אני לא מקטר

אני כמו כל הישראלי המצוי שמתלונן שרע לו ושמח שטוב לו.

בעצם, למה לי לקטר?


יש לנו ראש ממשלה שנבחר לכהונה חמישית לראשות הממשלה. הכי טוב.

מצב הכלכלי שלנו הכי טוב (בלי דוד), רק שהעשירים יותר עשירים והעניים יותר עניים, אוכלוסיית גיל הזהב אינה יכולה להתקיים בכלל ומעדיפים לוותר על התרופות בכדי להשיג אוכל.

מצב ביטחון הפנים שלנו מעולה!!!!! רק שיש יותר גניבות, פריצות לרכבים שלא לדבר על בתים (רק שזה לא תופס כותרות בכלל), וכולי.

מצב הביטחון הכי טוב שיש לנו. העיקר שראש הממשלה שלנו - שנבחר בפעם החמישית ברציפות - יישלם לחמאס מס שתיקה וכופר על מנת שלא יפגיז אותנו. אם לא יישלם נקבל הפגזת רקטות ליישובי עוטף עזה ויישובי לכיש.

מצב התיירות שלנו בשיא. רק שהתיירים החכימו לא להזמין חדרים בבתי מלון במחירים מופקעים שלא לצורך, עיין ערך: תחרות האורויזיון 2019 בישראל. בתי המלון נשארו עם חדרים ריקים רק בגלל מחירים מופקעים ולא מוסברים בעליל, כשחודש אחרי מכן יהיה מצעד הגאווה השנתי בתל אביב. התיירים הגאים, ובצדק, מעדיפים לראות את התחרות מהבית על מנת שיהיה להם מספיק כסף לעשרה ימים של חגיגות מצעד הגאווה.

מצב בתי החולים מעולה, כל עוד הכספים שמיועדים להשקעה בבתי החולים מועברים במקום זה לישיבות ולמסחטת כספים של הדתיים לאומיים והחרדים. מה אכפת להם שמסעודה או רבקה ישנות במסדרונות במחלקות פנימית א' או מחלקת עיניים שבבתי החולים? מה אכפת להם שהרופאים והרופאות בורחים לחוץ לארץ כי שם מרוויחים יותר טוב מאשר פה? העיקר שהישיבות יקבלו כספים - כמה שיותר, יותר טוב - והעיקר שבחוריהם לא יגוייסו לצבא משום שהם עסוקים "בללמוד" תורה אבל מבלים בבתי זונות ובסאוונות של גייז.

בזמנו: כשהתראיינתי לכתבת ראיון חושפני ניסיתי להעביר מסר כלשהו לפעול בכיוון העברת המסר ולמנף אותו. אך ללא הצלחה: מאחר וזה נפל על אוזניים לא קשובות. החלטתי בזמנו כשהבנתי את זה לעזוב את הרעיון - ראיון משום שאי אפשר לעשות צעד מבלי שתהיה שיתוף פעולה.

כשפנו אליי בזמנו בשביל לכתוב טור דעה בנושא חודש הגאווה היה לי ספק בנושא. פעם לעבור את התהליך? שוב פעם יקראו ולא יעשו דבר בנושא? כתבתי בכל זאת את טור הדעה, לא משום שלא היה לי מה לאמר. 

ברור לי שכל ההתחלות קשות, אין שום דבר שבא בקלות.

הגוף, המראה החיצוני, לבחון, לשפוט, להסתכל, ושוב להסתכל, להתנשא, להוריד חולצה במסיבה, בים, בפייסבוק, באינסטגרם, הפוזה, לעשות רושם, הסייקל, מי בכלל מסתכל מה יש בתוך הקנקן?, השרירים, הפחמימה אוי הפחמימה, לפתוח את הגריינדר, את האטרף, את הטינדר, לסנן, שוב להתנשא, לחשוב שאתה יותר טוב מכולם, להסתכל על אנשים מלמעלה, הדימוי העצמי, הסמים, הסקס המזדמן, כבר שכחת מה זה סימן שאלה מרוב שהשאלות מובנות מאליהן, נייד, ממוקם, מה אוהב, השטחיות, אוי השטחיות, המסיכות, המסיבות, השקרים, הבגידות, חוסר הנאמנות - זה הרי ברור, הזמינות, הזילות, הזלזול, אתה במלחמה כל הזמן, גאווה הם קוראים לזה, מה קובע מה אתה שווה? אתה? הם?

*חומר למחשבה*

*אדם אחד הניח פרחים על קבר אשתו כשפתאום הוא רואה סיני שם צלחת מלאת אורז על הקבר הסמוך.*

*שאל את הסיני*: "אתה באמת חושב שהמת ייצא מהקבר לאכול את האורז?"

*ענה לו הסינ*י: "כן, כשאשתך תצא להריח את הפרחים."

*מוסר השכל:*

*אל תשפוט, רק נסה להבין, ואם אתה לא יכול להבין, שכח מזה*

להזדקן זה חובה, לגדול זאת זכות.