סיימתי

יש רגעים בחיים שנכון לעצור ולשאול את עצמנו

האם הסביבה שלנו טובה עבורנו?
האם יש לנו מקום וערך?
ואם לא...
חשוב לעשות חישוב מסלול מחדש
סביבה זה כוחבאותה סביבה
בה היית חולה.
************************************************
אני סיימתי עם אנשים.
לא יודע מה קרה לי
מאדם רגיש שאוהב את הבריות , ורוצה לבלות בחברת אנשים הפכתי בן לילה לאדם ששונא אדם.
כבר כמה זמן שאני לא מפסיק להיעלב, להתאכזב ולהתעצבן
ולכל הרגשות האלה אחראים בני אדם.
ואם פעם רציתי להשקיע , לשקם, לפייס ולסלוח
היום אני בעיקר רוצה לשכוח. לשכוח מכולם. רוצה שקט.
שיניחו לי לנפשי.
די. לא בא לי יותר.
התעייפתי מאנשים , מהתנהגויות של אנשים ומהקונספט הזה שנקרא אנשים
הבו לי כלב או חתול או אפילו נמלה.
אמנם קטנה אבל לפחות לא מקטינה
הגעתי למסקנה שלבלות בחברת אנשים זה מעייף
מאסתי בהשוואות, הקטנות ושאר ירקות
יש רק אדם אחד שאני רוצה לבלות איתו : האדם היחיד שלא יכול לאכזב , להעליב או להכעיס אותי.
אני עצמי.
פעם הייתי מבועת מהמחשבה להיות לבד . האמנתי בקשרים, באנשים, בחברים. השקעתי, יזמתי , היה לי חשוב שזה יצליח, להבין מה קרה כשצצה בעיה.
אבל זה היה פעם. גיל המעבר הגיע והחליף לי את הברגים בראש.
וואלה, כיף לי בחברתי .
אני כבר מכיר את כל הטריקים והשטיקים של עצמי.
אני אשתה קפה בבית קפה . לבד . רק אני ומחשבותיי. רק אני וניידי
אלך להליכה בטיילת. לבד .
רק אני והמוזיקה לאוזניי.
חופשי ומאושר.
יש לי את עצמי.
************************************************
אני זוכר היטב את כל מי שהשפיל אותי.
את כל מי שזילזל בי. את כל מי שדרך עלי.
את כל מי שלעג לי. את כל מי שהכאיב לי.
את כל מי שנטש אותי.
ואני אומר לכל אחד ואחת מהם: תודה.
תודה על הכאב.
תודה על הצער.
תודה על החרדות.
תודה על העלבון.
תודה על הייאוש.
תודה על חוסר האונים.
בזכותכם אני מפחד פחות.
בזכותכם אני אמיץ יותר.
עברתי דרך התופת.
הכרתי את מעמקי הגיהנום.
חוויתי את הרע מכל.
למדתי להתמודד עם הלעג.
הצלחתי לעמוד על הרגליים.
בכיתי הרבה אבל נשארתי בחיים.
והבנתי שאני יכול.
שאני מסוגל.
שאני נהדר.
שאני מוכשר.
שאני אצליח.
שאני בסוף אהיה מאושר.
בזכותכם.
חבריי לכיתה.
חברותיי לחיים.
חיילים בטירונות.
עמיתיי בתקשורת.
גולשים שגידפו אותי.
גברים שדחו אותי.
או זרקו אותי.
וגם ההורים שלי.
ובני משפחה אחרים.
תודה על כל מה שנתתם לי:
אומץ לב.
קור רוח.
נחישות.
יצירתיות.
חוכמה.
והכי הכי הכי
היכולת שלי להתמודד עם
פחדיי העמוקים ביותר.
להביט לעצמי בעיניים.
לקום על הרגליים.
ולחייך.
בזכותכם
אני מבין.
בזכותכם
אני מבין הרבה יותר טוב.
אני מבין את מי שמשתף.ת
אותי עם לב שבור.
ואת מי שחייו.ה קרסו.
ואת האדם המבוגר שפוחד מהמוות.
הייתי שם.
ראיתי שם.
פחדתי שם.
גם היום.
אבל אני חי.
מאד.
ועכשיו אליכם:
גם אתם חוויתם השפלות.
גם אתם חווים השפלות.
אולי ברגע זה ממש.
מהבעל. מהאישה. מבני הזוג.
מההורים. מהילדים. מהבוס.
מהחברים. ממי לא.
אל תתנו להם את העונג.
נקו את הרוק מהפנים.
חייכו לעולם.
ולכו תכבשו אותו.
עכשו

אי אפשר להחלים!!!לכן.......