עוד שנה עברה
שוב עוד שנה עברה
עוד פעם יום הולדת
כמו בכל שנה
שוב פעם עוד תקופה חלפה
כבר לא צעיר מבטיח
כמו בהתחלה
הלוואי ויכולתי לעצור את הזמן
לעצור את הזמן ולא להזדקן
שוב משנים קידומת
עוד פעם יום הולדת
ממש לא חגיגה
עוד פעם עוד שנה עברה
עוד שנה חלפה
אתה מי שהיה
הלוואי ויכולתי לעצור את הזמן
לעצור את הזמן ולא להזדקן
שוב עוד שנה עברה
עוד פעם יום הולדת
כמו בכל שנה
****************
עברה לה עוד שנה........
ואני מוצא את עצמי מתאם יחד עם אמי את נושא יום האזכרה לפטירתו של אבי.
ככל שהזמן עובר לו אני יותר ויותר למד שהגעגועים לא פוסקים.
אנחנו החיים נשארים ושואלים את אותה שאלה: למה? למה הוא לא הקשיב לי?
אני זוכר את דמותו של אבי ז"ל טוב מאוד. הוא חסר לי מאוד, הן כהורה והן כחבר הן כיועץ. מתגעגע לשיחות שבינינו שהיינו יושבים שעות על גבי שעות מחסלים 3/4 ספלי קפה שחור.
אני שואל את עצמי: מה היה אומר על מקרה כזה, על מקרה אחר, על הקידום שקיבלתי? לבטח היה מתרגש, היה מברך אותי עם שתי ידיו על ראשי.
גם השנה בחגי תשרי הוא יהיה חסר לי, במיוחד בערב צום יום כיפור שהיינו מבקשים סליחה ומחילה אחד מהשני, מתחבקים ומתנשקים אחד עם השני.
חסר לי לראות את מבטו ואת עיניו שקורונות מאושר כשהייתי נכנס הביתה לבקר את הוריי. כאילו אומר: "הנה הנסיך הגיע".
הזמן עובר והוא לא מקל על הגעגועים......
הזמן עובר ואני לא מצליח לבכות בפינה שלי כשאני נזכר בו.......
רוצה לבכות אבל לא מצליח........
לו רק יכולתי להתפרק בבכי.
תגובות