אופטימיות

נכנסנו אל תוך חודש אפריל.

בעוד מספר ימים אני אציין שנה וחודשיים לתאונת עבודה שעברתי. 

אני משתדל להפעיל את היד כמה שאפשר, הכל בהתאם לסף הכאב וליכולת הספיגה.

בסוף החודש אמורה להתכנס וועדה רפואית של ביטוח לאומי שבה יוחלט על אחוזי הנכות הקבועים ליד המרוסקת שלי. רק אז אוכל לחזור לשוק העבודה לא לפני שאעבור אצל רופא תעסוקתי. ללא ספק, שאני כבר מחכה ומצפה לחזור לעבוד שהרי כמה אפשר לשבת בבית ללא תעסוקה?

מה שעומד אצלי על הפרק זו הסבה מקצועית, זה כבר הרבה זמן עוד לפני תאונת העבודה - לחזור לענף המלונאות אין מה לדבר בכלל שהרי לעמוד בקבלה ולתפקד עם יד נכה בימים ובשעות הלחץ ועם אורחים ישראלים זה לא אפקטיבי בכלל. כמו כן, לעבור למחלקת הזמנות כשיש כל הזמן ויש לגלות זריזות לא כשיש יד נכה זה לא קל בעליל. מה גם שענף המלונאות מאז הגל הראשון של הקורונה זה לא ענף נוצץ בעליל כמו שהיה פעם. הגיע הזמן לשינוי. כבר חשבתי על קורס עיצוב פנים ועל קורס קווצ'ינג - אימון אישי. 

כרגע, עליי להמתין בסבלנות לוועדה הרפואית ואז להתחיל לפעול בהתאם.

****************************

לפני מספר שבועות התקשר אליי חבר שעבדנו ביחד באבטחה בגל הראשון של הקורונה.

הוא היה אחמ"ש ואני הייתי סייר בתוך הקניון. ממנו למדתי הרבה, יש לציין.

בשיחה הוא סיפר לי שגם הוא חלה בסרטן הערמונית. הוא גדול ממני ב - 17 שנה, בדרגה 2 שזו דרגה גבוהה לגילו.

מיד לקחתי עליו חסות והודעתי לו על כך. הטוותי לו מסלול שיפגש עם האורולוג שטיפל בי בבית חולים ואחר כך לפגישה עם האונקולוג שלי ורופאת ההקרנות שלי. כל המטרה שהוא לא יעבור כריתה אלא רק הקרנות. ברור לי לחלוטין מה עובר עליו, רגשית ופיזית. שהרי אני עברתי את זה ועוד לבד בלי ליווי.

ברור לי שהוא לא מצליח להפנים את זה עדיין שי לו חבר לצידו שמלווה אותו. עדיין לא מצליח להפנים אבל בסופו של דבר הוא יפנים. כל מה שהוא זקוק זה חיזוקים וחיזוקים.

מצד שני, זה נותן לי תעסוקה למרות האמוציות הגבוהות שלי להזכר שוב בתקופה שעברתי ללא ליווי אישי. מבחינתי.......

זה נותן לי כוחות מחודשים להוכיח לעצמי שאני חזק. שהרי אף אחד ואף אחת לא מוכנים להתמודד עם כל מה שקשור למחלת הסרטן: ברגע ששומעים את שם המחלה כולם בורחים למחילות שלהם ומתנתקים.

אני אופטימי ומשתדל לשדר את האופטימיות הזאת. לא נותן לו ליפול.

*****************************

עכשיו, על קו החוף מול אלוהים
כבר לא מעמידים פנים
רוצים הכל מהתחלה
כן עכשיו, השקט כבר נשמע קרוב
כל מי שבא לי בא לי טוב
כשאין תשובה לשאלה

להשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור

זה הלב שמתעורר
מתחיל ללכת צעד צעד
זה בא מבפנים אתה אומר
לעשות לא לדבר
זה לא כואב כשמשתנים
אין חרטות על הרגלים ישנים
ואם למשהו מגיע קצת יותר
זה לך אל תוותר

כמו עכשיו, עולה לראש וחם בפה
אומרים בשלישיות תרגיש יפה
זה לא יקרה אם לא נלך
כן עכשיו מהר גבוה ורחוק
תבין הכי פשוט הוא גם הכי עמוק
ולא צריך להסתבך

אז תשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור

זה הלב שמתעורר
מתחיל ללכת צעד צעד
זה בא מבפנים אתה אומר
לעשות לא לדבר
זה לא כואב כשמשתנים
אין חרטות על הרגלים ישנים
ואם למשהו מגיע קצת יותר
זה לך אל תוותר

("עכשו" מילים: הראל סקעת לחן: ג'ייסון ריבס)