ציפייה

הפרק האחרון שלי בבלוג "עבר הווה" גרף לייקים ותגובות בפרטי.

הרבה זמן לא היה לי פרק כזה שממש כתבתי מהפנוכו של הפנוכו שלי. 

בתוך שעה מכתיבה הפרק היו לי 100 קוראים שמבחינתי זה הרבה מאוד בתוך שעה.

לא מצפה ללייקים.

לא מצפה לטפיחות על השכם.

אני כן מצפה שיקראו את הפרקים שלי בבלוג.

אני כן מצפה להיחשף כמה שיותר שהרי לא בכדי אני כותב ומפיץ את הפרקים בבלוג שלי על מנת שאנשים יילמדו מסיפור היומיומי שלי. שיישאבו כוחות. שיראו שאפשר גם אחרת.

****************************************

למה אני תמיד מתאהב במי שאי אפשר?

למה אני תמיד מפנטז על מי שאי אפשר?

שהרי אני לא מבלה במועדונים. לא מבלה בפאבים של גייז, המתי מעט שנשארו בתל אביב. לא מבלה בסאונות חשוכות שבתל אביב. בכל אתרי ההיכרויות בתכלס מחפשים סטוצים, תמונות עירום לגירוי עצמי ואחר כך נעלמים להם. כל גיי שפונה אליי ברשתות החברתיות יש לו פרצוף של חולה נפש.

תכ'לס, כבר התרגלתי לחיות לבד. לא מצפה (ציפיות יש רק במיטה של הכריות) למצוא זוגיות בגילי המופלג.

*****************************************

הרשתות החברתיות מוצפות בדיווחים על הרעבה של ילדים ברצועת עזה.

רבותיי וגבירותיי, שעוד לא התעוררו על עצמם בשבת הארורה 7 באוקטובר:

ישנם 50 חטופים ישראלים - יהודים במנהרות של רצועת עזה שמתוכם אולי 20 בחיים שמורעבים, שנהפכו לשלדי אדם וחופרים לעצמם את הקברים. למה אתם לא מדברים עליהם? למה אתם מדברים יותר על תושבי עזה שנותנים מחסה לאותם טרוריסטים להתגונן אצלם וביניהם? דמם של ישראלים - יהודים לא קדוש יותר מדמכם ומדמם של אותם ערבים משתפי פעולה?

אני שואל באמת כמי שהיה שמאל מרכז (תומך מפלגת "העבודה" של רבין - פרס ז"ל) והתפכח. שהרי לטעמי אי אפשר לבטוח יותר באותו "עם פלסטיני". להזכירכם: כשאהוד ברק היה ראש ממשלה בשלהי כהונתו השנייה של הנשיא קלינטון הציע לערפאת 90% משטחי יהודה ושומרון כולל שליטה בירושלים המזרחית והכרה כבירתה של העם הפלסטיני וערפאת סירב בתוקף. כבר אז אמרתי נואש שאפשר להגיע לדו קיום איתם. כבר אז נוצר אצלי חוסר אימון משווע.

אחרי ה - 7 באוקטובר לא הגיע הזמן שתתעוררו על עצמכם???!!! 

לא נהפכתי לימני בדעותיי. נשארתי בדעותיי כסוציאליסט ומאמין בכלכלה של מפלגת "העבודה" המיתולוגית ומצד שני אני מאמין בעקרונות של ביטחון של הימין מרכז, קרי: הליכוד. היום אין אף מפלגה אחת, אין אף פוליטיקאי אחד שמסוגלים לסחוף אחריהם את העם כמו: בגין, שמיר, רבין, שרון זכרונם לברכה.

מאז ה - 7 באוקטובר אני מחזיק שוב בדיעה שחייבת להיות כאן סוג של הפיכה צבאית, שדרך אגב זו דיעה שהחזקתי במחצית השנייה של שנות השמונים של המאה הקודמת, כמה שזה מפחיד לשמוע את זה. הגיע הזמן לייצב את המדינה מבחינה ביטחונית על הגבולות ופנים הארץ.

ממרומי גילי ה - 56 וחצי אני לא יודע לאן המדינה שלנו הולכת. לאבדון זה בטוח.