הלוואי שנפנים

אין תיזמון מתאים יותר להתחיל ללמוד את מסכת אבות. בכל שנה בתקופה הזו של ספירת העומר, בין פסח לשבועות, נהוג ללמוד את המסכת הזו. זה טקסט עתיק מאוד ואקטואלי מאוד, שעוסק בתיקון האישיות, בשיפור המידות שלנו, בדרך-ארץ, במוסר ובערכים. הנה רק כמה ציטוטים. גם אם מכירים אותם בעל פה מילדות, אפשר להתעמק ובעיקר ליישם עד 120. דמיינו איך החיים שלנו היו נראים, אם כולנו היינו מתנהלים לאורם:

"יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ".

"הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם, וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה".

"הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת".

"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד".

"הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד - מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".

"אֱמֹר מְעַט, וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה".

זו רק טעימה חלקית.

הלוואי שנפנים.

*******************************

עיקרון משנה - חיים מסתתר בתחילת הפרשה: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״, כך אומר אלוקים למשה רבנו, ורק אז הוא גם מפרט מה להגיד לכוהנים. למה צריך לספר לכוהנים שהם בני אהרון? הם הרי יודעים את זה.

ספר הזוהר מסביר: קודם כל צריך להזכיר לכהנים מה השורשים שלהם, מה מעלתם, מי האבא הנפלא שלהם, אהרון הכהן, שהיה דמות חינוכית ורוחנית שכולה שלום, אהבה ואחדות. רק אחר כך, כשהם יודעים מאיפה הגיעו, אפשר להתחיל לתת להם הוראות. קודם צריך לרומם, לחבר.

פרשנינו אומרים שכך אלוקים קורא לכל אחד מאיתנו: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ". תכיר את שרשרת הדורות שלך, כמה שיותר אחורה. זה ימלא אותך בכוחות ובתחושת שליחות. הנביא ישעיהו מזכיר שאם הולכים אחורה, לסבא של סבא של סבא, מגיעים לשורש: "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם".

למעשה כל מי שקורא את השורות האלה עכשיו, הוא צאצא של הרבה אנשים דגולים שחיו פעם, ושל אברהם ושרה. האם זה גורם לנו להתחיל את היום אחרת?

*****************************

בשבת שעברה קראנו בתורה שלוש מילים מפורסמות וקשות ליישום: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ - כָּמוֹךָ. אבל איך עושים את זה? איך לאהוב את השני כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו? האם זה בכלל אפשרי?

1. האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי הציע להגיד את זה כל בוקר: "הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ". לפתוח כל יום במודעות למשימה הזו.

2. יש כלל יסודי: "אחרי הפעולות - נמשכים הלבבות". פרשנינו ממליצים לפעמים לא לחשוב יותר מדיי, אלא פשוט לפעול: לעשות למען החבר דברים טובים, לדאוג לו, לתת לו צדקה, לעזור לו, לחפש מה ישמח אותו. ככל שהנתינה גוברת – האהבה גוברת. פשוט לעשות טוב.

3. רבי חיים בן עטר אומר לשים לב להמשך הפסוק. זה המשך פחות מוכר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'". ואהבת לרעך כמוך – כי אני ה', כי אלוקים ברא אותך ואותו. ואם שניכם נבראתם בצלם אלוקים, זה אומר שיש לכם את אותו בורא, אותו אבא, אתם אחים. אז איך אפשר לא לאהוב מישהו שכל כך דומה לך, שבשניכם יש ניצוץ אלוקי?

שנזכה לאהוב ככה, או לפחות לנסות יותר.

כל הר