לשים סוף לפלגנות, לקיטוב שבתוכנו!!!!

לדעת רוב הפרשנים הפוליטיים והפרשנים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית הבחירות יוקדמו לתחילת שנת 2019.

ואני מסכים לכך.

לא משום שאני שמאלני - טעות כתיב: סמולני - ולא משום אהבת נתניהו.

אלא משום שהפילוג בעם והקיצון הגיע לשיא שלא היה מעודו: חוק הלאום הוא השיא בפילוג.

השינאה לפלסטינאים גואה. אני לא אוהד יותר את הערבים לאור סירובם המתמשך למדינה בגבולות מוסכמים. הפסקתי לדגול בשלום עם העם הפלסטיני מאז קמפ דיוויד בתקופת ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק והנשיא קלינטון, בקדנציה השנייה שלו כנשיא. הרשימה המשותפת בכנסת לא דואגת לאינטרסים של הערבים במדינה ומתעסקת יותר בזכויות של העם הפלסטינאי.

כגאה מוצהר ששירת בצבא שרות סדיר מלא של 3 שנים והשתחרר מהשירות בדרגת סמ"ר ואחר כך המשכתי לשרת במילואים עד גיל 40 ואז השתחררתי סופית בדרגת רס"ל, כמי שמשלם מיסים כחוק ולא חי על חשבון המדינה כועס נורא על חוק הפונדקאות. אם הייתי ממשיך בקשר זוגי שהיה לי עד לפני 9 שנים והיינו רוצים ילדים היינו צריכים לנדוד למדינות אחרות בכדי לעשות ילדים בפונדקאות והיינו צריכים להיפרד מהרבה מאוד כסף. לא הגיוני בעליל שזוגות חד מיניים יעשו את תהליך הפונדקאות בחו"ל ולא בארץ. גם לנו מותר לעבור תהליך פונדקאות. בארץ.

הרבה אומרים לי שאני לא גאה קונבנציונלי.

נכון, אני לא גאה קונבנציונלי. אני לא מפגין כלפיי חוץ שאני גאה. אני לא מצהיר השכם וערב שאני גאה. לא השתתפתי בשביתה בט' באב, למרות שהייתה לי את הזכות וההבנה לכך. כמו כן, לא השתתפתי בהפגנה של 80,000 בכיכר רבין. לא משום שאני לא מאמין בזכות ההפגנה - זה לגיטימי מאוד בדמוקרטיה שלנו או ממה שנשאר לנו, לאור מה שממשלת נתניהו שעושה. 

אולי באמת עליי להתחיל להיות פעיל יותר: אני חושב על זה הרבה. חבריי וחברותיי מקבלים אותי ואוהבים אותי על מי שאני ועל זה אני מעריך ומוקיר אותם. על כך אני מודה להם כל יום ויום, משום שזה לא מובן מאליו. חבריי וחברותיי בעבודה מכבדים ומוקירים אותי על כך, וגם להם אני מעריך ומוקיר כל יום משום שזה לא מובן מאליו. אני יודע שאם אני אתחיל לפעול ביתר שאת אני אקבל יותר תמיכה והערכה. 

אני זוכר, שביום השביתה בט' באב כשענדתי את סיכת דגל הגאווה ודגל ישראל כאחד והתגאתי בכך והודתי למקום העבודה שלי לא עשו מזה עניין משמעותי במקום העבודה אלא העריכו אותי על התעוזה. מצד שני, אחת מחברותיי - אני לא אציין את שמה מתוך כבוד, הערכה והערצה כלפייה, והיא יודעת את זה  -טענה שאני צריך לענוד את הסיכה יום יום ולא להתבייש בכך. כשהתחלתי לחשוב על כך אני חייב להצדיק אותה על כך. אם יש נהג בקו 1 (בת ים - פ"ת - בת ים) - שהוא אחד מחבריי - שתלה את דגלי הגאווה בגאון בפרונט של האוטובוס שלו אז למה שאני לא אעשה זאת? זו בסך הכל סיכת דש.

ובכל זאת לגופו של עניין: חוק הפונדקאות לזוגות חד מיניים חייב לעבור!!! לא משנה מה ייאמר ראש הממשלה נתניהו והמגן האנושי שלו בנושא, ח"כ אמיר אוחנה, הגאה המוצהר. לא משנה כמה הם ייצעקו "פייק ניוז". הגיוני לא יכול להיות שראש הממשלה שהוא שר החוץ בפועל מסתובב בעולם ומתגאה בשיוויון לקהילה הגאה כשבפועל אין שיוויון ואדרבא ואדרבא מצר את צעדיי הקהילה הגאה.

הפלגנות הכל כך מטרידה בתוך העם, בתוך המדינה היקרים לי מאוד.

היום אף אחד לא יכול להביע את דעתו מפחד שיבולע לו. מפחד שיתקל באלימות מילולית או פיזית כנגד.

חוק הלאום גם מקצין מאוד את החברה. שמעתי לאחרונה זוג בני שבעים פלוס שדיברו בגנות הדרוזים בישראל - לא הדרוזים ברמת הגולן שהם בעד השילטון הסורי ונגד השילטון הישראלי - כמעט אמרתי להם: מה יש לכם נגד התושבים הדרוזים - ישראלים שגרים בעוספייה ובחורפיש ועוד ישובים דרוזים בצפון הארץ שקשרו ברית דמים עם העם היהודי ומשרתים בצבא ובמשטרה כמו כל אחד מאיתנו? מה הם לא משלמים מיסים? משלמים. נכון, הם מדברים בערבית דרוזית זו לא ערבית של הערבים שיושבים ביהודה ושומרון או בעזה. 

תאמינו לי: יצא לי להכיר ולעבוד עם דרוזים ועם צ'רקסים כאחד. מעבר לכבוד ולאמון ההדדי שהיה בינינו בזכותם למדתי מהם הרבה. לא הפגנתי בורות ואידיוטיות כלפייהם. ואני רק בן 50, בעוד חצי שנה.

נכון, אני יהודי ישראלי גאה, תרתי משמא!!!!

גאה במדינת ישראל שחגגה רק לפני מספר חודשים 70 שנות קיום. 

גאה שאני גאה יהודי ישראלי.

נכון, הייתי שמאלני מרכז...... סליחה שוב, טעות כתיב חוזרת: סמולני מרכז. היום אני לא סמולני וגם לא ימני. דעותיי מעורבבות כאחד: בין שמאל לבין ימין.

אני דורש לשים סוף לפלגנות, לקיטוב שבתוכנו!!!! אחרת, אני חושש שנאבד את המדינה שלנו.