חוסר רגישות, צריך לזכור שיש אלפי אנשים
קרי: עצבני שאי אפשר היה לדבר איתי. וזה למה?
לפני חמישה וחצי חודשים עברתי תאונת עבודה - ריסוק יד שמאל וניתוח כתוצאה מכך בבית חולים "איכילוב". לאחר הניתוח עם שיחרורי מבית החולים הופנתי לפיזיותרפיה וריפוי ועיסוק. התחלתי בטיפולים עד אשר המנתח שלי מהבית חולים ד"ר רוזנבלט ישי הפסיק לי אותם בגלל שראה שישנו חלק שדורש איחוי עם הזמן שאחר כך, לטענתו, עליי לעבור ניתוח שני. מה שהוביל אותי זה לבקש חוות דעת שנייה שאותה קיבלתי מד"ר יהודה דוד, כשלטענתו אין צורך בניתוח אבל עליי להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. כשחזרתי עם הסיכום ביקור של ד"ר יהודה למכון הפיזיותרפיה בבת ים הם סירבו לגעת בי עד אשר אביא להם חוות דעת נוספת מאחר וישנן שתי דעות שונות. היה לי קשה לקבל את זה אבל הבאתי חוות דעת שלישית של ד"ר אבישר ארז, שהוא לא עובד איתכם וזה היה פרטי. רק אז היו מוכנים לטפל בי. הטיפולים בריפוי ועיסוק התחילו במיידי והיו אינטנסיביים - 3 טיפולים בשבוע ועל זה אין תלונה - לפיזיותרפיה הייתי צריך לחכות חודש וחצי עד אשר המטפלת בשם עדי טלמור תתחיל לטפל בי. היה שבוע אחד אינטנסיבי של טיפולים - 3 ריפוי ועיסוק ו - 2 פיזיותרפיה. אחר כך היא יצאה לחו"ל שחזרה אחר כך חולה: כך שבמשך שבויים טופלתי על ידי מטפלת מחליפה בפיזיותרפיה פיעם אחת בשבוע. כשהתלוננתי על כך בפני המזכירות של המכון אמרו לי: "מה אתה רוצה? המקרה שלך מורכב וגם פעם בשבוע זה מספיק שהרי אתה מטופל בריפוי ועיסוק 3 פעמים בשבוע. והרופאים האורתופדים לא קובעים לנו את תדירות הטיפולים השבועיים אלא אנחנו".
זה שאני גיי ולא באתי בטוב למטפלת עדי טלמור זה לא מעניין אותי אני רציתי לקבל את הטיפולים המתבקשים. ביום ראשון כשהייתי במכון עדי טלמור התחילה לצעוק ולהשפיל אותי שאני חוצפן שהיא דאגה לי לטיפולים ואני כפויי טובה. מה גם היא המשיכה לצעוק את המקרה שלי בפני שאר המטפלים שהיו בחדר הטיפולים כשישנם מטופלים נוספים ששומעים אותה. היא איימה עליי בתביעת לשון הרע ועוד צחקה עליי שאני מפחד מהתגובה של ד"ר יהודה דוד שיש לי תור אליו שבוע הבא שייצעק עליי: מה אכפת לה שאני חוטף את הצעקות הרי היא לא מקבלת אותם, הרי הרופא לא מכבודו להתקשר למכון פיזיותרפיה. הודעתי למנהל מכון הפיזיותרפיה בת ים, גיא רותם, במייל שאני מבטל את כל התורים למכון ועל סגירת התיק לאור ההתנהגות שלה. מה גם שהמטפלת המחליפה שלה דיברה איתי בחדר ההמתנה ונזפה בי על ההתבטאות שלי כנגד עדי ושעליי לחשוב לפני הדיבור.
יש לציין, ששלחתי תלונה במייל להנהלת קופת חולים "מכבי - שירותי בריאות" (הם לא מקבלים תלונות בטלפון) וזו תלונה שלישית או רביעית שלי כנגד מכון הפיזיותרפיה בבת ים בתוך ארבעה וחצי חודשים. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על התלונה. אף אחד לא מוכן להתמודד מול מכון הפיזיותרפיה שאני מבין משתי רופאות המשפחה שלי שהם בעייתים נורא בשירות וביחס. (אני סקפטי אם תהיה התייחסות מצידם לתלונה).
כמו כן, אחרי שמנהל המכון הפיזיותרפיה קרא את המייל שלי שהופנה אליו הקשיב לי בשיחת טלפון. על כל טענה שלו הייתה לי תשובה שהפרחתי אותה. סוכם בינינו שאני לא ממשיך בטיפול עם עדי, הוא סוגר את התיק ומעביר אותו למכון הפיזיותרפיה בחולון. אתמול (יום שני) הוא הודיע לי שהמכון בחולון יצרו איתי קשר ושיש להם תורים רק בעוד שבועיים שאם אני רוצה בינתיים אני אקבל טיפולים בבת ים, סירבתי משתי סיבות: האחת, לא מעוניין לראות את המטפלת עדי והשנייה איזה פרצוף יהיה לי לראות את שאר המטפלים והמטפלות שמדברים עליי מאחורי הגב? גם הבהרתי לו שאם היא תגיש נגדי תביעה על לשון הרע אזי אני אגיש נגדם ונגדה תביעה על אפלייה על רגע מגדרי. ואם היא טוענת שהיא עובדת כמטפלת 24 שנה ולא היה נגדה תלונה אחת אז הבעיה אצלה זה בשפת הגוף לא אצלי. אני 30 שנה בתחום המלונאות ואני כבר יודע לזהות מתי יש לאנשים בעיה לפי שפת הגוף שלהם, כי עבדתי עם אנשים.
במקביל התחלתי לבדוק את נושא הרפואה המשלימה במסגרת קופת חולים. אמא שלי שמעה על זה מיד קפצה ואמרה שאי אפשר לשלב בין הפיזיותרפיה לבין רפואה משלימה. לטענתה, גם אחותי לא בעד, פה התרתחתי שוב: עלאק אחות שלא מדברת איתי כמעט 9 שנים באיזו זכות היא מביעה דעה? כשיצאתי מהניתוח בבית חולים ידעה לברוח יחד עם אמא ולהשאיר אותי לבד, מפוחד, מבוהל, כואב ומאז לא יצרה קשר ולו פעם אחת בכדי לשאול מה שלומי? גם ככה אני הולך לייעוץ רפואי במכבי טבעי לפני הטיפולים, נשמע ונחליט.
פאקינג חמישה וחצי חודשים מאז תאונת עבודה ואין שום התקדמות: הכתף עדיין קפואה. אני לא מצליח לכופף את היד בצורה מלאה.
******************************
לא מצליח להבין אנשים בכלל.
הייתה מנכ"לית באחת מלונות הרשת שעבדתי בה והיינו מיודדים. היא בעלת תואר דוקטורט ואני לא יודע במה. לא זכור לי מה קרה ומתי הפסקנו לדבר. לא היינו בקשר מעל 3 שנים.
ואז פתאום שלחה לי הודעה בוואטצאפ "היי מותק. איפה אתה עובד בימים אילו?" הסברתי לה שאני לא עובד כי אני אחרי תאונת עבודה, ריסוק יד שמאל, וכנראה לפני ניתוח שני. אז היא ממשיכה בחוסר טקט ומספרת לי שיש לה הצעת עבודה בשבילי כאחמ"ש בקבלה באיזה מלון בתל אביב. ולשאלתי מה היא עושה היום היא ענתה לי שהיא ברחה מענף המלונאות. סירבתי להצעת העבודה וגם הסברתי לה שהיו לי 3 הצעות עבודה לנהל קבלה בשלושה בתי מלון שונים וסירבתי בגלל היד. אז שאלה אותי אם אני מכיר משהו, עניתי לה שלא כי כל מי שהכרתי ברח מהענף הזה. וכשאני אחלים אני לא חושב לחזור. מאותו רגע השתתקה, דממת אלחוט. לפחות תאחלי החלמה מהירה? כלום. גורנישט.
את שולחת לי הצעת עבודה אחרי תקופה ארוכה שאנחנו לא מדברים ואת חושבת שאני אקפוץ על המציאה? נניח ואני בריא פיזית כמה אפשר לעבוד כפקיד קבלה / אחמ"ש קבלה? אחרי 30 שנה בתחום המלונאות לא מגיע לי לנהל מחלקה? מה את מציעה לי אחמ"ש? מה את מחלקת את הנייד שלי חופשי מבלי לשאול אותי? כי אחרי ההתכתבות שלנו בוואטצאפ הבנתי מי ניסתה להתקשר אליי בימים האחרונים, מי שהיא מהמלון ההוא שמחפשים עובדים.
תגובות