הגשם הזה
11 יום לא כתבתי בבלוג שלי.
לא בגלל שלא רציתי לכתוב. לא בגלל שלא היה SAY.
אלא בגלל ש.............
התחלתי לעבוד משמרות כפולות (לא מקטר על זה, נהפוכו: עושה כסף).
שוב עברתי דירה בשנה וחודשיים האחרונות. מה שכן, זה היה מתיש, מעייף. לפחות עברתי לדירה ללא ג'וקים ויותר מרווחת. ומודה שלא בא לי לצאת מהדירה הזאת, הן בגלל השקט שבה והן בגלל בעל דירה שהפתיע אותי מאוד לטובה.
מה שחשוב לי מאוד ביומיים הקרובים שאני בחופש ללכת לנצל את החופש פשוט לנוח ולזמן איכות עם אלפונסו החתול שלי, שבזמן האחרון הוא עונה לשם צ'וצ'ו, על מנת שיירגע ויתרגל לבית החדש.
דווקא כייף לי להיות בדרה החדשה עם הגשם העכשווי.
*****************
הגשם הזה מרגיש עצוב
כמו החייל - גיבור מלחמה
שנכנס לעיר שנחרבה.
הוא מנקה את הרחובות ,
מוחק את הזיכרונות
ואישה מביטה בו מהחלון.
היא היחידה ששרדה
והיא לבדה.
הוא מחייך לה באפיסת כוחות,
מסתיר את הידיים המטונפות,
הוא הזדקן מאז שיצא למלחמה,
החלום שלו לישון לילה אחת
במיטה חמה.
האישה מקשיבה ללחש של הטיפות
ומנסה לקרוא בין השורות.
הנוף שלה זה רק הריסות
וחיות רעבות משוטטות,
הרוח דוקרת דרך סדקים בין הקירות,
היא לא מרגישה את הקור
אבל את הגשם הזה היא לנצח תזכור.
תגובות