אני לא יציב (כמו כולנו, כדרך אגב)
שילוב של חכם ודפוק בו זמנית.
לא יודע להתמודד עם החיים. מלא בכעסים, צלקות, ופצעים פתוחים.
ולמרות הכל, אני מנסה להישאר נאמן לעצמי. לעקרונות האלו, של הלב הסגור.
לא מאפשר לאף אחד להתקרב, לעבור איתי, את כל החרא שלי.
אני לומד להתאושש, להבין שאני ראוי, לכל האהבה הזאת, אבל אני לא מצליח, לא משנה כמה ניסיתי.
והשריטות האלו, לא נראות כלפי חוץ. כי אני יודע לשחק אותה גיבור, אני אלוף העולם בלהסתיר.
לפעמים אני טוב מדי, ומהפחד נהפך להיות אדיש.
אני יודע להיות זה שמחבק כשצריך,
אבל כדי לא להיקשר, אני הופך לתוקפני, ככה זה תמיד.
אני מלא חומות, כל פעם נסגר עוד קצת, עד שאני נאטם לחלוטין,
רוצה לזרוק זין לכל הכיוונים,לשכוח מה זה להרגיש.
ובסוף כל יום,זה תמיד קורה לי,אני עוצם את העיניים, ושם את הראש על הכרית.
מוצא את עצמי נאלץ להתמודד,עם כל ההרס הזה............
שנקרא אני.
***************
אנחנו חיים בדור שהמילים "אני אוהב/ת אותך" הפכו להיות חסרי משמעות.
אנחנו חיים בדור שקל מאוד לדבר, אבל קשה מאוד לבצע.
אני בטוח שגם אתם שמעתם את המילים האלו לא פעם אחת, בטוח גם לא פעמיים.
עדיין התאכזבתם, עדיין כאבתם, עדיין נפגעתם.
אז למה בעצם אם מישהו אוהב אותך הוא גם פוגע בך? התשובה פשוטה.
כי למילים "אני אוהב/ת אותך" אין משמעות אם הן לא באות עם מעשים.
כיצד תדעו אם בן אדם באמת אוהב אתכם?
אם הוא קשוב לכם ולצרכים שלכם.
ככה זה זוגיות, אי אפשר לברוח מזה. שני אנשים שונים, שבחרו להעביר את חייהם ביחד חייבים להיות קשובים אחד לשני ולבחור לא למלא רק את הרצונות של עצמם, אלא גם של בן/בת זוגם.
לוותר כשצריך, להתפשר כשאפשר.
כי בסוף כולנו שונים. יש לנו צרכים אחרים, יש לנו אמונות אחרות ויש לנו מנעד רגשות אחר. אנחנו מגיבים אחרת לסיטואציות, אנחנו מביעים את עצמנו בדרכים שונות.
אם מישהו קשוב לכם ולצרכים שלכם, הוא באמת אוהב אתכם.
אם הוא מוותר על טובותיו האישיות, בכדי לעשות לכם טוב.
זה לא קל, אין ספק. ופה אהבה נמדדת. אם אני אהיה מוכן שלי יהיה קצת פחות טוב, כדי שלמי שאני אוהב יהיה טוב. זוגיות, כבר אמרנו? ככה היא אמורה להראות.
אז גם אם למי שאיתכם יהיה רצון לעשות משהו שאתם לא אוהבים, הוא יצטרך לוותר לעיתים. לא כי הוא פראייר, ולא כי הוא מוותר על עצמו.
אלא כי הוא אוהב אתכם.
אם מישהו מוותר על טובותיו האישיות בכדי לעשות לכם טוב, הוא באמת אוהב אתכם. אם אתם בראש סדר העדיפויות שלו.
לכולנו יש עבודה, הרבה מאיתנו לומדים לתואר או למקצוע כלשהו, לכולנו יש משפחה ולכולנו יש חברים וחברות שאנחנו רוצים להיות גם איתם.
אבל האהבה, צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של מי שאוהב אתכם.
לפני כסף, לפני חברים, לפני לימודים.
חייב לשלב את הכול, כי בכל זאת אנחנו בני אדם.
אבל כסף, זה חומרי. חברים, לא תמיד יישארו. לימודים, מתישהו ייגמרו. רק האהבה נשארת לנצח. או לפחות אמורה להישאר.
אם אתם בראש סדר העדיפויות שלו, הוא באמת אוהב אתכם.
אם הוא לא מוותר כשקצת קשה.
אהבה זה רכבת הרים. רגע אחד אתם למטה, רגע אחד למעלה. לפעמים צורחים מאושר, לפעמים מפחדים. אבל בסוף, הוא אוהב אתכם. לפחות ככה הוא אומר.
אז ברור שיהיה קשה לפעמים, ברור שלא תסכימו על הכול. אבל הכי קל זה לוותר. הכי קל זה להגיד "עזוב, אי אפשר לפתור את זה. זה אבוד".
לפעמים, לפעמים זה באמת אבוד. אבל אל תתנו למישהו "להפחיד" אתכם לגבי הזוגיות שלכם.
תדעו שברגע שבן אדם אומר לכם "בוא/ינוותר" זה כי הוא באמת רוצה לוותר. כי הוא כבר לא מאמין.
אם הוא לא מוותר עליכם כשקצת קשה, הוא באמת אוהב אתכם.
אל תבינו לא נכון, כל הדברים שציינתי הם לא קלים. הם אפילו קשים. הם לא אמורים להיות, אבל הם כאלה. זה הדור שלנו. שקשה לאהוב באמת, מהלב. ולפעמים, גם כשאוהבים מוותרים. כי אפסו הכוחות, כי אולי באמת זה לא מסתדר.
אבל אני מאמין שמי שבאמת אוהב אתכם, אבל באמת, יעשה הכול כדי שתהיו שלהם.
אז אם הוא אומר לכם "אני אוהב/ת אותך" אבל לא קשוב לכם, לא מוותר לפעמים כדי שיהיה לכם טוב, אתם לא בראש סדר העדיפויות שלו והוא מוותר כשקצת קשה, הוא לא באמת אוהב אתכם.
לדבר זה קל, לבצע זה קשה.
חפשו את זה שיבצע.
כי הוא יישאר איתכם תמיד.
אז תמיד תקשיבו ותעריכו את מה שנאמר, כי להגיד "אני אוהב/ת אותך" זה חשוב, אבל במקביל תקשיבו גם למה שלא נאמר, כי לבצע זה לא פחות חשוב.
תגובות