רשומות

יומני היקר

תמונה
יומני היקר, כל פעם שאני מפרסם פרק בבלוג שלי זה לאחר התחבטויות רבות ומרובות מה לכתוב, האם יבינו אותי, האם יקראו בכלל את הפרק? לאחר שאני מגלה שלא קוראים בכלל או שקראו מספר אנשים מועט אני מתאכזב: כגודל הציפיות גודל האכזבות. כבר שמעתי טיעונים ש - "הפרקים שלך ארוכים ואין לנו סבלנות" "אנחנו דווקא קוראים" - טיעונים לא משכנעים בכלל. לא אותי. כתיבה היא לא בהכרח מדיכאון או מעצב! כתיבה היא משהו בשביל הרגשה טובה. זה אומר שאנחנו כותבים כי למדנו הרבה מהחיים ואנחנו שמחים לשתף ולספר כדי שידעו ויבינו אותנו. כתיבה משחררת את כל מה שהצטבר לנו בפנים. בעצם אנחנו מתרגמים רגשות למילים. כל מה שיש לנו בפנים אנחנו פשוט מוציאים החוצה, וזה לא בהכרח מעצב.. אלה מחוכמת חיים וניסיון שהצטברו לנו מכל מה שעברנו. כתיבה באה מהפצעים שתמיד ישארו לך כל החיים..... זה לא כי אתה עדיין מדוכא ועצוב וזה לא כי אתה לא ממשיך הלאה..... אלה כי הפצעים תמיד ישארו.... אבל אתה למדת להמשיך הלאה ולמדת המון ממה שעברת. אתה לוקח את זה למקום טוב, לטובה ולומד מכל זה, וזה למה אנחנו כותבים, כדי שגם האחרים יבינו וילמדו ממה שעברנו,

שמש

תמונה
כבר שנים שאני לא דומעת כבר שנים שבלי סיבה אני מוצאת עצמי מתגעגעת מחפשת לי תשובה תראה אותי, תתן לי יד אני אחת שמוכנה להשתנות תבוא תאיר לי את ימיי באור יפה, גנוז כמעט מיליון דורות ואז אני אהיה כמו שמש לעולם אהיה כמו ציפור נודדת במרחב אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם מודה אני לך על דרך שנשבעת לי ועכשיו שיש קצת אור בחדר ועכשיו שיש אותך אני פתאום בוכה ומתפללת מפחדת שתשכח תראה אותי, תתן לי יד אני אחת שמוכנה להשתנות תבוא תאיר לי את ימיי באור יפה, גנוז כמעט מיליון דורות ואז אני אהיה כמו שמש לעולם אהיה כמו ציפור נודדת במרחב אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם מודה אני לך על דרך שנשבעת לי https://www.youtube.com/watch?v=oBwDi1gI1eE ************** שלום לך אחות יקרה, כמה שהתגעגעתי ללב הקסום שלך, ולשיחה הטובה איתך.  אז בואי,  ונצא לנו לשיחה,  רק אני ואת, לבד, בלי העולם. ואני רוצה לתת לך חוכמת חיים, שבשום מקום לימודי לא יתנו לך,  כי חוכמת השכל והלב היא הכל. אז יקירה, החיים מלמדים אותך חוכמת חיים עצומה, השאלה היא עד כמה את קשובה להם? אני רוצה להגיד לך, שאל תשימי את האושר שלך, במקום בו איבדת אותו, אלא תהיי מא

פרידה

תמונה
הוא לא צריך ממך הרבה. הוא לא רוצה שתביא לו את הירח, הוא לא רוצה שתבטיח לה דברים שאתה לא יכול לקיים. הוא צריך אותך, כמו שאתה, אמיתי ובלי מסיכות. שתהיה שם בשבילה בכל רגע, שתתמוך, שלא תשאיר אותו לבד כשיגיע משבר. הוא רוצה לסמוך עלייך, לדעת שיש לה על מי להישען, לדעת שתמיד יש לה בית חם לחזור אליו, בית שנמצא בתוך הלב שלך. הןא רוצה שתמיד תגיד לן את האמת, שלא תייפה לה את המציאות, שלא משנה כמה קשה יהיה אתה תעבור איתו את הכל. שבכל יום שעובר תראה לו כמה אתה אוהב אותו, כמה הוא חשוב לך, שאין שום רגע שבו אתה לוקח אותו כמובן מאליו. הוא רוצה שתחבק אותו חזק בכל לילה, להרגיש בטוח בין הידיים שלך, להרגיש את הלב שלך פועם בכל רגע שאתה נוגע בו. הוא רוצה לבנות איתך עתיד, הוא רוצה שתצא איתו למסע הכי ארוך שאפשר, לכתוב ביחד איתך את הפרק הכי יפה בחיים שלו. הוא לא רוצה לבנות יותר חומות סביב הלב שלו, הוא לא רוצה עוד אכזבות. הוא רוצה כבר את האהבה שהוא תמיד חלם עליה, האהבה שהוא חיכה לה כל כך הרבה. הוא לא צריך ממך הרבה, רק תשמור לו על הלב, רק תראה לו בכל יום כמה שאתה אוהב. *************************** מזה בעצם פרידה ומה

תובנות לחיים

תובנות לחיים שאף פעם לא אמרו לי והבנתי רק כשהתבגרתי: -אנשים תמיד עוזבים, אף אחד לא נשאר לנצח. -תכניות לא תמיד יעבדו כמו שנתכנן. -גם מה שקבוע, הוא זמני. -הלב שלנו יישבר כמה וכמה פעמים במהלך החיים. וזה יכול להיות מכל דבר כמעט. -כשמאחלים לנו לחיות עד גיל 120, זה לא אומר שבאמת נגיע לשם. -מישהו שאוהב אותך היום, לא בטוח שיאהב אותך אותו הדבר גם מחר. -אתה לא תוכל לכפות את הרגשות שלך על בן אדם שלא מעוניין בהם. -בסוף הכל קורה בזמן שלו, הטוב והרע. וכל דבר יקרה בצורה שהוא היה אמור לקרות. -אתה לא יכול להכריח מישהו לאהוב אותך. כי אם זה לא שם, זה פשוט לא קיים. -לכל אחד יש את המלחמות הפנימיות שלו. פשוט לפעמים אנשים שומרים בפנים ולא מדברים בקול על הדברים שעוברים עליהם. -אתה לא תחיה לנצח. -הזמן לא מרפא את הכאב. אנחנו פשוט לומדים להתמודד ולחיות איתו. -צלקות נשארות גם עשרות שנים. זה לא משנה אם הן על הגוף, או עמוק בתוך הלב. -אם אתה נותן תקווה קטנה למישהו, זה יכול להציל לו את החיים. -המוות לא בטוח, אבל הוא בהחלט בלתי נמנע. -אתה ראוי לאהבה, אתה ראוי לכבוד, אתה ראוי לחיות בעולם הזה. לא משנה מאיפה באת, מי ההור

אתם אשמים!!!!!

תמונה
חתונות הן רמת סיכון גבוהה ומוקד להדבקות. אבל מכל הצעדים דווקא יישום סגירת אולמות האירועים נדחה למחר כדי שתהיה וודאות לזוגות האמורים להתחתן הערב. עם כל הרצון ללכת לקראת הזוגות- לו היה מדובר באיום רקטות של החמאס גם אז היו נותנים שהות של 24 שעות? ממילא- כמה אנשים יגיעו לחתונה היום? וכמובן זה קשור לעובדה שמחר בערב מתחילה תקופת בין המצרים. ************** המגבלות על בתי המלון שהיו אמורות להיכנס לתוקף - לא ייכנסו היום, וככל הנראה גם לא בימים הקרובים. משרד התיירות יגבש תו סגול מחמיר למלונות מול משרד הבריאות, כדי שלא יצומצם מספר הסועדים בחדרי האוכל. ************** יש לי רק שאלה: איך הממשלה מתכוונת להוריד הנחייה לבטל את המזגנים באוטובוסים כחלק מהמגבלות של וירוס הקורונה ובמגביל לחייב אותנו האזרחים והאזרחיות לנסוע עם מסכות?? לכם, חברי וחברות הממשלה, יש רכבים פרטיים ממוזגים על חשבון המדינה, קרי: על חשבוננו. גם ככה אתם חונקים אותנו בגלל המצב בגלל הטיפול הקלוקל שלכם בוירוס הקורונה אז............. אתם רוצים לוודא הריגה סופית? *************** זו לא ממשלת אחדות. זו לא ממשלת חירום למלחמה בקורונה. זו ממשל

אבל מה איתנו?

תמונה
אז קיבלתי הודעה ממלון "דן" תל אביב, ששוב דחו את החזרה לעבודה בחודש רק שאני מפוטר, וידעתי, הרי, זה היה לי ברור גם בפעם הקודמת, שזה נדחה לאוגוסט, כלומר, המצב בו אין לי כסף לאוכל הולך ומתקרב, אז, יעני, באוסול? אשמח לעבוד אצל כל אחד שמשלם שכר. אני איש מוכשר יחסית שיכול לעבוד כמעט בכל דבר ואף לארגן ולהנהיג דברים, כן, כריזמטי, ובכן, עוד חודשיים כאלה ואעבוד גם בעבדות-מין, רק לא להטריח את הורי שעבדו כל חייהם כדי שלא אהיה בבית כשהם זקנים, ובצדק,  גם כשהיו צעירים לא הייתי פיקניק, אז אני פה, משא-ומתן על התנאים בפרטי, אבל יהיה ממש נחמד לעבוד במשהו. בעיקר בגלל החברה, פחות השכר. אבל האמת, גם השכר, כי חודשיים עומדים ביני ובין הומלסיות, כמו רבים מחברי. מה יפה? שאנשים שלא חלמו על עוני מימיהם חולמים עליו עכשיו בהקיץ. זה מחבר בין בני-אדם (עריכה: אם הבימה היו נותנים לנו את הפיצויים שהחוק חסך לנו, כלומר את הסכום שהיה נותן לנו שקט לכמה חודשים, שנחסך לנו לפי החוק במשך שנים, אצלי 9, אצל אחרים 30, לא הייתי כותב את זה. אבל לא. מאז חילופי השלטון במוסד הלאומי הזה, כלומר מאז בעט בית-הדין במושחתים שניהלו

ניסיון לכתוב פוסט אופטימי לשם שינוי

תמונה
אנסה שהפוסט הזה ייצא אופטימי, כמה שאפשר. לא מבטיח. ***************** בתחילת השבוע היה לי ויכוח עם המנהל החדש שלי בנושא ההסעות בשבתות שלא מגיעות בזמן וזה במשך שלוש שבתות מתוך 4 שבתות: כל פעם זמן האיחור משתנה בין שעה לשעה וחצי עד שעתיים. לא השתכנעתי על כך שהוא טען שיישלם לי על זמן ההמתנה להסעה ושיש לו עומס אדיר. הטענה הנגדית שלי הייתה: שאיחור לא יכול להיות תמידי, פעם ב...... זה סביר. יש לנהג עומס? שיביאו לו עוד אדם או שניים שיעזרו לו בנושא ההסעות. לפחות שיתקשר ויודיע על איחור אם זה למנהל שלי או אליי. הוא לא יכול לעמוד בזמנים אז שיאשרו לי לקחת מונית מהבית לעבודה ושיחזירו לי את הכסף ביום המחרת. לא רוצים לשלם לי על המונית? סבבה. שלא ישבצו אותי בשבתות. גם ככה אלה שאני אמור להחליף גם להם זה נמאס כבר. טענתו של המנהל שלי הייתה: שיש לו עזרה של עוד אדם אחד ובכל זאת לא מצליחים לעמוד בעומס, כמו כן הנהג לא יבצע שיחות בזמן נסיעה על מנת שזה לא יעשה תאונות. כשטענתי שהנייד שלו נמצא על דיבורית והוא יכול לחייג בזמן שהוא ממתין ברמזור או שהוא ממתין לנוסע אחר, למנהל שלי לא הייתה טענה שכנגד. לגבי המוניות - לא

ישראל אלטלף היה בשידור חי

תמונה
https://www.facebook.com/israel0803/videos/2764849560417711/

דיאטות לא מדברות אליי

תמונה
הייתי ילד שמנמן בילדותי. בבגרותי ניסיתי דיאטות שלא צלחו. ידוע לי שיש לי עצמות כבדות. הייתה תקופה ארוכה שעשיתי הליכות בטיילת בבת ים על מנת לרדת במשקל. אני לא טיפוס של חדרי כושר כי אני משתעמם מהר מאוד מה גם שאני לא טיפוס של כוח פיזי. אני מודע לכך שבגילי אני חייב להוריד במשקל מאחר וזה לא בריא לי להיות שמן, או לפחות עם כרס. הרבה מדברים על כך שאני חייב דיאטה ושעליי לרדת במשקל. יש לי חדשות בשבילכם: אני מרגיש טוב מאוד ונוח עם הגוף שלי. מרגיש שאני סקסי עם הגוף שלי. מי אמר, קבע, שרזון, אנורקסיה, זה דבר יפה? אני אישית יודע מתי להפסיק לאכול. מה גם שאני אוכל בעיניים ולא רק דרך הפה. אוכל בזמנים קבועים ולא מעבר לשעה 17:00 / 18:00 בערב. בשנה האחרונה לימדתי את עצמי לשתות הרבה מים, לפחות 3 ליטר. אז.............. תעשו לי טובה: תרדו לי מהוריד ומהנשמה בנושא ההרזיה. אני כותב את הפוסט הזה בגלל שלאחרונה אני שומע שמדברים ועושים פרסומות לדיאטות. במילים אחרות, שטיפת מוח לאנשים על מנת לעודד שייצרכו את המוצרים שלהם. למען הסדר הטוב, אני לא מסכים לדיאטות רצח שלא בפיקוח של רופא או רופאה ושל דיאטנית מוסמכת. מה שטוב ל

ניצחתי

תמונה
קחו את זה בתור משפט לחיים. לעולם אל תנסו לרצות אחרים על מנת לקבל ערך עצמי גבוה על עצמכם(למרות שהסביבה גם בונה את האדם,על כל פנים ראוי שהאדם עצמו יבנה את עצמו על פי קולו הפנימי),  ולעולם אל תנסו להראות משהו שאתם לא על מנת שאנשים ישימו לב אליכם ויאהבו אתכם. כי אתם יודעים איך זה היום, נוח לנו יותר למרוח איפור ופילטר מזויף, העיקר שאנשים יפגשו את מעמד האדם, אך לא את האדם עצמו פה בעולם. תהיו אתם, ואני מבטיח לכם שאנשים יאהבו אתכם, בגלל מי שאתם, ולא בגלל מה שאתם מסתירים מלהיות. ועל מנת שתוכלו להיות "אתם" זה כבר דורש עבודת חיים יומיומית,המוסיפה לנו דעת ואושר אמיתי. ברגע שאנחנו נהיה אנחנו, נקשיב לקול הפנימי שלנו, נדע את היופי הייחודי לנו, נבין שיש לחיים שלנו מטרה, ונבין את הערך העצמי שלנו, אני בטוח שאנחנו נהיה אנחנו בצורה יותר אמיתית, ובנוסף אנשים מסביבנו יתחברו ויאהבו אותנו. אז תזכרו: הרצון לאהבה אמיתית, ולנתינה אמיתית, מתחילה קודם כל בעצמנו. תזכרו שאתם אנשים טובים ויפים, שבאו לכאן עם מטרה אמיתית. ********************* טִפָּה בַּיָּם יֵשׁ לִי חֲלוֹם רָטֹב לִהְיוֹת טִפָּה בַּיָּם מִבְּ

נו, תפסיקו לחרטט אותי

תמונה
המעסיקים תפסיקו לנפנף במשפט: "אתה לא רוצה לעבוד כאן?" כל שני וחמישי. זה לא יעזור לכם לשמור על העובדים שלכם!!!!! זה לא יעזור לכם שכל שני וחמישי תחליפו עובדים, מבחינה כלכלית ומבחינה תדמיתית. אם לא תכבדו את העובדים שלכם ותעמדו מאחורי המילים היפות שאתם אומרים לעובדים שלכם זה לא יעזור בכלל. הבטחות צריכים לקיים. אם אתם לא מסוגלים לספק לי הסעות בשבתות ובחגים איך אתם מצפים ממני להגיע לעבודה? במוניות על חשבוני? ואם אתם כבר מספקים הסעות אזי הם מגיעות כשעה - שעה וחצי אחרי המועד שנאמר ונקבע. למה אתם מענישים את העובדים שלכם שאמורים להגיע למשמרת ואת העובדים שאמורים לסיים את המשמרת? הייתי אמור להגיע בשבת האחרונה למשמרת ערב משעה 15:00 עד 23:00. המנהל שלי, ילד בן 28, הוא מנהל חדש בתפקידו, רק חודש. בצהריי השבת בשעה 12:00 הוא הודיע לי שההסעה לי תגיע בין השעות 15:30 ל - 15:45 ושהוא יישלם לי את השעה הזאת. כמובן, שהייתה לי תחושת בטן לא טובה, תחושה שבהמשך התממשה: ההסעה לא הגיעה בכלל עד השעה 16:00, כשהייתי למטה כבר בשעה 15:25. זו הייתה שבת שלישית ברציפות במהלך החודש הזה שתמיד בכל שבת היה פאק באיסוף.

לא מתקבל על הדעת

באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון, בימים בהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו להביא הביתה מעט פרנסה, מזון - דווקא עכשיו החליט נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו...חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב. ביבי, ברצינות, אתה לא רואה את כל זה? מאיפה האטימות הזו? מאיפה חוסר ה אכפתיות הזה? ואיפה מעט אמפטיה ורגישות? הגזמתי, מה? אז אנסה אחרת. אתה באמת חושב שזה מקרה שרוב שריך וח"כיך אילמים כדגים ואינם קופצים להגנתך? גם גדולי התומכים בך מתקשים לעמוד מול עיני הילדים שלהוריהם אין פרנסה להביא הביתה, בשעה שהם "נקראים לדגל" שוב ושוב כדי לדאוג לעניינים הפרטיים שלך ושל משפחתך. ויש לי שאלה גם לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולשריו החליפיים: איפה הייתם בזמן ההצבעה אתמול בוועדת הכספים? ואיפה תהיו ביום ראשון? איפה עמוד השדרה שלך, השר גנץ? ואחרי כל זה יש לזכור: בעוד כחודש וחצי תסתיים תקופת הזכאות של מפו

The smell of the stench

באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון, בימים בהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו להביא הביתה מעט פרנסה, מזון - דווקא עכשיו החליט נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו...חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב. ביבי, ברצינות, אתה לא רואה את כל זה? מאיפה האטימות הזו? מאיפה חוסר ה אכפתיות הזה? ואיפה מעט אמפטיה ורגישות? הגזמתי, מה? אז אנסה אחרת. אתה באמת חושב שזה מקרה שרוב שריך וח"כיך אילמים כדגים ואינם קופצים להגנתך? גם גדולי התומכים בך מתקשים לעמוד מול עיני הילדים שלהוריהם אין פרנסה להביא הביתה, בשעה שהם "נקראים לדגל" שוב ושוב כדי לדאוג לעניינים הפרטיים שלך ושל משפחתך. ויש לי שאלה גם לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולשריו החליפיים: איפה הייתם בזמן ההצבעה אתמול בוועדת הכספים? ואיפה תהיו ביום ראשון? איפה עמוד השדרה שלך, השר גנץ? ואחרי כל זה יש לזכור: בעוד כחודש וחצי תסתיים תקופת הזכאות של מפו

הַכֹּל בַּזַּכּוֹת אוֹתוֹ הַוֶּרֶד אֲשֶׁר פָּרַח לוֹ בְּגַנִּי

בְּגַנִּי אָפוּף הָעִשְׂבִּייָּה נָחָה לָהּ אַדְמָתִי, צְמֵאָה הִיא צְמָחִים עֲיֵיפִים אֲשֶׁר גַּבָּם כָּפוּף פְּרָחִים אֲשֶׁר לִבָּם קָמַל פַּרְפַּרִים אֲשֶׁר כְּנָפֵיהֶם כָּשְׁלוּ וְקוֹל צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים אֲשֶׁר נִשְׁכְּחוּ מֵאוֹזְנַיִ מְשׁוֹטֵט בְּגַנִּי הַמִתְיָיבֵּשׁ וּמַשֶּׁהוּ אוֹחֵז אֶת עֵינַיי נִדְהַמְתִּי, וֶרֶד פָּרַח בְּגַנִּי הָיָה זֶהוּ וֶרֶד יְפֵיפֶה, וֶרֶד צִבְעוֹנִי רֵיחוֹ בִּישֵּׂם אֶת גַּנִּי וְהָפַךְ הוּא לְכָל עוֹלָמִי מָצָאתִי עַצְמִי מְבַלֶּה רָבוֹת בְּגַנִּי יוֹם יוֹם בָּאֶתִּי אֶל גַּנִּי לִנְשׁוֹם אֶת רֵיחוֹ, לְהַבִּיט בְּתִּפְרַחְתּוֹ הַזְּמַן חָלַף, צִיבְעוּ נֵעָלֵם, עָלָיו קָמְצוּ תִּיפְרַחְתּוֹ הוּטְּלָה עַל הָאֲדָמָה וְנָדַמָה. הָאֲדָמָה הִשְׁתּוֹקְקָה לַמַּיִם סִדְקֶיהָ בִּישְּׂרוּ זֹאת, שָׁכַן אִם יֵרֵד הַמָּטָר הַמְּיוֹחָל יַחְדְּרוּ אֵלֶיהָ בְּקַּלּוּת וּיִרְווּ צִמְאוֹנָהּ שׁוֹרֶשׁי הַוֶּרֶד יוּשְׁקוּ וְשׁוּב יָנוּעוּ הַפַּרְפַּרִים בְּגַנֵּי וּבְלִבִּי וּשׁוּב צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים יִתְגַּלְגֵּל בְּגַנִּי וּבְאוֹזְנַיִ הַכֹּל בַּזַּכּוֹת אוֹתו

כתיבה

חיזוק לכולם:  בואו נתחיל להילחם ולא לוותר על כל דבר בקשר הזוגי שלנו , באלי מישהי שתזרום עם השטויות שלי, יהיה לנו "הומור משלנו" דברים שרק אנחנו נבין ונצחק מהם, בזמן שאחרים יחשבו שאנחנו שני משוגעים, באלי מישהי שתרצה להשתגע איתי ושנראה סרטים בנטפליקס באמצע הלילה ולאכול גלידה הכי משמינה ולא נתחשבן על כלום, ושתהיה לנו פיגמה זוגית של ווינזי , ושהיא תגרום לי לחייך ולזכור למה התאהבתי בה בחיים צריך להילחם על כל דבר, בשיר השירים שלמה המלך אומר פסוק מושלם, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בוז יבוזו לו" צריך.לתת את כל הון ביתך שפירושו לתת מעצמך ולהילחם ואז תראה תוצאות ממשיכים באהבת חינם  ❤ ************************** כתיבה היא לא בהכרח מדיכאון או מעצב! כתיבה היא משהו בשביל הרגשה טובה. זה אומר שאנחנו כותבים כי למדנו הרבה מהחיים ואנחנו שמחים לשתף ולספר כדי שידעו ויבינו אותנו. כתיבה משחררת את כל מה שהצטבר לנו בפנים. בעצם אנחנו מתרגמים רגשות למילים. כל מה שיש לנו בפנים אנחנו פשוט מוציאים החוצה, וזה לא ב