רשומות

ללכת נגד הזרם

תמונה
בית המקדש נחרב ביום אחד זה כואב כי העיניים זוכרות את הכול ובעיקר הלב. השמועות עשו להן כנפיים וסיפרו לי על ההרס האבל והדם. הסערה שנמשכת כבר 2000 שנה כי הכול שחור עכשיו כמו פחם. נשים יושבות וממררות בבכי גברים חזקים מתנפצים חולצותיהם קרועות כמו באבל. השמיים זועמים המונים מוחים שנאת חינם לעבר כל הצדדים. אף אחד לא פוצה פה לא מעז כאילו כל זה נגרם באשמתו. והעיניים שלהם אדומות יורות מילים מלבינים פנים אין משם דרך חזרה. זה כמעט אבוד ללכד את כולם בחזרה. כולם מקווים לקום אבל מפתה יותר ליפול הכי קל להישבר. במקום פשוט לאהוב. ************************ תשעה באב. בדיוק נתקלתי בכתבה הזו מלפני 4 שנים: העם דורש דבק חברתי ( https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4841246,00.html ). מצד אחד נדמה לפעמים שכלום לא השתנה, לפחות לא לטובה, מלפני 4 שנים וגם לא מלפני אלפיים שנה. מחנות ניצבים זה מול זה בירושלים, השנאה מתפרצת, אלימות מילולית ואף פיזית. מלחמת אחים ברשתות החברתיות וברחובות. והאויבים חוגגים. מצד שני אולי חייבים לעבור את המצבים האלה וממש להרגיש אותם על הבשר בכדי שימאס לנו, ולא נסכים להמשיך ככה. ונזכר שא

מתי?

תמונה
                            בלוג יקר, עוד יום רגיל, נוסע לעבודה עם מוזיקה ברקע.....והנה השיר הזה נשמע, אותו שיר שמזכיר לי אותך...... אותו שיר שהיינו יחד השמעת לי אותו ואמרת לי כמה שהוא מזכיר אותי, כמה הוא מזכיר אותנו ... אותו שיר שקשה לי לשמוע, שיר שמזכיר לי אותך, מזכיר לי את הרגעים שלנו ביחד, את הנשיקות החמות, החיבוקים, הרגעים שהיינו מדברים עד השעות הקטנות של הלילה ולא היה לנו נמאס, הרגעים השבירים האלה שבהם סיפרת לי על העבר שלך, על הדברים שעברת........ הרגעים שהגיע הזמן ללכת לישון והיינו במיטה מחובקים חזק ........ מתי יגיע היום שאני אשמע את השיר הזה וזה לא יזכיר לי אותך?.. מתי אני אפסיק לאהוב אותך כי כבר שום דבר לא ישנה דבר ... ***************** די ברור לי שנמאס לאנשים לקרוא על התבכיינויות ועל הצרות של אחרים, שהרי לכל אחד ואחת יש את הצרות שלו / שלה. זה ברור לי מאוד. אשתדל להמעיט בכתיבה על צרותיי שלי, למרות שזה הבלוג האישי שלי ואני כותב בו.  ***************** קרה לכם פעם שפשוט נגמרו לכם המילים? רגעים כאילו שפשוט מצאתם את עצמכם תוהים מה קורה פה ומה קרה שזה פשוט לא הצליח למרות שנלחמתם כל

סוחי אל מות

תמונה
יומני היקר, תמיד אבל תמיד בחודשי הקיץ בתקופה של 3 השבועות - בין צום יז' בתמוז ל - צום ט' באב - מתרחשים שני דברים: אחד הפיקים של החום והלחות. אנשים מגלים חוסר סבלנות וסובלנות אחד כלפיי השני. זה כמו כלים שלובים אי אפשר להפריד בין השנים. (מיותר לציין שאישית אני אוהב נורא את עונות המעבר ושונא נורא את חודשי הקיץ והחורף. שונא חום שמשולב עם לחות נוראית וקור שמשולב עם רוחות וגשם). החום והלחות משבשת את דעתם של הישראלים ומוציאה מהם את האגרסיביות יתר, החוצפה שלהם עד לכדי אלימות מילולית ופיזית כאחד. במיוחד עכשו בגלל הלחץ של המצב הבריאותי - כלכלי - החברתי כשברקע וירוס הקורונה והשפעתו על כל הסביבה. אחרי שפרסמתי שלשום את הפרק האחרון שלי בבלוג ("ש' ואני") הותקפתי מילולית על ידי האחיינית של ש'. לטענתה, זה גיבוב של שקרים ומה פתאום אני מפרסם דברים כאלה על המשפחה שלה ולא משנה שהדברים קרו, אם קרו לטענתה, לפני יותר מ - 32 שנה. חיללתי את כבוד המשפחה שלה ואת זכרם של סבתה וסבה זיכרונם לברכה, לטענתה. הבהרתי לה, שאין לי דבר וחצי דבר נגדה ונגד אמא שלה יש לי כבוד והערכה כלפי אמא שלה, שהיא

ש' ואני

תמונה
יומני היקר,  אחרי 14 יום בבית בבידוד אני חוזר מחר לעבודה, למשמרת של 10 שעות. אני לא מקטר. תכלס................ הייתי שמח לחזור לעבודה ביום שני  במקום מחר אבל מה כבר זה משנה? רק שאני מתאר לעצמי שלאלפונסו החתול שלי יהיה קשה היציאה שלי מהבית שוב לעבודה אחרי שהתרגל לזה שאני בבית. אולי................ אני מחפש תירוצים לא לצאת מהבית או לפחות לנחם את עצמי איכשהוא. יש לי הרגשה שנהייתי עצלן, מודה באשמה. הבוקר עוד ישבתי עם עצמי ותהיתי אם אני מתגעגע לענף המלונאות, למשמרות, לשירות, ובעצם הגעתי למסקנה שאני ממש לא מתגעגע בכלל. כי, זה בתכלס ענף סוציומטי. נקודה. סוף פסוק. משלמים שכר מינימום ומצפים ממך שתעשה את הכל, אלף ואחד דברים. רק מצטער שבזבזתי מהחיים שלי 28 שנה על הענף הזה. גם לא בא לי לפתח שוב את השיחה, כתיבה, על הנושא הזה. (עד כדי כך רשת מלונות "דן" בכלל ומלון "דן תל אביב" בפרט פגעו בי בהתנהגות שלהם??!! מתברר שכן שעד כדי כך המאיסו עליי את המקצוע הזה). ***************** אני רוצה אותך במשהו שקרה אתמול. התברר לי שהדוד של בת הזוג של מי שעובד איתי גדל איתי באותה שכונה. קוראים לו ש

Kiss From A Rose

תמונה
בתאריך 22.7.2020  עבר בקריאה טרומית החוק שאוסר על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה (להפוך להט"בים לסטרייטים). בן זילברמן  שבצורה אמיצה חושף את זה שהוא בעצמו עבר טיפולי המרה במשך 7 שנים!!! מגיל 17, ונותן הסבר על כמה שהטיפולים האלו נוראיים וחסרי תועלת. אי אפשר להפוך הומו לסטרייט. זאת תכונה שאתה נולד איתה כמו כל תכונה אחרת ולהיות הומו לא צריך להיות שונה מלהיות סטרייט.   https://www.facebook.com/bentzionzilberman/videos/3117222048398011/?__tn__=K-R&eid=ARAwdtKB3X0fEXSm7QrCtW7z8q0cbhUUUEViCAYSa0GEByPLyLYhYkuVK9viZ1e1PBhHkKhqMMbQDKL-&fref=mentions&__xts__[0]=68.ARCiXDlTQYkWyDfxp1i7c2DenaiyotSMDD3Eu6ctPhdPDF9BfY2145DFGlqGx2S4vqw_IDNAbgXarUEn_gSLkNC5xjiYNah__ftOXdd5PS-TQZfJXJPpt4dt9DGJRuNIeHrH4WdboW-35HPshy9qhdyatM3dhzNkeFeZ7bHmBnyTrdNz6RcmBG89EWFobryrMDDWwYQfw0OdGr--ZGRldPqDvGMN ברוח האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (1989) עברה אתמול (22.7.2020) בקריאה טרומית הצעת החוק שאוסרת על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה בחשובים לנו מכל, הילדים שלנו, קטינים וקטינות בישראל. אני מבקש להזכיר לכם א

אני חושב משמע אני קיים

תמונה
הגיע הזמן לכתוב, יומני היקר למרות הלחות המעיקה עד כדי כך שאני מרגיש את המוח שלי נוזל, מילא החום אבל........ הלחות, הלחות מתישה עד כדי כך שאפילו שנת צהריים אני לא יכול לישון. ויש לנו לפחות עוד חודש וחצי עד חודשיים. אפילו אלפונסו החתול שלי מחפש פינות מקוררות. חשבתי לתומי שהוא ייפחד מהמזגן: טעיתי דווקא גם הוא מתמסר למזגן ולאוויר הקר שנפלט ממנו. אני מתנחם לי שטוב שאנחנו לא במדינות חמות לוהטות שהחום מעיק וללא לחות. לאחר שכתבתי את הפרק "בלי בושה" (18.07.2020) קיבלתי תגובות שעליי להמשיך לכתוב ולא להתייחס לקולות הרקע ולתגובות מאנשים שלא מוצא חן בעיניהם שאני מעתיק, כביכול, מאחרים. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, לכתוב. איך הולך המשפט שלימדה אותי המנהלת לשעבר שלי........... "מדברים עליי משמא אני קיימת" משפט שהוא נכון לכל תחומי החיים. אלה הימים האחרונים של הבידוד שנכנסתי בגלל שנחשפתי לחולה קורונה מאומת. אלא ימים לא קלים מבחינתי, הישיבה בבית. בהתחלה נהנתי מהשהייה בבית. מהר מאוד החלטתי לנתב את השהייה שלי בבית לדברים מועילים: לדאוג להשקות את עציץ הנענע שלי. לעשות כביסה. גיהוץ. לשטוף א

כוחה של מילה

תמונה
כמה כוח ועוצמה יש למילים שלנו, אנחנו יכולים לבנות עולמות או חלילה להחריב ולהרוס אותן....... הרי כל העולם הזה מושתת על הפה והדיבור "אין כוחם של ישראל אלא בפיהם" אנחנו יכולים לשנות מציאות, להפוך עולמות וליצור שינוי ממשי בחיינו. מכיוון שמעט פגמנו, ואולי לא הערכנו והשתמשנו בחוכמה בכלי העצום הזה נגזר עלינו לכסות את הפה. לשמור על הלשון כי בכוחה להפיל ולמוטט הכל. זה הזמן שלנו רגע לפני הימים הנוראים "לחשב מסלול מחדש" לדעת ולהבין שהשינוי מתחיל קודם כל בנו. ********************** כל אחד צריך להיות הגיבור הראשי בסיפור חייו. לפעמים הוא גיבור טראגי, לפעמים גיבור קומי ולעיתים הוא אנטי גיבור. לא פעם העלילה מסתבכת, אבל הגיבור תמיד יוצא מזה- כי לכל סיפור טוב, חייב להיות סוף טוב. כל אחד צריך להיות הגיבור הראשי בסיפור חייו, כי אחרת, הוא רק ניצב והחיים חולפים על פניו. ********************* אז אזנח התפל אל עצמי אתכנס אהרהר במה שאין ואודה על מה שיש כל שיעור שנלמד בשמחה ובעצב חיזק את כתליי העמיק יסודותיי אני אסלח לעצמי ואסלח לאחרים את שארית חיי אתחיל עם לב נקי ממשקעים ********************

אובדן שליטה

תמונה
אובדן שליטה........... זה מה שקורה כאן בשבועות האחרונים. אובדן שליטה של הממשלה ושל העומד בראש ושל זה החליפי, על התפשטות נגיף הקורונה, על המצב הכלכלית ועל אמון הציבור. ישיבת הממשלה האינסופית, בלילה שבין חמישי לשישי, היתה הפגנה נוספת של אובדן השליטה. כדרכה של ממשלת ישראל בחודשים האחרונים, ההגבלות הוטלו בבהילות, מבלי לתת הסבר מדעי ובריאותי להצדקה להן ומבלי לתת למי שזה נוגע לו זמן להיערך. וכך, קבוצה של מסעדנים נחושים החליטה ביום שישי בבוקר שהיא לא מתכוונת לציית להגבלות החדשות ומסעדה אחרי מ סעדה הצטרפו לרשימה של מקומות שהודיעו: "נשאר פתוחים". זה שנתניהו וגנץ לא מבינים מה זה אומר לסגור מסעדה בהתראה של כמה שעות לפני סוף השבוע (זריקת כמויות עצומות של מזון, ביטולים, שיחרור עובדים) זה בסדר, אין סיבה שידעו את זה, זו לא העבודה שלהם. זה שאין אף אחד מסביבם שיסביר להם את זה, כדי שיוכלו לקבל החלטה סבירה והגיונית זה אסון. זה אסון כי זה לא אירוע בודד. זה קורה פעם אחר פעם. בנוגע לפתיחת בתי הספר, פתיחת חנויות, חלוקת המענקים והסיוע לעסקים קטנים ועצמאים ועוד אלף ואחת החלטות שהממשלה מקבלת בחודשים ה

בלי בושה!!!!!!!!

תמונה
אני כותב את הפרק הזה , הפרק האחרון, בבלוג שלי בלב כבד ובצער רב. על שום מה? על שום זה שישנם גורמים כאלה או אחרים שמאשימים אותי שאני בעצם זה שלא כותב את הדברים בפרקים שלי. במילים אחרות, מאשימים אותי בהעתקה. כן................. קראתם נכון: מאשימים שאני מעתיק פוסטים של אחרים מה שזה לא נכון בכלל!!!! מה גם שמספר הקוראים בבלוג שלי כל פעם שאני מפרסם פרק יורד פלאים. אני כותב בדם ליבי את הפרקים!!!!!! אני חושף את חיי בפרקים!!!!!!!! אני חושף את רגשותיי לא רק את דעותיי!!!!! הפרק הפעם הולך להיות 259 במספרו. יש לי קוראים מארצות הברית, גרמניה, איחוד האמיריות הערביות, ועוד ממדינות אירופה וממדינות דרום אמריקה. אני יודע שאלה שקוראים את הבלוג שלי רוצים להכיר את עולמם של האנשים בישראל, אפילו ממדינות שאין לנו קשרים דיפלומטיים איתם. אם רק יכולתי לשפוך אור ושיכירו אותנו כישראלים לא רק כיהודים שהרי זו זכות גדולה. תרשו לי לשתף אותכם במספרים: מאז שפתחתי את הבלוג שלי - איפשהוא בשנת 2015 - ועד הפרק הזה היו לי 9435 קוראים / צפיות, חודש שעבר בסך הכל קראו את הפרקים בבלוג שלי 569 קוראים כשמתחילת החודש ועד הפרק הזה קרא

3 סיפורים קצרים

תמונה
היי אתה! עצור, עצור שנייה נו. אל תפחד, בסך הכל קצת דברי אמת. לאן אתה רץ? רותם סלע מחכה לך בפינה? שב תירגע. תנשום, תנשום מהאף ושחרר מהפה, תעשה את זה איזה 5 פעמים. מרגיש את המילוי? את הנחת? תסתכל על העץ, קלוט את החמוד הזה, צומח להנאתו. אז מה אתה מספר? וואלה. הצלחה? לא יודע אף פעם לא חשבתי על זה. אני נגיד אדע שהצלחתי כשאשב על הכיסא נדנדה שלי ואתנדנד לי בזריחה, ככה לכיף, למות בשלווה. שמע, יש לך הרבה דאגות בראש, אבל אתה שוכח דבר אחד – לחיות. לא הבנת? לך תכין כוס קפה ותרוץ לחדר לשתות אותה, נשאר שליש רואה? באסה לך. כנס להתקלח, תרוץ במקלחת, החלקת? באסה לך. אתה לא יכול לרוץ, תרוץ כשבא לך לעשות כושר, לא בחיים. תלך... בכיף שלך... שים ידיים בכיסים, הייתי אומר לך לשרוק אבל אני שונא ששורקים אז תירק למרחק בכיף שלך, תסתכל לצדדים, תראה את האימא שמעבירה את הילדה שלה במעבר חצייה, קלוט את הנהג אוטו עצבני שהוא עומד ומחכה לה, הוא גם רץ, באסה לו. תראה תנסה דבר אחד, לקום בבוקר ולהיות חלק מהמשפט הזה שכל השאר זה בונוס, פשוט תהנה, תהיה מרטין מורנינג זה שקם כל בוקר משהו אחר, מה בא לך להיות היום? יאללה לך תהיה. את

קשה יש רק בלחם

תמונה
אחרי לילה לא שקט........... כשהאצבעות מדגדגות שרוצות לכתוב מצד אחד העייפות משתלטת עליי מצד שני. אני יודע כשאני עייף אני לא יכול לכתוב ואם אני כותב אזי.............. אני חוטא למטרה ומתחרבש בעצמי בלופ בלתי נסבל. אז הנה אני כותב......... שוב............... אחרי 3 ימים ללא כתיבה וזה היה קשה. קשה מאוד. כל מי שלא חוטא בכתיבה לא יכול להבין למה אני מבין.  ************************ היום הכל נהיה קשה יותר שמתם לב ? קשה להכנס למערכת יחסים ולהשאר בה.  קשה לנהל זוגיות. קשה לתת אהבה ועוד יותר קשה לקבל אותה. היום הכל נהיה קשה יותר... היום אנשים מעדיפים להתכתב בווצאפ במקום לדבר בטלפון. להתווכח בטלפון במקום להפגש ולהסתכל בעיניים, כי אין מה לעשות, זה שונה. רגשות יוצאים דרך אימוג'ים של לבבות ופרצופים. סקס נהיה זמין יותר ויותר, רק צריך להחליק ימינה או שמאלה בטינדר ולבחור לך נתח יפה בתוך כל שוק הבשר. אנחנו מתלוננים כל הזמן שאנחנו לבד ולא מוצאים אהבה, אבל אנחנו לא מפסיקים לסנן בחירות ראויות. ועד שאנחנו מוצאים מישהו אנחנו כל כך מתוסבכים, שזה או שאנחנו מבריחים אותו, או בורחים בעצמנו. המילה "אהבה"

סבלנות וסובלנות

תמונה
כדי להשיג את כלי הנשק הכי עוצמתי לא צריך להוציא שום רישיון. הוא כבר שלנו: יכולת הדיבור. אלה ימים לא פשוטים, והמילים יוצאות מהפה או מהמקלדת במהירות, בעצבים. זה יכול להיות נגד המשטרה או נגד השכן שלנו, נגד הממשלה או נגד הילדים. פרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי, מתחילה בנושא הנדרים. לאדם שמבטיח משהו - אסור לחלל את מה שאמר. יש קדושה במילים שלנו. עלינו להתייחס אליהן ברצינות, כי הן יוצרות מציאות. הרב יעקב אדלשטיין נהג לומר שהאדם צריך ללמד את עצמו שלהזיז את הלשון אמור להיות יותר קשה וכבד מלהזיז יד או רגל. כשאדם לוקח פטיש כדי לדפוק מסמר, אמר הרב, הוא מתכנן תחילה מה יעשה. כך עליו לשאוף לשלוט גם בדיבור שלו, מתוך מחשבה מראש. חיים ומוות ביד הלשון, ובפרט בתקופה כה לחוצה – כל מילה טובה וכל מילה רעה שלנו, יכולה להשפיע רבות. *************** אי אפשר לחיות באופן קבוע בהיסטריה. בימים האחרונים אנשים רבים מתארים תסריטי אימים ומתהלכים בתחושה של אסון מתקרב. הרב חגי לונדין מלמד בישיבת ההסדר בשדרות, מקום שבו למדו לחיות לאורך שנים, לצערנו, עם איום הרקטות. לאור הניסיון, הוא כותב איך אנחנו צריכים להתנהג כעת: יוליוס קיסר

בידוד

גם אני נכנסתי לבידוד מיום שישי האחרון (10.7) לאחר שנחשפתי לחולה מאומת, כשבתכלס..........אני לא יודע מי הוא או היא: הם מסתובבים ברחובות ובמרכזי קניות ללא מסכות.  מיותר לציין, שאני מסתובב עם מסכה כל הזמן, בגלל שאני נמצא בקבוצת סיכון: מחלים ממחלת הסרטן וסובל מסינוסיטיס וברונכיטיס. אני לא מתבייש לשתף אותכם.כן בנושא. זה רק מלחיץ נורא. אני לא מבקש איחולי החלמה מהירה........... רק..................... אני מבקש שתתייחסו ברצינות לשים מסיכות, זה לא צחוק!!!!!! אני סמוך ובטוח שאני אצא מזה בשלום. כי אני גדול מהחיים. שימו מסכות!!!!!! כן.................... אני פשוט זועם על אנשים שהם חסרי אחריות שלא עוטים מסכות ולא שומרים על מרחק של 2 מטר!!!!!!!!!  מה כל כך קשה לעטות מסכות ולשמור על מרחק של 2 מטר??? אל תגידו: לי זה לא יקרה. זה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. אז............ לאותו או אותה אחד או אחת שהדביקו אותי:  פשוט תתביישו לכם שאתם נוהגים בחוסר אחריות ומדביקים את האחרים ולא נמצאים בבידוד. יש אלוהים בשמיים והוא רואה הכל והוא יעניש אותכם בבוא היום. ********************** רציתי להוסיף ולכתוב עוד משהו.

מסע האטימות של בנימין נתניהו

בוקר טוב יומני היקר, הפרק הזה מופנה לשני ראשי הממשלה שלנו, המכהן והחלופי. זה קורה דווקא באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון; כשנגיף הקורונה שב ומרים ראש ומדי יממה אנו מתבשרים על מאות חולים נוספים שאותרו כלוקים במחלה המסוכנת; כשכלל לא ברור אם בתי הספר של החופש הגדול אכן יצאו לדרך, ומי יממן אותם ‑ כי נכון לעכשיו אין כלל הסכם עם הסייעות, הבלגן חוגג, וההורים המרוטים, אלה שעדיין יש להם עבודה, מג'נגלים, שנייה לפני שיאבדו אותה. דווקא בימים שבהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו  להביא הביתה מעט פרנסה, מזון (על חוג לילדים הפסיקו מזמן לחשוב), דווקא עכשיו החליט בנימין נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול (יום ג') ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו.. חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב. שאלה מעניינת לכשעצמה היא בגין מה אושרו לו הקלות המס, ואם יש צדק בכך, אבל אני רוצה להפנות שאלה לראש הממשלה, שעל פי המגזין "פורבס" הוא בין

I have a dream

תמונה
I have a dream, to sing  a song To help me cope with anything If you see the wonder of a fairy tale You can take the future even if you fail I believe in angels Something good in everything I see I believe in angels When I know the time is right for me I'll cross the stream, I have a dream I have a dream, a fantasy To help me through reality And my destination makes it worth the while Pushing through the darkness still another mile I believe in angels Something good in everything I see I believe in angels When I know the time is right for me I'll cross the stream, I have a dream I'll cross the stream, I have a dream I have a dream, a song to sing To help me cope with anything If you see the wonder of a fairy tale You can take the future even if you fail I believe in angels Something good in everything I see I believe in angels When I know the time is right for me I'll cross the stream, I have a dream I'll cross the stream, I have a dream https://www.youtube.com/watc