מחסום כתיבה
יושב מול המחשב ומתלבט מה לכתוב......
כותב ....... מוחק......
הראש מלא במחשבות............
על המצב הביטחוני, מצד אחד, ועל ההשלכות על חיי היום יום מצד שני.
עברו 6 ימים מאז שכתבתי בבלוג האישי שלי. 6 ימי עבודה: איך לארגן את הקבלה, לחפש עובדים ועובדות לקבלה, לשתף פעולה עם מנהל הקבלה ועם המנכ"לית, עוד ועוד.
אני לא מתלונן בכלל, נהפוכו: נהנה מאוד מהאתגר הגדול הזה בפתיחת מלון. משתדל להיות ממוקד במטרה, מרגע שעולה לאוטובוס בבוקר לעבודה ועד מתי שאני עולה לרכבת חזרה הביתה. הבנתי שאסור לי להביא את העבודה לבית, פשוט אסור לי.
נהנה מכל רגע שאני בעבודה שכל כך מכיר ואוהב.....
פשוט לא להאמין שהתגעגעתי לעבודה המלונאית....... ועוד לסביבה המלונאית שאני כל כך מכיר ואוהב.
*****************
עדיין יש לי מחסום כתיבה על הבוקר.
לא רוצה לכתוב רק על העבודה.
לא רוצה לכתוב על המצב הפוליטי -ביטחוני.
פעם הייתי פורה בכתיבה שלי וכותב כל יום פרק בבלוג שלי
והיום.............
יוצא לכתוב פרק פעם ב...........
וגם אז אני יושב כותב ומוחק, מתחבט עם עצמי על מה לכתוב ולמה לי לכתוב ושואל את עצמי אם לא כתבתי כבר על הנושא כזה או אחר: הולך ובודק בבלוג ומוודא שבעצם אני לא חוזר על עצמי שוב ושוב ושוב. מי אמר על אלה שחוטאים בכתיבה לא מתייסרים ומתחבטים?
תגובות