רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2020

ניצחתי

תמונה
קחו את זה בתור משפט לחיים. לעולם אל תנסו לרצות אחרים על מנת לקבל ערך עצמי גבוה על עצמכם(למרות שהסביבה גם בונה את האדם,על כל פנים ראוי שהאדם עצמו יבנה את עצמו על פי קולו הפנימי),  ולעולם אל תנסו להראות משהו שאתם לא על מנת שאנשים ישימו לב אליכם ויאהבו אתכם. כי אתם יודעים איך זה היום, נוח לנו יותר למרוח איפור ופילטר מזויף, העיקר שאנשים יפגשו את מעמד האדם, אך לא את האדם עצמו פה בעולם. תהיו אתם, ואני מבטיח לכם שאנשים יאהבו אתכם, בגלל מי שאתם, ולא בגלל מה שאתם מסתירים מלהיות. ועל מנת שתוכלו להיות "אתם" זה כבר דורש עבודת חיים יומיומית,המוסיפה לנו דעת ואושר אמיתי. ברגע שאנחנו נהיה אנחנו, נקשיב לקול הפנימי שלנו, נדע את היופי הייחודי לנו, נבין שיש לחיים שלנו מטרה, ונבין את הערך העצמי שלנו, אני בטוח שאנחנו נהיה אנחנו בצורה יותר אמיתית, ובנוסף אנשים מסביבנו יתחברו ויאהבו אותנו. אז תזכרו: הרצון לאהבה אמיתית, ולנתינה אמיתית, מתחילה קודם כל בעצמנו. תזכרו שאתם אנשים טובים ויפים, שבאו לכאן עם מטרה אמיתית. ********************* טִפָּה בַּיָּם יֵשׁ לִי חֲלוֹם רָטֹב לִהְיוֹת טִפָּה בַּיָּם מִבְּ

נו, תפסיקו לחרטט אותי

תמונה
המעסיקים תפסיקו לנפנף במשפט: "אתה לא רוצה לעבוד כאן?" כל שני וחמישי. זה לא יעזור לכם לשמור על העובדים שלכם!!!!! זה לא יעזור לכם שכל שני וחמישי תחליפו עובדים, מבחינה כלכלית ומבחינה תדמיתית. אם לא תכבדו את העובדים שלכם ותעמדו מאחורי המילים היפות שאתם אומרים לעובדים שלכם זה לא יעזור בכלל. הבטחות צריכים לקיים. אם אתם לא מסוגלים לספק לי הסעות בשבתות ובחגים איך אתם מצפים ממני להגיע לעבודה? במוניות על חשבוני? ואם אתם כבר מספקים הסעות אזי הם מגיעות כשעה - שעה וחצי אחרי המועד שנאמר ונקבע. למה אתם מענישים את העובדים שלכם שאמורים להגיע למשמרת ואת העובדים שאמורים לסיים את המשמרת? הייתי אמור להגיע בשבת האחרונה למשמרת ערב משעה 15:00 עד 23:00. המנהל שלי, ילד בן 28, הוא מנהל חדש בתפקידו, רק חודש. בצהריי השבת בשעה 12:00 הוא הודיע לי שההסעה לי תגיע בין השעות 15:30 ל - 15:45 ושהוא יישלם לי את השעה הזאת. כמובן, שהייתה לי תחושת בטן לא טובה, תחושה שבהמשך התממשה: ההסעה לא הגיעה בכלל עד השעה 16:00, כשהייתי למטה כבר בשעה 15:25. זו הייתה שבת שלישית ברציפות במהלך החודש הזה שתמיד בכל שבת היה פאק באיסוף.

לא מתקבל על הדעת

באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון, בימים בהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו להביא הביתה מעט פרנסה, מזון - דווקא עכשיו החליט נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו...חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב. ביבי, ברצינות, אתה לא רואה את כל זה? מאיפה האטימות הזו? מאיפה חוסר ה אכפתיות הזה? ואיפה מעט אמפטיה ורגישות? הגזמתי, מה? אז אנסה אחרת. אתה באמת חושב שזה מקרה שרוב שריך וח"כיך אילמים כדגים ואינם קופצים להגנתך? גם גדולי התומכים בך מתקשים לעמוד מול עיני הילדים שלהוריהם אין פרנסה להביא הביתה, בשעה שהם "נקראים לדגל" שוב ושוב כדי לדאוג לעניינים הפרטיים שלך ושל משפחתך. ויש לי שאלה גם לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולשריו החליפיים: איפה הייתם בזמן ההצבעה אתמול בוועדת הכספים? ואיפה תהיו ביום ראשון? איפה עמוד השדרה שלך, השר גנץ? ואחרי כל זה יש לזכור: בעוד כחודש וחצי תסתיים תקופת הזכאות של מפו

The smell of the stench

באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר לאזרחי ישראל, כשמספר המובטלים מתקרב למיליון, בימים בהם אנשים ונשים מיואשים נושאים עיניהם לממשלה כדי לקבל פתרונות, כדי שיוכלו להביא הביתה מעט פרנסה, מזון - דווקא עכשיו החליט נתניהו שהדבר הכי דחוף הוא לדאוג לכיסו הפרטי, וכך, לבקשתו אישרה לו אתמול ועדת הכספים של הכנסת הטבות מס רטרואקטיביות ו...חכו, זה לא נגמר, המשך הטבות שונות ומשונות בוועדת הכספים ביום ראשון הקרוב. ביבי, ברצינות, אתה לא רואה את כל זה? מאיפה האטימות הזו? מאיפה חוסר ה אכפתיות הזה? ואיפה מעט אמפטיה ורגישות? הגזמתי, מה? אז אנסה אחרת. אתה באמת חושב שזה מקרה שרוב שריך וח"כיך אילמים כדגים ואינם קופצים להגנתך? גם גדולי התומכים בך מתקשים לעמוד מול עיני הילדים שלהוריהם אין פרנסה להביא הביתה, בשעה שהם "נקראים לדגל" שוב ושוב כדי לדאוג לעניינים הפרטיים שלך ושל משפחתך. ויש לי שאלה גם לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולשריו החליפיים: איפה הייתם בזמן ההצבעה אתמול בוועדת הכספים? ואיפה תהיו ביום ראשון? איפה עמוד השדרה שלך, השר גנץ? ואחרי כל זה יש לזכור: בעוד כחודש וחצי תסתיים תקופת הזכאות של מפו

הַכֹּל בַּזַּכּוֹת אוֹתוֹ הַוֶּרֶד אֲשֶׁר פָּרַח לוֹ בְּגַנִּי

בְּגַנִּי אָפוּף הָעִשְׂבִּייָּה נָחָה לָהּ אַדְמָתִי, צְמֵאָה הִיא צְמָחִים עֲיֵיפִים אֲשֶׁר גַּבָּם כָּפוּף פְּרָחִים אֲשֶׁר לִבָּם קָמַל פַּרְפַּרִים אֲשֶׁר כְּנָפֵיהֶם כָּשְׁלוּ וְקוֹל צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים אֲשֶׁר נִשְׁכְּחוּ מֵאוֹזְנַיִ מְשׁוֹטֵט בְּגַנִּי הַמִתְיָיבֵּשׁ וּמַשֶּׁהוּ אוֹחֵז אֶת עֵינַיי נִדְהַמְתִּי, וֶרֶד פָּרַח בְּגַנִּי הָיָה זֶהוּ וֶרֶד יְפֵיפֶה, וֶרֶד צִבְעוֹנִי רֵיחוֹ בִּישֵּׂם אֶת גַּנִּי וְהָפַךְ הוּא לְכָל עוֹלָמִי מָצָאתִי עַצְמִי מְבַלֶּה רָבוֹת בְּגַנִּי יוֹם יוֹם בָּאֶתִּי אֶל גַּנִּי לִנְשׁוֹם אֶת רֵיחוֹ, לְהַבִּיט בְּתִּפְרַחְתּוֹ הַזְּמַן חָלַף, צִיבְעוּ נֵעָלֵם, עָלָיו קָמְצוּ תִּיפְרַחְתּוֹ הוּטְּלָה עַל הָאֲדָמָה וְנָדַמָה. הָאֲדָמָה הִשְׁתּוֹקְקָה לַמַּיִם סִדְקֶיהָ בִּישְּׂרוּ זֹאת, שָׁכַן אִם יֵרֵד הַמָּטָר הַמְּיוֹחָל יַחְדְּרוּ אֵלֶיהָ בְּקַּלּוּת וּיִרְווּ צִמְאוֹנָהּ שׁוֹרֶשׁי הַוֶּרֶד יוּשְׁקוּ וְשׁוּב יָנוּעוּ הַפַּרְפַּרִים בְּגַנֵּי וּבְלִבִּי וּשׁוּב צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים יִתְגַּלְגֵּל בְּגַנִּי וּבְאוֹזְנַיִ הַכֹּל בַּזַּכּוֹת אוֹתו

כתיבה

חיזוק לכולם:  בואו נתחיל להילחם ולא לוותר על כל דבר בקשר הזוגי שלנו , באלי מישהי שתזרום עם השטויות שלי, יהיה לנו "הומור משלנו" דברים שרק אנחנו נבין ונצחק מהם, בזמן שאחרים יחשבו שאנחנו שני משוגעים, באלי מישהי שתרצה להשתגע איתי ושנראה סרטים בנטפליקס באמצע הלילה ולאכול גלידה הכי משמינה ולא נתחשבן על כלום, ושתהיה לנו פיגמה זוגית של ווינזי , ושהיא תגרום לי לחייך ולזכור למה התאהבתי בה בחיים צריך להילחם על כל דבר, בשיר השירים שלמה המלך אומר פסוק מושלם, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בוז יבוזו לו" צריך.לתת את כל הון ביתך שפירושו לתת מעצמך ולהילחם ואז תראה תוצאות ממשיכים באהבת חינם  ❤ ************************** כתיבה היא לא בהכרח מדיכאון או מעצב! כתיבה היא משהו בשביל הרגשה טובה. זה אומר שאנחנו כותבים כי למדנו הרבה מהחיים ואנחנו שמחים לשתף ולספר כדי שידעו ויבינו אותנו. כתיבה משחררת את כל מה שהצטבר לנו בפנים. בעצם אנחנו מתרגמים רגשות למילים. כל מה שיש לנו בפנים אנחנו פשוט מוציאים החוצה, וזה לא ב

ישראל אלטלף היה בשידור חי

https://www.facebook.com/israel0803/videos/2755562118013122/

In real life

תמונה
מי לא מצא את עצמו נבגד פעם? ולא רק בין בני זוג,  אלא גם כחברים טובים,  עד שאתם מבינים שהם לא היו ממש חברים,  יותר דאגו לאינטרסים שלהם על חשבונכם,  ופחות התייחסו אל הרצונות שלכם. ומה יותר כואב? שהאהבה הכי גדולה שלכם התגלתה כשקר הכי גדול שהיה לכם. שאתם מבינים שהאדם שאיתו אתם נמצאים כבר לא איתכם, שאתם אשכרה נתתם את הלב שלכם לאדם שדמיינתם איתו עולם ומלואו והוא לא אהב אתכם,רק ניצל אתכם.  ניצל את הגוף שלכם,  ניצל את הלב שלכם,  את טוב ליבכם והתמימות הטהורה שלכם.  ואז??? ואז אתם מתלכלכים, והאהבה? נהייתה כואבת, שאתם כבר לא רוצים לאהוב, שאתם כבר לא רוצים להכניס עוד מישהו ללב, כי מי הבטיח לי שהאדם הבא שאהיה איתו לא יתקע בשלב כזה או אחר סכין בלב?לא יברח?  ואתם מרגישים מושפלים, והביטחון העצמי שלכם יורד, והראש נהיה לזנב,נהיה למטה. אך תרשו לי להגיד לכם שאהבה היא לא דבר כואב, בגידות הן כואבות,אבל אהבה זה דבר מדהים, אל תנסו להטעות את עצמכם ולפחד בלאהוב.  אתם אנשים טובים ויפים ואתם ראויים לאהבה כמו כל אחד אחר, להיות אוהבים ונאהבים.  ראויים לחיות אצל מישהו בלב ושמישהו יחיה אצלכם בלב,  שידאג לכם,שיעשה אתכ

אולי תתחילו כבר לשים מסכות??!!

כפי ששמתם לב אני לא כותב כל יום בבלוג שלי. לא בגלל שאין לי מה לכתוב אלא פשוט נכנסתי לשגרת החיים והעבודה היומיומית שלי, יותר טוב מבחינתכם שלא כל יום אתם מקבלים ממני את הלינק לפרקים החדשים שלי. כשאני משתדל להסתכל בעיניים שלכם, אתם שואלים את עצמכם למה לי לקרוא הגיגים של מי שהוא אחר מספיק הצרות שלנו? נקודת ראות מובנת לחלוטין. מבחינתכם. אני מודה ומתוודה שחסרה לי הכתיבה: כשמציאות היומיומית מכתיבה את החיים אז לפעמים אין זמן לשבת ולכתוב. ******************* משרד הבריאות מפרסם כי בבת ים נמשכת העלייה במספר הנדבקים בקורונה. בשלושת הימים האחרונים נוספו שישה חולים מאומתים. מדובר בירידה ביחס לשבוע שעבר בו נרשמו תשעה חולים חדשים.  בכך ירד שיעור הגידול של החולים המאומתים ל-2.6 אחוזים. על פי הנתונים בבת ים, המונה 160 אלף תושבים, התגלו עד כה 240 חולים מאומתים – עלייה של שישה חולים מהשבוע שעבר, מתוכם 150 שהחלימו. עד כה בוצעו 12,671 בדיקות לגילוי הנגיף בקרב תושבי העיר.  לעומת בת ים, בראשון לציון השכנה נוספו בשלושת הימים האחרונים שמונה חולים מאומתים ובחולון – עשרה. באמא שלכם, אולי תתחילו כבר לשים מסכות??!!

תתחילו להעריך

תמונה
אנחנו דור שלא יחזור: דור שהלך וחזר לבית ספר ברגל... דור שהסתפק בכריך עם שוקולד "שחר"... דור שאם המורה היה שולח אותו להביא גיר מהמזכירות, התנפח וכאילו הוא שליח ש ל האו"ם. דור שלמד לבד והשקיע, כי למי היה תקציב למורה פרטי.... דור שעמד על יד הלוח וכתב בגאווה... אל מול כל הכיתה. דור שלא נכנס לבית הספר עם ניידים... דור שניהל וכתב ביומנים... דור שעשה את שיעורי הבית לבד, ההורים לא הקריאו לנו... דור שהתבייש לשבת באוטובוס ליד מבוגר שעמד.... דור שנישק את הלחם אחרי שהרים אותו מהרצפה... דור שצחק המון עם האחים שלו בשקט לפני שינה, שההורים לא ישמעו אותנו ערים... דור שכיבד את ההורים, המורים, השוטרים, והשכנים.. דור שיצא לטיול שנתי באוטובוס "טייגר" וישן בשטח עם שק שינה.. דור ששיחק מחבואים, תופסת, גוגואים, פוגים, גולות, קלאס, חמש אבנים... דור שבדרך חזרה מביה"ס שתה מים מהממטרות והוריד לחבר מהבית מים בשקית. דור שאהב את מה שבנמצא, וגם הסתפק בזה... אנחנו דור שלצערי לא יחזור....... ************************ אתה לא תעריך כפית של קוטג'. אולי אפילו תזרוק אותה לפח כי היא טיפה נוזלי

לבד

אני אוהב להיות לבד. ואולי בעצם התרגלתי. התרגלתי לחזור למיטה ריקה, להיזרק אחרי יום ארוך מהעבודה, עם הגרביים המלוכלכות, ככה עם הבגדים. עם כל מה שאני סוחב איתי. התרגלתי, להשאיר את המגבת על הרצפה, מבלי שתהיה מי שתתעצבן, ותכעס, שתעיר, על החוסר סדר שלי. התרגלתי, ללכת לישון לבד, באלכסון, מבלי לחלוק במיטה, את הצד השני. התרגלתי, לתת להן ללכת, להשאיר אותן מאחור, כאילו מעולם לא היו פה. העיקר לא להכניס אף אחת אל הלב שלי. התרגלתי, לאהבות זמניות, להנאות שהופכות לרגעים, ללב כואב ושבור, שנכתב בין השורות, והופך למילים. כי לצעוק רגשות, אף פעם לא היה הצד החזק שבי. התרגלתי, שאין לי את הצורך הזה, לספר על היום שעבר עלי, שאין את הצייפיה, שמישהו יבין. אני אוהב להיות לבד, באמת. אבל כנראה שיותר מכל התרגלתי, לחיות לבד עם עצמי. ********************** 04:00 לא מגיע לך מישהוא כמוני, זה לא שאני מצטער על הזמן איתך, להפך למדתי ממנו. למדתי עוד דרך לחזק את עצמי, עוד דרך שאראה כמה התקדמתי, השתנתי ולתת לעצמי אשכרה טפיחה על השכם. כמה הצלחתי. בשבילי להישאר בעמדה של מי שאני, לא להתפשר, ולא להתנצל, ועם כמה שזה קשה, לא להיכנע

טרנספוביה

הפוסט מנוסח בלשון אתה כי אני כותב מנקודת מבטי, מן הסתם כל מגדר תופס פה  💃🏻 בתקופה האחרונה אני נחשף ליותר ויותר טרנספוביה, קצת עצוב שזה קורה בחודש הגאווה, ועוד יותר עצוב שזה קורה ב2020. אז זה גורם לי לכתוב פוסט, בטח זה לא יעניין, אבל לי זה מרגיש חשוב מספיק. לא קל לגדול בגוף שאתה מרגיש מנותק ממנו, להרגיש שהנשמה שלך פשוט מרחפת בלי בית. להיות מבולבל ולא להבין למה כל הדברים הלא נכונים קורים לך. בסוף אתה מבין, ואז אתה מחליט אם לעשות עם זה משהו או לא, הבחירה שלך, וכל בחירה שתבחר תהיה לגיטימית, אין נכון ולא נכון כשזה קשור להרגיש בנוח בגוף של עצמך. אם אתה במקום טוב עם סביבה תומכת, מברוק. זכית. זה לא אומר שהתהליך יותר פשוט, הוא פשוט יכול להיות יותר מהיר ככה. אם אתה במקום רע, אתה תגיע למקום טוב. גם אם זה אומר לעזוב את כל מה שאתה מכיר ולהתחיל את החיים מחדש. בכל מקרה אתה נולד מחדש, נולד בתור האני האמיתי שלך, ואין הרגשה יותר טובה מזאת. ברגע שהשלמת עם מי שאתה והחלטת לעשות משהו עם זה, שום דבר לא יעצור אותך, גם לא אפסים בפייסבוק (אתם יודעים מי אתם  😗 ), הדברים האלה מזמן לא פוגעים בי כבר. זה פשוט עצו

Tiredness

מה אתם מבקשים ממני שאגיד לכם כשאין לי בעצם מה להגיד? ************** כבר שבועיים מאז שהפסקתי לעשן וזה די קשה לי.  קשה מאוד. אומנם זו הייתה החלטה שכלתנית אך מצד שני יש בי צורך לעשן. כל עוד אני חושב שהצעד שעשיתי מאוד בריא ואיפשהוא זה מוריד לי / אמור להוריד לי את החשק לעשן. אבל.................... במיוחד אחרי ארוחת הבוקר / צהריים יש לי חשק לעשן סיגריה. אין לי את החשק לקפה כמו לסיגריה אחרי הארוחה. *************** למדתי להעריך את ימי החופש ולדחוס כמה שאפשר בעשייה וגם מנוחה כמה שאפשר. אלפונסו כבר התחיל להתגעגע אליי ולנוכחות שלי, לכן אני מצמצם את היציאות שלי מהבית מה גם אני נהנה לשהות בבית, בפינה שלי בשקט שלי. מה גם שלאחרונה אני סובל מעייפות גופנית, למרות שאני יישן טוב בלילה: יוצא שאני קם בבוקר אוכל ארוחת בוקר והולך לישון עוד שעה וחצי ורק אז מתחיל להתארגן למשמרת ערב בעבודה. *************** בעצם..................... אין לי מה לאמר כי אין לי מה לאמר. מגיע לי, לא??!!!

No say No more

הציבור ישראלי לא אוהב לקבל ביקורת, הוא אוהב להעביר ביקורת................ על אחרים רק לא על עצמו. זו בעיה חמורה מאוד, כי הגמל לא רואה את הדבשת שלו. את הפוסט האחרון שלי מאתמול קראו רק 14 קוראים כי זה היה פוסט ביקורת שאנחנו במחצית השנת 2020 ועדיין לא יודעים לקבל את הקהילה הגאה. עדיין. מי אוהב לקבל / לקרוא ביקורת, במיוחד שהיא מוצדקת????!!!! חברות וחברים, תתמודדו עם הביקורת - גם אם אתם אוהבים וגם אם לא - אני יודע שאני צודק בביקורת שלי. מה לעשות לא כולם אוהבים לקבל ביקורת. ישנם אנשים שחושבים / סבורים שהשמש זורחת מהישבן שלהם כשבפועל היא לא זורחת עליהם אפילו. **************** אתמול בלילה נחשפתי לביקורת על קבוצת הקהילה הגאה שהוקמה בעיר בת ים. ביקורת מילולית ואף איומים בפגיעה פיזית, זאת לאחר שראשי הקבוצה ביקשו תמיכה כספית מהעירייה. רק שראשי הקבוצה לא הפנימו עדיין מספר דברים: 1. אני הייתי כבר בסרט ההוא כשניסיתי להביא לשינוי תודעתי של הציבור הבת ימי כלפיי הקהילה הבת ימית. אך לצערנו הרב,      הציבור הבת ימי הוא גזעני. כבר חוויתי על בשרי פגיעה. 2. ראשי העיר בת ים לא יתמכו ולא תמכו בקהילה הגאה!!!!!!

against all odds

תמונה
יוני 2020 עדיין ישנם הומופובים בעמדות מפתח. הומופובים נגד הקהילה הגאה ושום דבר לא ישתנה. לא יהיה ניתן לשנות אותם. במיוחד גברים סטרייטים שמתאמנים בחדרי כושר שלא בטוחים במיניותם, למרות שיש להם בנות זוג מדהימות. גיליתי שהבוס שלי הוא הומופוב ואנטי הקהילה הגאה, רק מפליטת פה שלו, מבלי שחשפתי את עצמי שאני גיי. המשכתי עד היום לסתום את הפה ולא לחשוף את עצמי, שמא אני אהווה מושא לצחוק. אני אמשיך לעבוד כרגיל, כנגד כל הסיכויים, מבלי להצטדק ולהתהדר בעובדה שאני גיי. אני אוכיח שאני מי שאני למורת רוחו יכול לעשות את הדברים, למרות שאסור לי להרים דברים בגלל ההחלמה ממחלת הסרטן. **************** קמתי הבוקר ליום חופש היחידי שלי השבוע כשאני לא יודע מה עליי לעשות קודם, מרוב שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות.  מעבר לעובדה שאני סובל מעייפות מצטברת, יש לי צורך לישון הרבה אבל הרבה. במילים פשוטות: אני הפוך.  (ואני כבר אחרי ספל קפה שני). ***************** How can I just let you walk away Just let you leave without a trace? When I stand here taking every breath with you, ooh ooh You're the only one who really knew me