אני במלחמה
מאז השבת האחרונה 7 באוקטובר 2023 רמת המתח אצלי בשמיים.
ישראל במלחמה. זה ברור.
המלחמה התחילה בשעה 06:00 / 06:15 בבוקר של יום שבת / חג אני לקראת סיום משמרת לילה. מטח רקטות נורה על כל מדינת ישראל. הרגשה של חוסר אונים כי אני יודע שאני בעבודה סופר את הדקות לצאת הביתה ולא ברור לי האם אני יוחלף בזמן ואמי - אישה מבוגרת בגיל הזהב - לבד ומתחילה להיות מודאגת לגבי.
מתחיל לעשות טלפונים לאמי ולהרגיע אותה ולשכנה שלי שגם היא בגיל הזהב ולנסות להרגיע אותה גם כן. במקביל אני מתכתב עם המחליף שלי בוואטצאפ שלא יתעכב כי אני חייב לצאת בשעה 07:00 הביתה. עברה במוחי הקודח המחשבה שאם הוא לא יגיע אני יוצא ויהי מה. מזלי הטוב, נהג המונית שהיה אמור להחזיר אותי הביתה יצא לעשות נסיעה וחזר לאסוף אותי.
מנהל הביטחון של המלון חשב שאנחנו צוחקים איתו כשאנחנו אומרים לו להתעורר כי ישנה חדריה של מחבלים לשטח מדינת ישראל עד אשר ממש צרחנו עליו לקום ולהתארגן ליציאה למלון. התמונה הייתה ברורה לכל: האורחים - ישראלים ותיירים - יעזבו את המלון מוקדם ככל האפשר לאור המצב. מה גם שהם לא מרגישים בטוחים במלון כשאין אנשי ביטחון / קב"טים.
במהלך היום הצלחתי לישון רק 4 שעות בגלל המצב. לא יכולתי לישון הרבה. עוד רצו שאחזור לעבודה לעוד משמרת לילה אבל זה היה כבר בזמן שקרסתי מעייפות. השפיות שלי התערערה לגמרי.
למחרת, הודעתי שאני לא יכול להגיע לעבודה אך דרשו ממני להגיע ועוד למשמרת לילה. הוכרחתי, נאנסתי להגיע. אזור המלון שהוא בדרך כלל פעיל במבלים עד השעות הקטנות של הלילה היה הפעם שומם, חשוך, שקט. את השקט היה אפשר לחתוך בסכין. תחושת חוסר המוגנות אצלי שאפה לאפס במיוחד שהמצב עדיין לא היה שקט ובאוויר ריחפה הידיעה שעדיין מסתובבים חוליות מחבלים בשטח מדינת ישראל והידיעה השנייה שהם מתכננים לחטוף תושבים ישראלים - יהודים. הבחור שעבד איתי שהוא טרנסג'דרי לא הפנים את המצב ושם זין: גם כשדיווחתי למנהל שלו ידעתי שהוא לא יעשה כלום בנושא.
מצב המלחמה נוגע בכל אחד ואחת מאיתנו!!!!
ניסיתי להתחמק מעוד משמרת לילה אך לא הצלחתי. בהחלטה חד צדדית שלי שאני משתיק את הנייד והולך לישון. החיים שלי יותר חשובים מהעבודה. שהקבלה לא תהיה מאויישת מצידי.
אתמול שלחתי מכתב התפטרות מעכשו לעכשו מבלי לפרט את הסיבות אבל הן היו ברורות לכל: 1. משכורת שנכנסה לי לבנק עמדה על 3010 ש"ח נטו שהסכום הזה כולל תוספת של שעות שבת / חג, שעות נוספות. 2. הצוות לא יודע להחליף בזמן - זה תמיד חצי שעה אחרי (אמורים להחליף בשעה שבע בבוקר ההחלפה נעשית בשעה 07:30 בבוק, ככה זה לגבי שאר המשמרות). כשהשיא היה כשהוחלפתי אחרי משמרת לילה של 10 שעות שעה וחצי אחרי, קרי: בשעה 08:30 בבוקר. 3. יחס כלפיי של חברת צוות כאילו אני זבל רק שכחה שאני יכול להיות אבא / דוד שלה ביחס הגילאי ובעל ניסיון של 28 שנה נטו.
כמובן, אחרי ששלחתי את מכתב ההתפטרות חסמתי את כל חברי הצוות. לא יכולתי יותר. לא מגיע לי יחס כזה. בחודש עבודה הדחקתי והדחקתי אך ללא הצלחה. אווירת זריקת זין שוררת בכל המלון. עשרה ימים לפני עזיבתי התפטר חבר צוות אחר גם מאותן סיבות.
הנהלת המלון, הנהלת הרשת לא מבינים שאי אפשר לשחק בחייהם של העובדים שלהם. לא כל דבר חייב להיות מכומת בכסף. אם עובד לא מרגיש בטוח בגלל המצב הביטחוני אז אי אפשר לחייב אותו להגיע לעבודה.
הרחובות ריקים מאנשים לאורך כל היום והלילה.
את השקט אפשר לחתוך בסכין.
הפוסט טראומה שאני סובל ממנה מאז תאונת העבודה שלי שיבשה / משבשת לי המצב הגופני שלי.
***************************
השאלות מרחפות באוויר.
איך אמ"ן, שב"כ, הצבא לא ידעו על החדירה?
איך הצבא לא היה ערוך מספיק?
אם היו התרעות למה הדרג המדיני לא מודעים להתרעות? ואם כן היו התרעות מדוע העדיפו להתעלם מהן?
היו אלף מחבלים בשטח, אם לא יותר.
ישובים שלמים נמחקו מעל פני השטח. היה טבח, פוגרום בגברים, נשים, ילדים, זקנים. זה הזכיר את באב יאר מתקופת השואה.
לי אישית זה הזכיר את המלחמה ההיא המלחמה הארורה - מלחמת יום כיפור בשנת 1973.
אם יתברר שהידיעה הייתה נכונה אזי זה מחדל: הייתה התרעה 10 ימים לפני תחילת המלחמה מצד מצרים שהועברה לראש הממשלה שהחמאס מתכנן שתרעיד את האדמה הפוליטית בישראל. ראש הממשלה נתניהו העדיף להכחיש כהרגלו בקודש.
אין דרך אחרת לראות את זה: יום כיפור 2 מתהווה לנגד עיניינו ימין מלא על מלא.
***************************
תגובות