התבהרות

חג ראש השנה התשפ"ג - היום השני של החג.

כבר משלשום בערב התחלתי עם חשבון נפש אישי: 

מה היה לי בשנה אחרונה ומה אני מאחל לעצמי לשנה הקרובה מעבר לברכות הבנאליות, ממה אני למד ואיך אני ממשיך הלאה ולא לחזור על טעויותיי וחטאיי (כן - כן - כן חטאיי שהרי גם אני בן אדם בשר ודם כמו כולם) משנה שעברה.

העפתי הרבה אנשים ונשים מחיי בשנה האחרונה מתוך הבנה וידיעה שהם שידרו לי אנרגיות שליליות.

מי שלא רוצה להיות איתי בקשר איתי - כולל בנות דודים ודודות - זה גם טוב. הבעיה אצלם לא אצלי.

יותר ויותר אני מבין שאין טעם להתעצבן על כאלה שלא רוצים לשמור על קשר, שהרי קשר הוא דו צדדי.

התחברתי ועדיין מתחבר לצד הרוחני שבי ולדברים שעושים לי רק טוב, לנפש ולגוף. 

לא לחשבן וגם לא להתחשב בדעות האחרים, רק לעשות מה שעושה לי טוב ומחזק את שלוות הנפש שלי.

הבנתי והפנמתי לא לבכות בעצם אני לא משחרר. גם לי מותר לבכות, לפעמים.

*********************

“התהילה הגדולה ביותר שלנו אינה בלעולם לא ליפול, אלא בלקום בכל פעם שאנו נופלים.” (קונפוציוס)

“מזל הוא המשאלה הגוססת האחרונה של אלו שרוצים להאמין שניצחון יכול לקרות במקרה. מתוק לאלו שיודעים שזאת בחירה.” (לא ידוע)

“מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד.” (לאו דזה)

“לא בכוכבים טמון הגורל שלנו, אלא בעצמנו.” (וויליאם שייקספיר).