זה אני

שוב התפרצות של מקרי קורונה רק מוכיח שלא יצאנו מזה. אנשים מסתובבים בלי מסכות ברחובות ובקניונים, הולכים למרכזי קניות בלי מסכות, לא שומרים על מרחק של 2 מטר אחד מהשני, הולכים במוניהם לים - כל זה גורם להתפשטות מחודשת של הקורונה. מצד אחד, אני יכול להבין את האנשים כי נמאס להם להיות בסגר ורוצים להיות חופשיים. כשמצד שני, עוד לא נעלם הוירוס עצמו. נשאלת כאן השאלה: איפה המשמעת העצמית? העיקר רוצים לפרוק עול? אתמול כשנודע על עלייה במספר הנדבקים חזרתי לשים מסכה ברחוב כל מי שהסתובב ברחוב הסתכל עליי כעל חולה נפש, בעין עקומה על כך שאני עוטה עליי מסכה. למה אני כמי שנמצא בקבוצת סיכון - סובל מסינוסיטיס וברונכיסטיס - צריך להידבק מאחרים בגלל שהם לא עוטים על עצמם מסכות? מדוע כשאני נמצא בעבודה שלי בקניון כסייר / מאבטח אני דואג לעטות על עצמי מסכה ואתם לא יודעים לעטות על עצמכם מסכות? דווקא במקומות סגורים וממוזגים חייבים לעטות מסכות!!!!! ***************** אתמול גיליתי שמי שהחשבתי אותה לחברה - לא אחשוף את שמה אבל אקרא לה ג' - שכבר עבדנו בעבר ושוב עבדנו ביחד במלון האחרון שעבדתי והתארחה אצלי בבית מספר פעמים ידעה

10 ימים ללא כתיבה בבלוג. המון זמן, מבחינתי, ללא כתיבה................. (לא שכולם קוראים, בכלל את הפרקים בבלוג שלי כשאני מפרסם. יש כאלה שמתיימרים לקרוא ולא קוראים). בכל מקרה.............. בוקר טוב וחג שבועות שמח. החג עצמו מתחבר לשבת כך שיצא סופשבוע ארוך ארוך.  דווקא מסתמן מזג אוויר נוח בחג ונראה שהרבה ישראלים יצאו לשמורות הטבע לבלות ולהעביר את החג, למרות התפרצות הקורונה שוב. אפרופו קורונה, נראה לי שאנחנו לקראת סבב שני תרצו או לא תרצו כי הישראלי המצוי לא יודע לשמור ולהיזהר: אומרים לו לשמור על מרחק שני מטר אחד מהשני - לא שומרים, אומרים לו לא ללחוץ ידיים - לוחצים, לעטות מסכות - לא עוטים, וכדומה. אז תעשו לי טובה. ************************ האובססיה של המנהלת לשעבר שלי מהמלון האחרון שעבדתי גובלת בהטרדה, למרות היותי גיי והיא סטרייטית. מה לא מובן כאן שאני לא מעוניין להגיע יותר למלון? במשך 4 חודשים לא דיברת איתי ועכשו את נזכרת בי?? אפילו לא טרחת להרים טלפון כשהייתי בבית עם שבר ברגל ולא שאלת אם אני צריך משהו, לאכול, כי ידעת שאסור לי לעמוד על הרגל ושאני אמור לתת לשבר להתאחות? במשך כל תקופת החל"

אתמול בבוקר קיבלתי הודעה מהמנהלת שהייתה לי במלון לבוא ולהחזיר את הקופה למרות שאני בחל"ת. לטענתה, כל מי שנמצא בחל"ת חייב להחזיר את הקופה שהוא חתום עליה לא בגלל שחושדים שאני אגנוב את הכסף של המלון שעליו אני חתום אלא זו ההנחיה שהיא קיבלה. רק שהיא לא ידעה שהתחלתי לעבוד כבר: היא חשבה שאני אקפוץ ישר ואני אגיע. הבטחתי לה שאני אגיע שבוע הבא להחזיר את הקופה. זו התפלאה מדוע רק שבוע הבא ולא השבוע שאנחנו בסך הכל אנחנו ביום שני, קרי אתמול. אלף, את לא אשתי וגם לא אחותי ולכן את לא תנהלי לי את החיים שלי. בית, ידעתם להיזכר ולבקש עכשו את הקופה ולא כשהוצאתי לחל"ת: הייתם יכולים לבקש ממני בתחילת החל"ת לבוא ולהחזיר את הקופה, לא משנה וירוס קורונה או לא קורונה מה גם שהמפתחות שלי לקופה נמצאות אצלכם ולא אצלי. אותה מנהלת ידעה להתעצבן עליי ביום למחרת השבר ברגל שלא דאגתי לבוא ולהוציא את המעטפות של הכסף לצוות אוויר שהיו אמורים להגיע ביום המחרת: יכולתם לדאוג להוציא את המעטפות מה עוד שהודעתי לך על מצבי הרפואי ועל כך שאצטרך לשבת בבית חודש בבית ולא רק לדאוג למצוא לי מחליף למשמרות שלי. אני לא מדבר על

כבר שבועיים לא עזבת את החדר רק את והשקט שלך השמיים כמו של אמצע דצמבר מדמיינת שהוא פה איתך די למחשבות די לאשליות מתי תביני שהכל בסדר סוף לסיפורים סוף לאכזבות לא עוד כבר שנים את מחפשת אושר ואין בעיר הזאת עוד אף אחד שיתן סיבות לקום בבוקר מדמיינת שאת לא לבד לא לבד לא לבד לא לבד ובלילות את מחפשת בספר איזה סיפור שיחזיק לך תיד על עוד גיבור שיבנה לכם חדר ובסוף שוב נרדמת לבד אין לך כבר ימים אין לך כבר לילות מתי תביני שמותר לטעות סוף לסיפורים סוף לאכזבות קחי אוויר את לא נושמת כבר שנים את מחפשת אושר ואין בעיר הזאת עוד אף אחד שיתן סיבות לקום בבוקר מדמיינת שאת לא לבד לא לבד לא לבד לא לבד והימים הם כמו שעות בכל העיר פיזרת דמעות איך האמנת שהוא יחזור שהוא יוציא אותך מכאן ויעצור לך את הזמן עוד מחכה לו שיבוא כבר שנים את מחפשת אושר ואין בעיר הזאת עוד אף אחד שיתן סיבות לקום בבוקר מדמיינת שאת לא לבד לא לבד לא לבד לא לבד ************************ חם לי אז קופץ אל המים אין אוויר קשה לי לנשום הם אומרים זה לא בשמיים יאללה כבר תזרום תזרום תזרום תסתכלו לי טוב בעיניים אם למדתי משהו היום אף אחד לא

באמא שלכם די!!!!!! די לאלימות המילולית ולאלימות הפיזית !!!!!! ישנם הרבה מאונני ומאוננות מקלדת שכותבים דברים פוגעניים כלפי אנשים שמנהלים דף לייבים / בלוגים אישיים / בעלי טורים אישיים. עד כמה אותם בני בליעל יכולים לפגוע באחרים??? אני מנהל את הבלוג שלי מאז 2015, עד כה כתבתי 223 פרקים, בלי הפרק הזה. בעברי, נתקלתי בתגובות של "נשמות טובות" שפקפקו בכתיבה שלי שלטעמם אני לא זה שכותב את הבלוג שלי אלא משהו אחר מנהל בשמי אותו. הייתי צריך להוכיח שזה אני בעצם שמנהל את הבלוג שלי ולא משהו אחר. למה אני צריך להוכיח את זה? וואלה, מי אתם שאני אוכיח לכם? מדוע אני צריך לתת דין וחשבון? כשהתוודעתי לחברה טובה שלי - שהיא נשמה טובה וטהורה - המנהלת דף לייבים שקיבלה פוסט מאוד זועם על אחד משידורי הלייב שלה, ברשותכם לא אפרט את תוכן הדברים שנרשמו. אותה חברה ממש זעמה, ובצדק. מאוד הסכמתי איתה בזעם שלה וברגשות שלה, אדרבא ואדרבא אני מסכים ואסכים איתה אם היא תגיש תביעת דיבה. מי אתם שתכתבו פוסטים פוגעניים כלפינו??!!! מי אתם שתפקפקו בכישורים שלנו???!!! מי אתם שתפקפקו בכוונות שלנו בלעשות רק טוב לאחרים, לשמש מטאור כ

מכירים את הדודה הזאת שאתה קמים בבוקר וכל מה שאתם רוצים לשמוע ביוטיוב זה שירים באנגלית מתקופת הילדות שלכם?........  זה מה שקורה לי בימים האחרונים. די אוהב את שירי הקלאסיקה הזאת שעליהם גדלתי, במיוחד כשאלפונסו שוכב לצידי בשולחן בסלון במרפסת נהנים מהבריזה ולצידי גם ספל קפה שחור מהביל.  מה צריך יותר מזה??!!! ************* מספיק זקן לזכור את הימים, שבהם מרכזי המפלגות נדרשו לאשר את רשימת השרים וזה לא היה נתון באופן בלעדי לגחמות של ראשי הרשימות. לו היה נדרש אישור כזה- גנץ לא היה מעיז להעדיף את ינקלביץ׳ על מירב כהן או מיקי חיימוביץ׳ ונתניהו לא היה יכול להתעלם לגמרי מתוצאות הפריימריז.  הקפצה של עומר יענקלביץ מתחתית הרשימה על פני מועמדות אחרות מתאימות מצמרת הרשימה, תחייב שיקוף מלא של הסיבה. ממילא, הסיבה למתן משאב ציבורי (מינוי לשר) לאחת על פני אחרות מתאימות ובכירות יותר, היא עניין ציבורי מלא-מלא. *************** כבר סיפרתי באחד מהפרקים האחרונים על העזיבה שלי לאחר 28 שנה את ענף המלונאות ושאינני מתכוון לחזור.  הסברתי, למרות שלא הרגשתי צורך וחובה להסביר, את הסיבות לעזיבה. שבוע ויום אחרי שהתחלתי לעבו

היום שהתנפץ עלי, עשה אותי קשה מדי שכחתי מעצמי ודי הייתי, לא הייתי אני אסגור מאחורי גבי, שוב לא יוכל לגעת בי, בתהומות לבי טעיתי, לא הייתי אני שבפני הריקנות שוב לא תכה המציאות שתחכה שוב לא אבכה שאתנחם  מעט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים אני מכיר את הריחות שבאוויר טעיתי, לא ראיתי אותך כולן דומות פתאום יותר, כל שיר עושה להיזכר מכל צלצול הלב עוצר נגעתי, לא הרגשתי אותך ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע …...... **************************** לאחרונה, היה ניסיון של בחור שגילו בחצי ממני, כמעט, להתחיל איתי................ אני אקרא לו ברשי תיבות, מתוך חיסיון: י'. הדפתי את י' באדיבות ובאסרטיביות מכמה סיבות: הבחור בן 28, בעל דעות קיצוניות (ימני עד ימני קיצוני), הוא בנו של פוליטיקאי בכיר במערכת הפוליטית שלא יודע לשים

אז מה...ניצחנו את הקורונה? לכו תנצחו עכשיו את ביטוח לאומי......... גוף מושחת!!! פקידי רפש!!!!! אתם משלמים כל החיים מאות אלפי שקלים סתם ככה כי החליטו........היד קצרה על החשבונות שלנו............עכשיו לכו תבקשו מהם משהו: תמיד יש סיבה לא טובה לאי אישור בקשה פעם אחת הכתב לא ברור פעם אחת האיות של השם לא ברור פעם אחת אתה משום מה לא זכאי פעם אחת הגשת מאוחר... מתחשבנים איתך על קוצו של יוד............ אם קוראים לך משה ורשמת בטעות מושה יחזירו לך את התביעה ותחכה כמה חודשים שוב חלמאים!!!!!!!!!!!! גנבים!!!!!!!!!!!!!!! שודדים חוקיים!!!!!!!!! ועד שאתה מקבל משהו כבר זה 60 אחוז או 70 אחוז ממה שאתה צריך...והכל ב56 פעימות...1000 שקל מחלקים לך ב467 תשלומים!!!! ***************** התוספת 1000 שקל לבחורי הישיבות עברה בלי בעיות טכניות ובירוקרטיה. הם לא היו צריכים להיכנס לשום אתר ולהגיש בקשה. מעניין, לא?! *********** כ-100 חיילים בודדים שהשתחררו לאחרונה הפגינו מול הקריה בבקשה לסיוע. אין להם אמא ואבא לגור אצלם ואין גב כלכלי שידאג להם. הם גם לא זכאים לדמי אבטלה כי לא הספיקו לצבור 6 חודשי עבודה באזרחות. אף אחד לא

לאחר כמעט 3 עשורים עזבתי את ענף המלונאות פורמלית. עזבתי בכאב גדול לא בטריקת דלת אלא מתוך ידיעה שענף המלונאות לא יחזור להיות כמו שהוא היה בעבר כשהתחלתי לעבוד. הענף המלונאות - מצד אחד, יש לו צדדים מהנים נראה כמו סוכרייה עם עטיפה יפה מבחוץ, מצד שני, זה ענף ששוחק ומנצל עד תום. ישנם עובדים רעבים לענף המלונאות אבל הם מתי מעט. לצערי הרב, ענף המלונאות הינו ענף שהוא פרוץ לכל דכפין וייטה ויאכל וגם ישתה: מקבלים אנשים - בין עם זה לתפקיד ניהולי ובין עם זה לתפקיד זוטר - מבלי שעברו הכשרה מקצועית לתחום המלונאות ועבדו X שנים בענף.  הענף הזה הוא הראשון להיפגע והאחרון להתאושש. בעקבות וירוס הקורונה, לטעמי האישי, הוא יתאושש לפחות בעוד שנתיים עד שנתיים וחצי, במקרה הטוב. כל אלה שהוצאו לחל"ת יפוטרו אם לא רובם אז חלקם משתי סיבות: העבודה לא תחזור כל כך מהר שהרי לא תהיה תיירות נכנסת עד אשר יהיו טיסות וכתוצאה מכך ייאלצו בעלי ומנכ"לי מלונות לבצע קיצוץ רוחבי בהון האנושי שלהם העיקר לא לפגוע בשכרם שלהם. אני לא יורק בבאר ששתיתי ממנה אלא מעביר ביקורת שידועה לכל כבר הרבה מאוד זמן. שאלה : מה הכיוון שלך? האם מצא

בוקר טוב, אז אני עם ספל שני של קפה שחור ואחרי מקלחת ומנתח את הסטטיסטיקות של קוראי הבלוג שלי. מתמלא בגאווה שיש לי את מספר הקוראים הגבוה (73) דווקא מארצות הברית ומישראל רק 32 קוראים, הפרש של 2.5%, ואחריהן גרמניה עם 23 קוראים. ישנן עוד קוראים ממדינות שקוראים את הבלוג שלי, דווקא ממדינות שלא ציפיתי מהן ובכל זאת זו גאווה מבחינתי. כנראה אני מעניין את הקוראים מארצות הברית יותר מאשר בארץ. רק רציתי לספר, לשתף. ************** על פי ההנחיות האחרונות לאור הקורונה היום אמורים לחזור התלמידים והתלמידות לבתי הספר ולגנים. אמורים. לאור רמת הדציבלים בוויכוחים האם החזרה היא תקינה וראויה לאור הוירוס קורונה לא נראה לי שהחזרה היא במקום ומוצדקת. שהרי ילדי הגן לא יודעים לשמור על מרחק של 2 מטר והם מתחבקים אחד עם השני, מתחככים אחד בשני. אני מבין את הלחץ של ההורים כשהילדים שלהם יושבים בבית אחרי שעשו את שיעורי הבית שלהם, מילאו את חוברות המטלות שלהם, עשו את כל חוברות הצביעה שלהם ואין מענה ופתרון לשעמום. וגם כך ההורים דואגים לפרנסה מאיפה תבוא אם ימשיכו לשבת בבית שהרי רוב משקי הבית, אני מאמין אוכל ואכל את החסכונות שלה

השר יעקב ליצמן שר הבריאות, מתראיין לעיתון "ישראל היום" של הסופשבוע. קראתי את הראיון אני מודה ומתוודה. אני לא מחסידיו של השר ליצמן וגם לא מתומכיו ו / או מתומכי מפלגתו. מודה ומתוודה שיש לי חוסר סימפתיה עמוקה כלפיו וכלפיי חבריו: יש לי כבוד גדול כלפי התורה והלכותיה אין לי כבוד לאלה שממסחרים אותה לשם צרכיהם האישיים. השר ליצמן - אחרי יותר מתשע שנים בראש משרד הבריאות (לא רצופות), מאז 2009, עם הפסקה של שנה ושמונה חודשים בין 2013 ל - 2015 ומשבר חסר תקדים שטילטל את המדינה - עוזב . בשבוע שעבר בעיצומה של המלחמה בקורונה, הוא הודיע לראש הממשלה כי הוא מעוניין בתיק השיכון בממשלה החדשה בטוענה כי "הנושא של השיכון והדיור יושב אצלי הרבה זמן לא מעכשו ולא מאתמול". כשהוא נשאל "ואולי החלטת לעזוב בגלל ביקורת הולכת וגוברת כנגדך" הוא השיב: "אין לי אפשרות להגיב על כל השקרים בכלי התקשורת"". שאלה: "שר הבריאות שעזובה באמצע הקורונה זה כמו שהרמטכ"ל שעוזב באמצע המלחמה" תשובתו של השר ליצמן: "זה לא באמצע, אנחנו לקראת הסוף. מתקדמים. כבר פותחים חנויות מתחילים

בוקר טוב, שמתי לב כשאני כותב על כל נושא שקשור לקהילה הגאה אז מספר הקוראים יורד. לא רוצים לקרוא בכל מה שקשור לקהילה הגאה,  סבבה................. הבנתי.  אם לא תקראו איך תחשפו לקהילה? אם לא תקראו ותביעו תמיכה איך ההתייחסות לקהילה הגאה תשתנה מצד כלל האוכלוסייה? אם לא תקראו ותביעו תמיכה הקהילה עצמה לא תיעלם וגם לא תעשה המרה, כפי שהציע שר החינוך של חצי העם, השר הרב רפי פרץ. את הפרק של אתמול (30.4.2020) קראו רק 16 קוראים. זה מלמד על משהו מצידכם, קהל הקוראים שלי. אני לא אמור להצחיק אותכם או לא אמור לעשות לכם נעימי בגב או להיות הבייביסיטר שלכם כשמשעמם לכם. אפשר להסכים שלא להסכים אבל עד למצב שלא לקרוא ולהביע הזדהות עם המצב?  תודה רבה, עדיין לא השחיתו את דלת ביתי, עדיין לא קראו לי קריאות גנאי. בינתיים. אם יקרה משהו........................... אל תצקצקו בלשונכם!! אל תגיבו!! אל תגנו!!! תקומו ותעשו מעשה כנגד הפורעים, כנגד אלה שהם נגד הקהילה הגאה. ******************** הקורונה עוד פה וכנראה נצטרך להסתגל למציאות אחרת.  החיים אט אט שבים למסלולם עבור רבים אבל לא עבורי או עבור חברי בענף התיירות. רוב השכיר

: בשעות אחר הצהריים של יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ופעולות האיבה 2020, כמה שעות לפני חגיגות יום העצמאות, השקתי את עציץ הנענע שלי שבמרפסת. בסיום השקייה תליתי את דגלון הגאווה בתוך העציץ. בחשש מה. על שום? משום שנצרב בזיכרוני  טוב - טוב כשגרתי בבית הקודם שלי תליתי את דגל הגאווה במרפסת ביתי אז. כעבור מספר ימים גיליתי לתדהמתי שהשלט שעל דלת ביתי הושחת:,הכיתוב שהיה על השלט היה "הסוויטה של ישראל" ולאחר ההשחתה היה כתוב "הסוטה ישראל". בזמנו רעדתי מול דלת ביתי. השכנה הבולגריה שגרה איתי בקומה קלטה את הרעד וסיפרה לי שהיו אלה בני נוער מאחת הישיבות באזור - והיו הרבה ישיבות באזור - שבאו והשחיתו לי את השלט בגלל דגל הגאווה. הם ברחו בריצה במדרגות לאחר שזו יצאה מביתה אך היא הספיקה לראות שהם היו לבושים בבגדים דתיים. היא המליצה לי להוריד את הדגל על מנת למנוע הישנות המקרה. במהלך היום, שכנה אחרת מקומה ראשונה גם היא המליצה לי להוריד את הדגל לא משום החשש להישנות המקרה אלא בגלל שאנחנו לא גרים בתל אביב ששם הכל פרוץ ומותר. בזעם כבוש הורדתי את הדגל ונותרתי עם השאלות: מדוע פתחו את הדלת כניס

תודה רבה לוירוס קורונה. תודה רבה על כך שהתפרצת ובגללך קיבלתי סטירה לחי מצלצלת וכואבת. תודה רבה על כך שבגללך הבנתי שאין לקחת את החיים כמובן מעליו.  תודה רבה על כך שבגללך הבנתי ששום דבר לא בטוח בחיים שלנו ולא לבזבז כאילו אין מחר. תודה רבה על כך שבגללך העזתי להחליט ממרומי גילי ה - 51 לקום ולעשות RESTART, מבחינה מקצועית ומבחינה אישית. אז........................... תודה רבה לך וירוס קורונה. ******************* תודה רבה על כך שהשלמתי עם עצמי, עם רוחות העבר. למדתי לקבל את עצמי כמו שאני ולא להשתנות בשביל אף אחד ואף אחת. החיים קצרים למדי.  למדתי להגיד: "די"!!!!!! די למניפולציות הרגשיות. די לבזבז אנרגיות על אנשים ונשים בכדי למצוא חן בעיניהם שאחר כך הם משליכים אותך לכל הרוחות כי התחלת לשעמם אותם. למדתי לאזור אומץ ולהגיד ברשי גליי: "אני גיי ותפסיקו בנות שאתן לא מכירות אותי להתחיל איתי, במיוחד אתן האסיתיות רק בכדי לקבל אשרת שהייה ואשרת עבודה". למדתי להעיף מהר מאוד אנשים - כאלה שהם בתחילת ההכרות שלנו וכאלה שכבר הספקתי להכיר אותם - שהבנתי שהאינטרס שלהם הוא חד צדדי בלבד, לרוב לטובת

כותב ואז מוחק......................... מה בעצם אפשר לכתוב בשבועיים טעונים שכאלה? מה בעצם אפשר לכתוב בתקופה הטעונה הזאת?  כל שנה אחרי פסח יש את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ושבוע אחר כך את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. כיהודי - ישראלי גאה (תרתי משמא) אני מתמלא ברגשות מעורבים של בין עצב לשמחה, הזדהות, מלא בזיכרונות. אני מבקש להבהיר כאן: משפחתי באה מטורקיה היא לא חוותה את השואה והיא גם לא משפחה שכולה אבל בסביבה הקרובה שלנו יש ניצולי שואה ומשפחות שכולות. במהלך חיי זכיתי להכיר ולהרחיב את חוג מכריי שהם ממשפחות שכולות ומשפחות של ניצולי שואה ואני גאה על כך שיצא לי להכירם. השנה הכל יצא בצל הקורונה. למי יש מצב רוח בכלל? למי יש חשק בכלל? (משפחות עם ילדים קטנים שההורים כבר משתגעים ומטפסים על הקירות שלא לדבר על כך שהם עצבניים. מצד שני, ישנם כאלה שלא יודעים מה יקרה מחר. מה כבר אפשר לכתוב על.......? מה כבר אפשר להוסיף ולומר על מה שלא נאמר? רוצים כבר לחזור לשגרה). את דגל ישראל תליתי במרפסת ביתי השנה במהלך חול המועד של פסח. תליתי אחרי התלבטות ורגשות מעורבים מעולים בעצב רב בידיעה שהשנה הולך

ירח מלא בחירות, בענווה, בערנות ורפואה. כוחות גדולים מקורם בירח המלא. והנה המצבר מתמלא, הסף הנפשי עולה, ומתחיל בתהליך, מתרכז ובונה מבצר של אנרגיות שעושות נעים. רוחות המדריכות אותנו למקומות הצנועים. ובמלואה של הלבנה, שוכנת גם הבינה, ההבנה, של עולמנו על כל רקיעיו וכל מימדיו וכל יצוריו. אנשי הזאב מקדישים את היללה, להבטחת הברכה והסרת כל קללה, הרוכנת על בני אדם שמחפשים רק מחילה. רק שתי עיניים יוכלו לראות את חיבורי האנרגיה בין הבריאות, בתהליך שבו הן רק מבריאות, ונלחמות על רצונן להמשיך להיות, ולחוות ולחיות! ואין מישהו יותר מתאים מצופה, שיכול לפקוח את עיניים ופתאום הזמן קופא, והתהליך כל כך יפה, כל כך מרפא. והצופה, שתפקידו להשקיף מהצד, חזק מתמיד ובעל יותר ממקור כח אחד, מברך בזאת את כל המין האנושי, ולכל שאר הישויות השוהות ברקיע השלישי - ברכת איזון, אומץ ושלווה, כזאת שתביא את כולנו לאחווה שתחזק אותנו עם אהבה, שתרגיע אותנו עם תשובה, שתתן לנו להחזיק בתחושת התקווה! אלים ואלות, יצורים וישויות עזרו לברכה השמיימית לקרות. ************* היי קוראים לי ישראל, אני בן 51 ואני לא מושלם. יש לי כל מיני שריטות, ח

אני רוצה להבהיר כאן משהו: נכון, אנחנו בני אדם ולכל אחד מאיתנו יש דעה שונה (כמה מפתיע??), לבוא ולכפות על הצד השני את הדעה שלך זה ממש לא מקובל עליי. אפשר להסכים שלא להסכים. אפשר להביע דעה, עצה. עד נושא הכפייה של דעה על הצד השני. אני כותב בבלוג שלי, אני משדר שידורי לייב - כן, התחלתי לאחרונה למרות שרובכם לא הצטרפתם כצופים שלי - כי זו הדרך שלי להביע את דעותיי. אם מנסים לקטול אותי בדרך לא דרך זו לא הדרך: כן, אני ישר חוסם את האדם שמנסה לכפות עליי את דעותיו ומנסה לשנות אותי, להמיר את העדפותיי המיניות. כמו שאני לא אכפה את דעותיי על הצד השני אני מצפה שהצד השני לא יעשה זאת. כמו שאני לא אקדם מוצרים מסויימים שלי הם טובים ולאחר הם לא, במיוחד כשאני לא מקבל תגמול כספי על כך: אני לא עובד בחינם אצל אף אחד במיוחד עכשו שאני בחל"ת. **כתבתי את הדברים בלשון זכר אבל הוא מתייחס לשני המינים. רק הבהרתי למען הסדר הטוב.** **************** החל"ת שלי הוארך בעוד חודש, קרי: עד סוף מאי 2020. כמובן, מיהרתי לחתום שוב בלשכת התעסוקה למען הסדר הטוב, ולאור זה שקיבלתי הודעה מהם שעליי לחתום שוב על מנת להבטיח את תשלום

באמת שאני לא מבין .. 🤨 🤨 🤨 🤨 עצמאים מוחים וזועקים. אומנים מאיימים להפגין. מורים דורשים עוד ועוד. למה אין נציג אחד, אחד ריבונו של עולם אחד!! מכל ראשי הענף שיש לו השפעה ובטוח שיש כזה שהרי אנחנו במהלך השנה מכניסים המון כסף למדינה בייחוד השנה ששברנו שיא בכמות התיירים שנכנסו לארץ וכל הזמן פרסמו והתגאו בזה. מי שאמורים לייצג כל אחד ואחד פה לא קם ואומר משהו, עושה משהו, דורש משהו. למה שוב ושוב אנחנו שקופים???? למה שכחו 40 אלף משפחות שהיו הראשונים להיסגר והאחרונים אחרונים לחזור ......אנשים עלולים לנצל את כל ימי האבטלה בחל"ת ולהיות בלי הכנסה כלל ובל נשכח שבתקופות חורף חלקנו יצאו לחל"ת מאולץ בשל התפוסות ... חייב חייב להשמיע קול..... ואם נתקלתם בהפגנה, דרישה, ראיון המוני של מי מהענף ולא נתקלתי בו אשמח לדעת ..... לכל מי שלא הבין אני מדבר על ענף המלונאות. ******************* העם היהודי היושב בציון מעדיף שהעבודה השחורה תעשה על ידי אחרים. נקודה. עובדי המלונאות לא יודעים להרים את הכפפה. יודעים רק לצקצק, לקטר ולא לעשות שום דבר שמא הם יינזקו במקום העבודה שלהם. כשהם לא מבינים שאת המלחמה שלהם