Here I am

יצאתי מהארון פורמלית בגיל 35 בפני החברים שלי.
קרי: לפני 15 שנה. עד אז מי שידע ידע. 
לקח לי זמן כי הייתי צריך להתבשל, להתבגר ולהפנים עם הנושא שאני גיי. יצאתי במכתב אישי לכל אחד ואחת.

התגובות היו מאוד תומכות ומאוד אוהדות. להפתעתי. חברים וחברות הקרובים שלי אז והיום התרגשו וגם ידעו להגיד שהם ידעו והמשיכו לתמוך מבחינתם לא חל שום שינוי בחברות שבינינו. 
לצאת מהארון בגיל 35 זה היה מאוד מאוחר ומאוד מורכב, במושגים של אז והיום. לא שאני מתחרט על כך. הייתי יותר בוגר ויותר שלם עם ההחלטה הזאת מאשר אם הייתי יוצא בגיל 21 או 22.

לא אשקר ולא אכחיש שהיו חברים וחברות שעם היציאה מהארון חתכו את הקשר איתי. לא שאני מצטער על כך זה חיזק וחישל אותי בידיעה שהם לא היו חברי אמת. מי שלא רוצה בחברתי אני לא רודף אחריו או אחריה.  היה בי קורטוב של עצב ואכזבה, אך השלמתי עם זה.

ניסיתי אז לפעול בקרב כמה וכמה ארגונים המזוהים עם הקהילה הגאה על מנת למנף את הסיפור האישי שלי כלפיי בני הנוער המתלבטים לגבי הזהות המינית שלהם - זכרתי את שנות נעוריי ובגרותי טוב מאוד כמה התלבטתי ביני לבין עצמי האם אני כן או לא גיי, בנוסף לסיפור האונס והחרם החברתי - שכבתי שעברתי - רציתי לדבר, לתת הרצאות בכדי לשמש דוגמא שאפשר אחרת. אך ללא הצלחה. פשוט לא היו מעוניינים. במידה מסוימת, אני מודה להם עכשו על כך, כי מה הייתי צריך את זה אז, לעבור את כל הסיפור שוב ושוב. כנראה לא הייתי מספיק סלבריטי - כמו הארל סקעת, עיברי לידר - בכדי לשמש דוגמה.
בעצם, שימרתי לעצמי את האישיות שלי שכולם אהבו אותה.

בסמיכות ליציאה שלי מהארון השתתפתי במפגש כיתתי מהבית ספר יסודי שלי. אז הגיעו כ - 33 בני כיתתי מתוך 35 שאיתרנו כולל המחנכת שלנו בשלוש שנים האחרונות. הדבר היחידי והטוב שיצא מהמפגש הזה היה מפגש עם חברה שנולדנו באותו יום, באותו בית חולים בהפרש של חמש שעות. יותר מאוחר, הצטרפה לחברות המחודשת הזאת עוד חברה נוספת שכבר אז בילדותינו היינו חברים טובים ושהיא זיהתה בחוכמתה שאני גיי. שאר החברים מהכיתה כמו אז בבית ספר וגם היום נתנו לי כתף קרה ולא המשיכו בקשר איתי. הגדילה לעשות אחת מחברות הכיתה שהבהירה לי בקור של אנטארטיקה כי היא יותר מדי עסוקה מכדי לשמר קשר איתי. לא הצטערתי על כך שלא נשמר על קשר עם שאר חברי הכיתה כמו שידעתי לנתק בצורה חדה בסוף כיתה ח' עם כל חברי וחברות הכיתה. למעט אותן 2 חברות שאנחנו ידועים לשמור על קשר ולדבר לפחות פעם בחודש / חודש וחצי, שהרי כולנו עסוקים ולכולנו יש מחויבויות כאלה או אחרות.
הבנתי כמה ימים אחרי המפגש שאי אפשר לשנות את "רוע הגזרה", בציניות, ואני אצא מהארון בגאווה ובגאון. כך היה. ולא התאכזבתי.

אבל מה.....

האכזבה הגדולה היא מאנשים הקרובים אליי ביותר. בשר מבשרי. קרי: אחותי. 
דווקא הורינו ידעו לקבל, להכיל את עצם היותי גיי. לא שהם גירשו אותי מהבית, חלילה וחס. דווקא אחותי לא יכלה להכיל את זה. אחותי - הגדולה ממני בשש שנים, שהייתה כבר אז בעלת משפחה, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד שהיום היא בדרגה של יועצת בתחום, הילד הגדול שלה הוא בן 32 נשוי כמעט 4 שנים (לא הייתי בחתונתו). השיא היה לפני 5.5 שנים שאז היא ניתקה את הקשר איתי ועם אמא שלנו, בעקבות פטירתו הפתאומית של אבינו. הסיבות שמורות איתה לניתוק הקשר. כל ניסיונותיי להבין מדוע היא מנתקת איתנו את הקשר לא צלחו. גם לאחר ששלחתי לה מכתב ארוך בן 25 דפים שבו גוללתי את הסיפור האישי שלי שלא סיפרתי לה מעולם, הבעתי את התנצלותי על כך שלא סיפרתי לה, נתתי לה את סליחתי על כך שהיא לא הייתה שם בשבילי. למכתב היא לא הגיבה עד עצם היום הזה. (חשבתי לתומי, שעצם זה שחליתי במחלת הסרטן הערמונית - שגיסי ידע לעדכן אותה בנושא - יעורר אצלה רגשות כלשהן ותבוא לתמוך, שוב התאכזבתי ממנה).
אחת הסיבות לכך שהיא ניתקה קשר איתי, להערכתי, היא שאני גיי. למרות בעצם היותה אשת חינוך, מורה בישראל, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד לא תיארתי שהיא תגלה הומופוביה כזאת. אטימות שכזאת. אחת מחברותיה, מהתקופה שלה במכללה ללימודי ההוראה, ידעה לתקוף אותי מילולית ולא עניינית על כך וידעה להצהיר שהיא מגינה עליה משום שהיא אוהבת את אחותי ולא מוכנה שידברו אליה. הבהרתי לאותה חברה, שמוטב שלא תתערב בנושא שהיא לא יודעת ולא מתמצאת בו אך אותה חברה המשיכה לתקוף עד כדי שעלתה לי מחשבה: גיסי לא מגיב בצורה כזאת כמו אותה חברה, גיסי שהוא בן משפחה שלי ולא היא, ומוטב שאותה חברה תתעל את האנרגיות שהוציאה עליי כשתקפה אותי בלהגן על אימה הקשישה מאשר להגן על חברתה.
מיותר לציין, כי שאר בני ובנות המשפחה שלי מקבלים אותי כמות שאני ואף גאים בי. יש בינינו תקשורת בריאה, מדברים ומסכימים שלא להסכים.

לא כולם אנשים עם חוסן נפשי חזק, כמוני. גם אני מודה ומתוודה שלפעמים יש לי ימים שאני מרגיש כמו הגלים המתנפצים על הסלעים בימים סוערים, כמו כולנו. לא כולם עברו את מה שאני עברתי בכדי לסגל חוסן נפשי חזק. אני ידעתי לפני מספר שנים לקבל שיחות אימון אישי שחיזקו אצלי את המוטיבציה להשאיר את העבר בעבר וליישר את המבט להווה ולעתיד מתוך תובנה שאני יודע מה אני רוצה מעצמי, באופן אישי ובאופן מקצועי. לא להתביית על אנשים שלא מועילים לי שמעכבים אותי, אנשים מניפולטיבים. 

הזמר בריאן אדמס - הזמר הקנדי בעל הקול המחוספס - שר את אחד משיריו " HERE I AM".
Here I am this is me 
There's no where else on earth I'd rather be 
Here I am it's just me and you 
Tonight we make our dreams come true
It's a new world it's a new start 
It's alive with the beating of young hearts 
It's a new day it's a new plan 
I've been waiting for you 
Here I am 
Here I am
Here we are we've just begun 
And after all this time our time has come 
Ya here we are still going strong 
Right here in the place where we belong
It's a new world it's a new start 
It's alive with the beating of young hearts 
It's a new day it's a new plan 
I've been waiting for you 
Here I am
Yeah here I am 
Here I am, yeah
Yeah here I am
Waiting for you
Here I am this is me 
There's no where else on earth I'd rather be 
Here I am it's just me and you 
Tonight we make our dreams come true
It's a new world it's a new start 
It's alive with the beating of young hearts 
It's a new day it's a new plan 
I've been waiting for you
It's a new world it's a new start 
It's alive with the beating of young hearts 
It's a new day it's a new plan 
I've been waiting for you 
Here I am
here I am
(Oh here I am) right next to you 
(Oh here I am) and suddenly the world is all brand new 
Here I am 
(Oh oh oh) 
Here I am
I'm gonna stay 
There's nothing standing in our way 
Oh here I am
(Here I am)
Here I am
This is me

תגובות

אורלי אמר/ה…
מרגש מאוד
הלוואי ובמקום שתיקה וריחוק יהיה יותר הכלה סובלנות ואהבה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים