אריה בכלוב

מרגיש כמו אריה בכלוב.

עברתי בדיקת קורונה שבוע שעבר והיא יצאה שלילית.

אתמול עשיתי את החיסון השלישי.

אבל...........

זה לא קשור לזה בכלל.

לשבת בבית מעצם המחשבה שבמקום העבודה שלך לא מעריכים אותך בכלל. נותנים לך 2 ש"ח בברוטו שמהר מאוד יורד במס הכנסה עם כל המיסוי ועוד מצפים שתעבוד מהבית ותעשה שיחות טלפון על חשבונך?

כן, אני פגוע מאוד. מתוסכל מאוד. כמה הייתי אידיוט שפתחתי דלת למשהו ודאגתי לו לעבודה במקום לי? שאני יכולתי לקחת את התפקיד הזה בשקט? הנה, כשאני מתחיל לחפש אלטרנטיבה אחרת, למרות שלא קיבלתי מכתב פיטורים, ואני פונה לחברים ולחברות מהענף ישר הם ממציאים תירוצים שזה רק מראה למה להם לעזור?

אחרי המקרה הזה למדתי לא להיות אדם טוב ורחום.

כל אדם בפני עצמו.

אני צריך להיות מאנייק. לדאוג לעצמי בלבד. לא ללמד אף אחד וגם לא לחנוך אף אחד. 

גם לא לקבל שיחת טלפון אחת ממקום העבודה שלי? לדרוש בשלומי? 

נכון,

אני לא מהמתחנפים.

אני לא מהלקקנים.

אני יורה את מה שאני חושב ומרגיש, לטוב ולרע.

לחזור לתחום האבטחה זה ממש לא אני.

אומרים לי לוותר על האגו שלי, להוריד את הראש, להבליג. כל זה פגע לי בבריאות והביא לי את מחלת הסרטן. אז למה לי?