אין
לפעמים עדיף לבד עם עצמנו
מאשר הבדידות שהיא ביחד,
עדיף למצוא את השקט והנחת.
לפעמים עדיף להתחיל מהתחלה כי הפאזל לא מתחבר וחסרים בוא יותר מידיי חלקים.
לפעמים כדיי להשיג משהו גדול צריך לוותר על משהו אחר שלא מתאים לנו יותר במידות,
משהו שגורם לנו כבר לתפס על קירות.
לוותר על משהו שלא בריא לנו ולא עושה לנו טוב.
לפעמים לא מספיק רק לאהוב וצריך הרבה יותר כדיי להשאר.
לפעמים זה הזמן לעשות אתחול תוכנה מחדש ולהתנקות מאנרגיות קשות שכובלות אותנו בהסכמה לאותו המקום,
לא להסתכל אחורה ולהגשים חלום.
לפעמים זה הזמן להמשיך ללכת גם אם אין לנו נווט שיראה את הדרך הנכונה,
לפעמים עדיף לצאת בידיים רייקות ולב מלא באמונה,
אז זה הזמן לדאוג גם לעצמנו בלי לעשות יותר מידיי חשבון,
זה הזמן לבחור נכון.
********************
על הלב שלי יש עקבות.
עקבות של אנשים שהיו שם שאהבתי, אבל אינם עוד.
חלקם הקטן הצליחו לפסוע למעמקים, וחלקם, נשארו ברדודים.
ואלה שהצליחו לפלס להם דרך עמוק פנימה, דאגו כמעט תמיד להשאיר שם פצע.
ופצע זו מילה קטנה, כי את הפצעים שהם השאירו לא ניתן לסגור.
הוא יודע לאהוב ולתת ללא גבולות, אבל כמעט תמיד מי שנכנס לשם, מחריב ללא גבולות.
הלב שלי כבר לא כתובת יותר.
השביל אליו טושטש, ובכניסה אליו הוצבו מחסומים על גבי מחסומים.
הלב שלי כבר לא אותו לב, אליו כבר אי אפשר להכנס.
הלב שלי סגור למבקרים ושוהים חדשים.
ופה אני אומר להתראות ללב שאהב, ללב שנתן פתח לכניסה למרות שהוא כאב.
אני אומר להתראות לאהבה, לביחד שאף פעם לא היו אמיתיים.
הלב שלי כבר לא יאהב, כבר לא יאמין וכבר לא יקווה.
אני נפרד מלתת אמון, מלהאמין ולסמוך סוגר ואוטם את כל הפתחים והדלתות, ושם שלט אין כניסה .
*************************
אין תרופה ללב שנשבר לרסיסים
אין איזה כדור שישכיח את הזכרונות הרעים
אין תרופה לכאב הזה שצורב את הלב והנשמה
גם אם מנסים הגוף עדיין מפחד.
אין, אין תרופה לכל התחושות שמתחוללות בתוך הגוף ולאי נוחות שתמיד מרגישים.
אין ,אין תרופה שתחזיר את הזמן לאחור
אין,אין תרופה שתשחרר את הפחד והמועקה
אין,אין תרופה להתקפי חרדה שחווים
אין,אין תרופה שתרפא נפש פצועה
אין תרופה שתתן לנו לשרוד בחיים האלה
אין תרופה לצלקת שנשארה
אין תרופה למלחמה עם עצמך
הלוואי והיה
אבל אין ,פשוט אין....
תגובות