הגיע הזמן
לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב.........
פשוט רצף הדברים שהתגלגלו להם
גם אם היה לי מה לכתוב היה לי החשש שלאף אחת זה מעניין
מה שאני כותב שהרי לכל אחת מאיתנו יש את החבילה שלה.
*************************
עוד שבוע ויום לוועדה הסופית של ביטוח לאומי
שאחריה ייקבעו לי סופית אחוזי הנכות ליד המרוסקת.
התחלתי במקביל בשקט בשקט לחפש מקום עבודה. ללא ספק ברור לי: לעמוד בקבלה של בית מלון עם יד נכה במיוחד בימים העמוסים זה לא קל בעליל. לחזור לענף האבטחה בשביל 29.12 ש"ל לשעה ולעבור הכשרה מתאימה שכוללת קורס בקרב מגע זה לא במקום בכלל.
וכן.............. כבר התחרפנתי מלשבת בבית ימים שלמים כמי שהיה פעלתן ברמות.
הייתי בלישכת התעסוקה לבדוק את נושא ההסבה המקצועית ושם הוסבר לי שברגע שייקבעו לי אחוזי הנכות על ידי ביטוח לאומי הם אלה שיוציאו אותי לקורס הסבה מקצועית בהתאם למצב הנתון.
אומנם, ביום שני הקרוב, בעזרת השם, יש לי ראיון עבודה ואני הולך לבדוק האם זה יילך או שלא. השכר ושעות העבודה נשמעים לי מאוד מתאים. הם גם מוכנים לחכות לי עד המחצית השנייה של חודש הבא במידה וזה יהיה ריאלי. כמובן, הורדתי את רוב העגילים והשארתי רק אחד קטן בתקווה שהוא לא יפריע. אם זה יילך אזי זה סוף סוף לצאת לעבוד, מבחינתי, ולא להתנוון. או אז אני אצטרך לראות איך אני משלב המשך טיפולי הפיזיותרפיה שיש לי עד אמצע חודש אוגוסט.
לחשוב על זה שפצ'וצ'ו יהיה שוב לבד במשך כל היום עד מתי שאחזור הביתה אחרי שהתרגל שאבא שלו בבית, רוב היום.
*************************
אני לא מכשפולה
אבל כשישנם אנשים שפוגעים בי מילולית או פיזית לא פעם אני דואג שייקבלו את העונש שלהם טוב טוב.
עיינו ערך: האונס הקבוצתי שעברתי לפני 45 שנה. שני האנסים מתוך החמישה לא בחיים, שניים הנוספים בכלא, החמישי לא מוצא את עצמו וגם לא מוצא מקום עבודה מסודר.
יש לי שכן - חוזר בתשובה, כביכול - שבזמנו לא הפסיק להציק לי ולהטריד אותי עד לרגע הוויכוח הגדול ביום כיפור האחרון בינינו שבו הוא קרא לי "שקרן" (רצה נורא שאני אתנהל על פי החיים שלו ועל פי מה שהוא יגיד לי. גם ככה החיים שלו באשפתות והוא לא מחובר לחיים, לא זוכר כלום ויש לו קריזות מפה ועד להודעה חדשה). העונש שלו שהוא קיבל על ידי בורא עולם: הוא מקבל קריזות כל שני וחמישי. שכן אחר שגם הוא חוזר בתשובה פגוע נפש - הוא ניסה להחזיר אותי בתשובה עד אשר איכשהוא הדפתי אותו ושלשום הוא קיבל את העונש שלו משמיים: המספרה שלו עלתה באש אחרי שסיים את יום העבודה שלו כי הוא שכח לכבות את הדוד.
לשכן האחרון עוד אמרתי כמה פעמים: נולדתי ביום שבת, בתאריך עברי יח' באדר התשכ"ט. יח' # חי. כל מי שנולד בשבת בתאריך עברי כזה הוא קדוש, הרב של בית הכנסת הגדול של יהדות מצרים בבת ים אמר לי את זה בזמנו. ברור לכל שהוא לא זוכר וגם לא הבין. ברור לי שהוא גם לא מבין את מה שהוא קורא בתפילה ובמיוחד את התהילים. חשב שפעם אחת הלכתי איתו לבית הכנסת בכדי להגיד ברכת הגומל מיד אחרי תאונת העבודה אז אני אלך באופן קבוע לבית הכנסת. אז הוא חשב. אם אני רוצה ללכת לבית הכנסת אני אלך לבית הכנסת שאני מכיר ולא לבית כנסת שאני לא מתחבר אליו.
תגובות