לא כתבתי בימים האחרונים לא בגלל שלא היה לי מה להגיד.....פשוט לא יצא לי לשבת לכתוב.......
הנה אני יושב שוב וכותב.
לא שאני מצפה שיקראו את מה שאני כותב (כמו תמיד). אני כותב לעצמי. מי שרוצה לקרוא מוזמן לקרוא. מי לא שלא רוצה לקרוא גם בסדר.
********
אני מודע לעובדה כשאני כועס אז אני כועס.
פותח את סכר פי ויורה את מה שאני חושב ומרגיש מבלי לחשבן ולו לשנייה אחת. מוציא את כל הבת ימיות שבי. בגלל זה אני מודע לכך שאני שורף גשרים וקשרים. מצד שני, אני לא חושב שאני לשמור על קשרים עם אנשים שפגעו שוב ושוב באמון שלי. כשנתתי את כל הנשמה שלי עבורם. וברגע הראשון הם תקעו לי סכין בגב, כל פעם מחדש. וזה די נמאס.
ממש נמאס.
מעניין מאוד: כל אלה שתקעו לי סכין בגב כל החברים המשותפים עוזבים אותם ומנתקים איתם קשר. כל החברים המשותפים אומרים בגלוי שהם לא מוכנים לשמור איתם על קשר רק איתי. במיוחד, אחרי שהפכו את עורם.
אני לא מתכוון להשתנות בכלל.
אני לא מתכוון לשמור את הדברים שיש לי לאמר אותם בבטן, כמו פעם. במיוחד, מאז שזכיתי בחיים בפעם השנייה. במיוחד שהקב"ה עדיין לא רוצה אותי לצידו.
זה אני !!!!
TAKE IT OR LEAVE IT.
**********
אני רוצה לחיות בשלווה.
ואני משתדל לעשות זאת בכל דרך אפשרית.
מאז ומעולם התקשתי עם מעברים. כילד חוויתי כמה טראומות שיצרו אירועים פוגעניים בילדותי והשאירו את חותמם בחיי, חלקם מלווים אותי עד היום. החרדה שאני מרגיש כשעוברים ממצב למצב או משלב לשלב לפעמים כל כך משתקת אותי, שאני מחבל לעצמי ופוגע לעצמי כדי למנוע את אותה החרדה. ההימנעות הזו חנקה הרבה פעמים יוזמות גדולות ורעיונות מצוינים. ההימנעות מההימנעות הזו היא עבודה שאני כבר שנים רבות מתרגל.. וכשמדובר במעבר מלהיות מישהו שרוצה להוציא ספר לכזה שמוציא אחד.. ובקרוב מאוד הוציא אחד - בלשון עבר יעני..
פאניקה בכל הגוף.
כבר עברתי דברים בחיי ואף בגבורה. לפעמים רציתי לראות את עצמי גבר שמסוגל להתמודד עם דברים, לפעמים רציתי לראות את עצמי גיבור בעיני אחרים ולפעמים רציתי רק להתגבר (כאילו זה פשוט) על פחדים משתקים שמנעו ממני לחיות את חיי באושר ובנחת.
וכיום, נחת ונינוחות הם הדברים המרכזיים שאני עובד עליהם, לדעת להיות במצבים האלה או אולי יותר מדויק - להרגיש, להרגיש נחת, להרגיש אושר, להרגיש!
להרגיש את הכל!
מצד שני.........
אני מפחד!!!!!
ממה אני כל כך מפחד?
וואי.. הפוסט הזה יהיה ארוך מדי אם אני אתחיל לפרט את הכל......
אבל אם לסכם.....
אני מפחד להכשיל את עצמי.
אני מפחד שזה גדול עלי.
אני מפחד שאני לא מבין לאן הכנסתי את עצמי.
אני מפחד לעמוד עירום כל כך מול כולם.
מניח את המילים האלה כאן להזכיר לעצמי ולתעד את המסע הזה. שאני עושה כל מה שאני יכול כדי באמת להתמודד עם הפחדים!
ולדעת.. שמה שלא יהיה.....
זה לטובתי הגבוהה ביותר.
תגובות