ואולי.................
ואולי אם הייתי יודע שככה הכל יגמר ביום אחד לא הייתי מתחיל את כל זה מלכתחילה.
לא הייתי נותן לעצמי להישאב לתוך העיניים היפות שלך שמסתכלות עלי במבט כזה, ככה.
הייתי עושה הכל כדי להתרחק, כדי לא להקשר אליך, חזק כל כך, כמו שנקשרתי עכשיו.
אולי הייתי ממציא לעצמי כמה סיבות לשנוא אותך, ועושה הכל כדי לעבור הלאה.
אולי ככה יכלתי בקלות לשכוח את כל מה שעברנו יחד, או למנוע את זה מלכתחילה.
כי הייתי צריך ללמוד מה אני שווה באמת, ומה מגיע לי.
הייתי צריך לחוות על בשרי את העצב, כדי להעריך את הטוב.
הייתי צריך ללמוד מטעויות ולהתחזק מהם.
אנחנו אנושיים.
אז כנראה שגם אם לא הייתי יודע לאן הכל יוביל אותי איתך, עדיין הייתי בוחר באותה דרך שוב מההתחלה.
*******************************
אולי למרות שכל זה נגמר, אפילו שלא תארתי לעצמי שככה זה יסתיים....
אולי זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות.
ואם לא היית עומד לי בדרך אל האושר כנראה שלא הייתי מעריך את כל זה עכשיו.
**********************************
אנחנו כל כך דור של מכורים, הפלאפון הזה מהווה תחליף לרגשות שלנו, במקום שבו היינו אמורים להתאכזב ולהתרגש ביחד, הוחלף בוי כחול מסכן... למה זה צריך להיות ככה?
לפני שנים רבות, להביא פרח ללב שלך, זה היה הנורמה החברתית, הדבר שכולנו אהבנו וציפינו לו... למה ככל שהזמן עובר הדרישות עולות?
מה אנחנו רובוטים? ממתי הודעה שיחה בפלאפון על יחסים זה תקין?
למה אי אפשר שנתרגש ביחד מהדברים שלנו, מהסיפור שלנו, ממה שיש לנו לחוות, מהקסם המתפוגג באוויר... היום כל כך פשוט בטכנולוגיה. אני רוצה לדבר על הכל איתך ביחד, לא דרך טכנולוגיה...
אני רוצה שתביא לי פרח ואגיד לך תודה כאילו זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני רוצה רק לראות אותך... זה מספיק לי.
******************************
אתה יוצא די טיפש שאתה מוותר על בן אדם שנלחם עלייך שוב ..
אני בסך הכל רוצה את הטוב לשנינו ,
לא הייתי עושה משהו שהיה עושה רע לא לי ולא לך .
חבל שאתה פשוט יותר מידי עקשן מלנסות..
***************************
להרפות זה החלק הכי קשה שיש בכל התהליך הזה שנקרא שברון לב.
להרגיש את הכאב, לבכות עד שיוצאת לך הנשמה, ולחשוב על כל הדברים שיכולת לעשות אחרת כדי לגרום לו להישאר- את כל אלה את עושה מצוין.
להרפות, זה החלק הקשה. הזיכרונות, שחרוטים לך בלב, לא נותנים לכאב ללכת.
אבל אם רק תבין שזיכרונות נועדו להישאר בעבר, אולי גם הכאב יפנה את מקומו ויישאר מאחור.
תגובות