הרגשת לבד

בימים האחרונים בגלל מזג האוויר הסוער

אני מוצא את עצמי שמסתגר יותר ויותר

אין פלא.......

הזכרונות מתאונת עבודה והרגשות צפים ועולים

הבכי הנוראי מההשפלה ומהסיטואציה

צעקות השבר ומהכאב שלי עדיין מהדדים להם ברקע

הרגשת חוסר אונים

הרגשת הלבד במיון בבית החולים, הניכור, הקור הרצון לשתות אם לא לאכול.

כבר הייתי מעדיף לחזור ולהיות מטופל בהקרנות נגד מחלת הסרטן ערמונית

(אני יודע שזה משפט קשה לשמוע ולעכל)

העיקר שהיד תחזור להיות כמו שהייתה לפני ולא מרוסקת.

מי שלא נמצא שם ומי שלא ליווה, מלווה אותי לא יכול להבין את התהליך שאני עובר ועברתי

ואת ההרגשה הנוראית שמלווה אותי.

***********************

אני מפחד להסתובב בין אנשים דתיים

רק בכדי לא לייצור פרובקציות

כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתלבש בצורה פרובקטיבית

פרובקציות הן לא צפויות בכלל כמו התנהגות של אנשים דתיים מכל הדתות.

קשה מאוד לאנשים עדיין בשנת 2023 לקבל את הלהט"בים. מבחינתם זו קללה לכל דבר ודבר.

שלא לדבר על זה שגם בתוך הלה"טבים יש פרובקציות.

פשוט מתרחק מכל זה. לא רוצה להיות חלק מכל זה. זה לא אני.