האחרונים ורוצה לספר לכם, שנמאסתם עלי ברמות של גועל. הייתי בזוגיות עם בן זוג שהיה בארון - מודה באשמה: זה היה קשה מאוד - זוגיות נורמלית מאוד שהסתיימה ממזמן כי הבנתי שזה שבצורה הזו לא יכולנו להמשיך, למרות שדיברנו על אימוץ ילדים. אציין שהחיים שלי הם רגילים ו"נורמליים" – אומנם עם מינוס בבנק לא גדול, אני עובד בעבודה רגילה ואני חי את חיי כגיי מקצוע

צ'וצ'ו בימים האחרונים בהיסטריה....... כל עוד אני בבית והוא יישן לו בחלון הגדול של החדר ואני בסלון פתאום הוא מסתער מהחלון כאילו אוחז אותו אמוק ומתחיל ליילל כשהוא חושב שאני יצאתי או עזבתי אותו. לצערי הרב, אני לא יכול להרים אותו על הידיים בגלל היד המרוסקת אך אני משתדל לרדת על הברכיים או לשבת על הכורסא ואז הוא נרגע כשהוא מתחכך בי ומתלטף........... עד לפעם הבאה........... ****************** אתמול הייתי בטיפול ריפוי ועיסוק. כל פעם שאני אחרי טיפול יש התקדמות בהפעלת שורש כף היד............. התקדמות איטית הייתי אומר אבל בטוחה. לא אשקר וגם לא אכחיש עדיין סובל מכאבים נוראיים בכתף. היום, הכאבים עברו לזרוע שבגלל זה נאלצתי לקחת כדור לשיכוך כאבים באמצע היום וללכת לישון......... גם ככה הייתי עצבני כעוס שלא הוסיף לי לכאבים אלא החמירו אותם........... כשהתעוררתי כעבור שעה וחצי הסתערתי על הבית וניקיתי אותו כאילו אין מחר וכאילו אין כאבים. אפילו הורדתי אבק וניגבתי את המראות בבית, את האסלה ואת הכיורים בבית. (בלילה בכיתי אל תוך הכרית מהכאבים כשאף אחד לא שמע אותי. העיקר אמא שלי עדיין אומרת לי שאני משחק

הבנתי ש............. 1. אתם ואתן רואים.ות  בי ליצן, מה שאני לא. כן תתפלאו. 2. אני לא פסיכולוג של אף אחד ואחת. אני פסיכולוג של עצמי. כמו שאני מתמודד עם      הדברים שלי גם אתם.ן יכולים.ן. שהרי אף אחד ואף אחת מאיתנו לא ריצ'ארד גיר     או ג'וליה רוברטס. 3. אם אתם.ן לא מתכוונים.ות לעזור לי אל תבטיחו לי. המוטו שלי: "פחות דיבורים ויותר      מעשים". מוטב שתאמצו את המוטו הזה. 4. אל תצפו שאני אתנהל על פי חייכם. אני יודע מה טוב לי ומה לא טוב. כמו שאתם.ן      יודעים מה טוב ולא טוב לכם. 5. ממזמן הפסקתי להתנצל על חיי, על מי שאני ומה אני. זכותי לנשום את האוויר כמו       שזו שכותכם.ן 6. אם אתם.ן לא מתכוונים להיות בשבילי כשאני צריך אותכם.ן אל תצפו להיות שאני     בשבילכם.ן כבר העפתי מחיי שחשבו שאם ישמרו על קשר איתי אחת לחצי שנה       אזי הם חברים שלי. 7. גם לי מותר להיות ביצ'ית, כל עוד זה לאינטרסים שלי.  ****************** היום בדרכי לטיפול במרפאת עיסוק וריפוי באוטובוס נעצה בי עיניים אישה שעלתה תחנה אחריי. למזלי הרב זה היה עד לתחנה הבאה שבה ירדתי. מיהרתי להוציא את האבן נגד עין הרע

אחרי מצב רוח מלנכולי שהיה לי אתמול......... השתפר לי מצב הרוח שלי........ במקצת........... רק מעדכן............ (אם זה מעניין מי שהוא או מי שהיא). **************** ביום רביעי השבוע עליי להתייצב בפני וועדה רפואית כירוגית - אורתופדית של ביטוח לאומי. וזה בכדי לקבוע לי אחוזי נכות. אני הולך לשם בלי חששות וגם בלי ציפיות וזאת על מנת לא להתאכזב כמו שהיה לי לפני שנתיים וחצי. הולך לבד בלי שום עורך דין ובלי ליווי: התאכזבתי אז. אשתדל להיות הכי טבעי שבעולם. הכי אמיתי שבעולם. ***************** מוצא את עצמי בימים האחרונים שותה הרבה מים.......... לא רק בגלל החום והלחות אלא בגלל שהתחלתי בהנחיית הרופאים לשתות תוספי מזון (וימין C + ויטמין D) וגם ברזל. פשוט לאפשר לכל החומרים להתמוסס טוב בגוף ולפלוט החוצה את השאריות וככה לנקות את מערכת הגוף. מה גם שלשתות מים זה חשוב וזה מועיל מאוד. בכדור משכך כאבים שניתן לי במרפאת כאב אני לא ממהר לקחת מתוך החלטה שאם אני לא אוכל להתמודד עם הכאבים אזי אני אקח. זה גם ככה ידחוף אותי להפחית את כמות שתיית הקפה שזה ללא ספק מעולה. ******************  "לעולם אל תשכח מי עזר לך

שבת בבוקר........... כבר חום בלתי נסבל........... (פאקינג 32 מעלות) אמלק............ נכנסתי הביתה והפעלתי את המזגן כבר מעכשו: למה לי להתענות? (עוד מי שהוא רוצה להגיד משהו על זה שאני יושב במזגן ומתענה?) לא מתכוון לצאת עד אשר אצטרך לצאת לארוחת צהריים עם אמא שלי. מי שלא צריך לצאת שלא ייצא.  ******************** עייפתי....... עייפתי עד מאוד........ מרגיש חנוק........ אין לי כוח נפשי שלא לדבר על כוח גופני. גם ככה היד כואבת לי בטירוף....... אין לי כוח להילחם נגד העולם המסואב הזה....... רק יצאתי ממחלת הסרטן הערמונית ואז קרתה לי התאונה של ריסוק יד שפאקינג 4 חודשים אני יושב בבית, הניתוח השני עדיין עומד על הפרק ולא רואה את קצה האור במנהרה. מרגיש כמו שבר כלי אחד גדול.  (עכשו יתחילו כולם לצקצק בלשונם וחלקם יגידו לי להפסיק לדבר שטויות. ככה אני מרגיש). למה שזה יעניין אותכם בכלל? כל אחד ואחת תוקע.ת את הראש באדמה כמו בת יענה. גם אם לא, אני בטוח שאתם נהנים.ות מהמצב שלי. בכלל............ אחרי מה שכתבתי עוד אני שוקל האם לפרסם את אשר כתבתי............... 

ש לשום הייתי במרפאת כאב שבראשון לציון...... אחרי טיפול בפיזיותרפיה ריפוי ועיסוק. לא תיארתי לעצמי שבסוף הביקור במרפאת כאב אני אראה כוכבים באור יום והכאבים שארגיש ביד המרוסקת יימשכו במשך יומיים וגם לא אוכל לישון בלילות ללא משככי כאבים. הרופא מומחה לכאב, ד"ר שטיין ארנולד - על פי ד"ר גוגל - הוא מנהל מרפאת כאב בבית חולים "וולפסוף" - הגיע באיחור של חצי שעה, לא טרח אפילו להתנצל בפני הפאציינטים (אנחנו) שישבנו בחדר ההמתנה. וכשהתחיל לקבל כל פאציינט היה אצלו בממוצע 20 - 30 שעה, כשזמן טיפול צריך להיות עד 10 דקות. ממש רתחנו מעצבים. כשנכנסתי אליו לא טרח להקשיב לי היה בתוך המחשב כל הזמן, כל הזמן שאל שאלות ולא אפשר לי לענות, לכשעצמו זה מאוד עיצבן נורא. באיזה שהוא שלב הוא קם ניסה לכופף לי את היד בכל מיני זוויות עד שממש צרחתי מכאב. בשלב מסויים גילית התנגדות שייגע בי. (גבר סטרייט לא מסוגל לעשות 2 עד 3 פעולות ביחד). הממצאים:  "בידיים אין בצקת. אין שינוי בצבע או טמפרטור. אין אלודיניה או היפראלגזיה. אין שינויים בשיעור, ציפורנייים או הבדלי הזעה. יש הגבלה משמעותית וכואבת בתנועות המרפק

מספר תובנות שהגעתי אליהן בחמש - שש שנים האחרונות: 1. אני לא מתיימר להשתנות או להתאים את עצמי לחברה!!!!! אני לא יודע לשקר ולחייך חיוכים שיקרים!!!!!!! אני חי עם עצמי טוב מאוד: עם היושרה שלי, עם חוסר האהדה וההבנה ליציאה למועדונים כאלה או אחרים. עם הכנות המקצועית שלי (נכון, יש לי ניסיון ויש לי ידע והבנה מהירה מבחינה מקצועית שאף אחד לא יוכל לקחת אותם ממני). אני לא מתכוון וגם לא התכוונתי להתנצל: הפסקתי ממזמן להתנצל. לכל מי שלא מתאים לו יודע מה לעשות. 2. היו אנשים בעבר הלא רחוק שהאשימו אותי בגאווה וביוהרה עצמית. אותם אנשים אינם יותר ב רשימת החברים שלי יותר. אותם אנשים היו מחפשים אותי רק בשביל טובות הונאה בשביל עצמם. זה לא מתאים לי בכלל, לאורך החיים האישי והמקצועי שלי. לזה אני אומר להם: אתם סובלים מ היוהרה והגאווה האישית שלכם. אני לא מרגיש להתנצל!!!!! איך אמר פעם שר החינוך לשעבר וראש הממשלה דהיום נפתלי בנט, שאינני נמנה על תומכיו ומצביעיו? "מפסיקים להתנצל". אני יודע מה אני שווה, מבחינה אישית, חברתית ומקצועית !!!! מי שרוצה להיות חבר או חברה שלי בגלל מי ש