כך היה וכך יישאר

הבחירות להסתדרות ומפלגת העבודה

התוצאות בבחירות להסתדרות לא הפתיעו אותי. גם לא הפילו אותי מהכיסא.


אבי ניסנקורן ייבחן במהלך כהונתו כיושב ראש ההסתדרות הנבחר כשהכריז על יותר מעשים ופחות דיבורים. נראה מה יעשה לטובת האזרח העובד הפשוט שלא מאוגד במסגרת ההסתדרות. מה ייעשה בכדי לאגד כמה שיותר עובדים במסגרת מקומות העבודה ומה יעשה למענם. להזכירו: מקומות עבודה - שלא כמו חברת החשמל, מלון "הילטון" או מלון "שרתון טאוור" שבהם יש ועדי עובדים חזקים ומבוססים - יש לפעול למען העובדים וחיזוקים ולפעול למניעת התעמרות בעובדים כמו בשאר המלונות (עיין ערך: מלונות פתאל).


שלי יחימוביץ' - כל האופוזיציה מהזן שהציגה יחימוביץ' היא כקבוצת כדורגל (כמה קשה לי להשוות בנושא מאחר ואני לא מבין בכדורגל כקליפת השום) היוצאת למשחק חוץ ונזקקת למשהו נוסף - מיוחד - שיאפשר לה לגבור על שחקני הבית המקומיים. ניסנקורן היה הפייבוריט, ויחימוביץ' לא הדביקה אותו. לא רק זאת שמעדה פעמיים ועלתה על מארב.המעידה הראשונה הייתה בכניסתה לזירה. ברגע שבו נשמעה תרועת השופר של מועמד חדש, דווקא היא נפלה לבור עמוק בעצם חשיפת ההסכם הבעייתי עם איתן כבל. הם הסבירו בהרחבה אך איבדו  את מומנטום של מנקי האורוות. המעידה השנייה הייתה בהסכם עם ש"ס, שקהל הפעילים שלה לא יכול היה להשלים עם ההסדר הזה.  והתווסף מארב נוסף. רבים מעמיתיה למפלגת העבודה הפנו לה עורף. מפני שבאו איתה חשבון ו / או עם איתן כבל ו / או היו להם שיקולים משל עצמם להתרחק ממנה עקב הפריימריז הקרבים ובאים במפלגת העבודה (להזכירכם: הפריימריז הם בתחילת יולי).
ההסתדרות הייתה בעבר מזוהה עם מפלגת העבודה. היום ממש לא.
אם מפלגת העבודה / מחנה הציוני רוצה לחזור לשלטון ולהיות מחובר לעם ולדרישותיו ולציפיותיו היו צריכים לעמוד מאחורי מועמד מוסכם עליהם, קרי: שלי יחימוביץ'.
ההסתדרות דואגת יותר לחזקים ופחות לחלשים.


פרשת אריה דרעי 2

אריה דרעי - שר הפנים "המהולל" נפל שוב בשיכרון חושים של השרות. 
 ואולי בכלל הגיע הזמן שכל הפנאטים האלה יפנימו כמה עובדות בסיסיות המבוססות על החוק :
רב גנב הוא לא זכאי !
רב שנותן או מבקש שוחד הוא לא צדיק !
רב שאונס או מטריד מינית הוא לא קדוש !
אלה סתם אנשים בזויים ! 
 אנחנו יודעים מה זה אומר עליהם, אבל מה זה אומר על מי שמעריץ אנשים כאלה ??!!!!
 סדר פעולות זה מצביע לטעמי, ומשקף בדיוק את הבעיה בדמות כמו של אורן חזן, כלהלן:
 ומה עולה מכל זה? ושימו בבקשה בצד את כל עניין התעוזה על הסלפי (בא נגיד שזה במובן מסוים היה קצת מצחיק, ויש לו תעוזה - אם כי היא בלתי מקובלת בסיטואציה כזו),שהבחור חושב שזה מדליק, חדשני, מעיד על נחישות ואומץ, התרבות החדשה - לעגל פינות, לעקוף את הנהלים והמערכת, להתגנב בתור למקום שאסור, להחדיר טלפון נייד למקום שאסור - כאילו הוא אחרון האוהדים שמנסה להכניס אבוקה למשחק כדורגל.
 הוא מייצג לדעתי במקרה זה, יותר מכל מה שעשה עד היום - את הישראלי המכוער, הקומבינטור, התחמן שמנסה להערים על כולם כדי להראות איזה גבר הוא. בדיוק אותה תדמית שכולנו, השפויים והמאוזנים, כל כך רוצים להתנער ממנה - לא רק כלפי העולם כולו - אלא בחיי היום יום שלנו, בכל מקום - בתור בסופר, בחניה, ואיפה לא? אבל זה לא יקרה - כי בסופו של דבר - דווקא איפה שהכי חשוב, והכי משפיעים על החיים שלנו - יושבים אנשים קטנים, שחושבים בקטן, ועל עצמם - ואין לערכים, מוסר, ותרבות כל חשיבות בסולם ההעדפות שלהם.

אני מחכה לראות את התגובה של כל המעריצים המטומטמים שצעקו "הוא זכאי" בשנת 1999. האם גם עכשיו הם יהללו את הגנב ?

ביקורו של הנשיא טראמפ בישראל

עברו 24 שעות אחרי אירוע קבלת הפנים של נשיא ארצות הברית.

 אחרי שהדם ירד מהראש והמוזה עלתה, אני חייב כמה מילים על מקרה אורן חזן והסלפי מנקודת המבט האישית שלי. אני חש שרובנו פספסנו (ובאופן ממש מרגיז, במיוחד התקשורת, שרק מחפשת את הצהוב ולא את המהות), את הנקודה המרכזית הבעייתית באירוע המצער של מפגש הפיסגה בין שתי אושיות התרבות הענקיות המקבילות - מקום 322 בליכוד (פחות או יותר) מול נשיא המעצמה הגדולה בעולם, לאמור האיש החשוב ביותר בעולם.

וזה מקרין ומחלחל למטה. לכולנו. לרחוב.

הפואנטה הבעייתית בסיפור, לטעמי, היא לאו דווקא פעולת הסלפי עצמה. פעולת הסלפי היא התוצר הסופי של רצף פעולות בזויות ובלתי מתקבלות שביצע ח"כ הסורר בטרם לחץ על כפתור ה OK במצלמה.

1. אורן חזן, ככל הנראה, כלל לא הוזמן לאירוע עצמו.

2. בין אם לא הוזמן ואף במקרה שכן הוזמן, הוא בוודאי לא היה אמור להיות על כסאות השרים בשורה הראשונה שלוחצים את ידו של האיש החזק בעולם. הוא היה מיועד לטריבונה (אגב, שם מאוד מתאים לו להיות, אבל בטריבונות אחרות).

3. והחמור ביותר, שמסמל את כל הבעייתיות. טלפונים ניידים לא אושרו להיכנס לטקס. חזן, היה, ככל הנראה, היחיד שהסליק נייד לאירוע.

האם אורן חזן, עצר לרגע וחשב לעצמו, איזה מסר הוא מעביר לציבור בכך שהוא מוכיח שזה בסדר ולגטימי להידחף, לרמות, לעבוד על השומרים, וכל זה בשביל להשיג משהו שתכלס לא מגיע לו?!

הוא פשוט לא מבין את התפקיד הציבורי שלו - וזה בכלל לא משנה באיזה צד של הפוליטיקה הוא. ממש לא! 

אנחנו רוצים את החספוס הישראלי, את התעוזה, את האילתור, את החשיבה מחוץ לקופסה בצבא, בהיי טק, בתעשייה הבטחונית, בחינוך, אצל האנשים המוכשרים והעצומים ביכולות שיש לנו במדינה - ששם, במקומות ההם תפרוץ הישראליות הכל כך מיוחדת ויפה שלנו - ולא בקפיצה מעל גדרות ושומרים בשביל לחייך בפרצוף מכוער (מה לעשות, האיש גם מכוער בנוסף לכל, אבל זאת לא הנקודה) אל המצלמה ולהסתחבק על חשבוננו!!

לצערי הרב ובעצב גדול, אין לי ספק שביבי לא יעשה דבר בעניין! כי אם הוא היה מנהיג אמיתי, מנהל בכיר ונחוש ולא מפחד מפוליטיקה ורעשים - הוא היה עושה מה שכל בוס במקום עבודה היה עושה - קורא לו למשרד ומעיף אותו לאלף עזאזל!!!! או לכל הפחות נוזף בו ומזהיר אותו רגע לפני!!

אז בפעם הבאה שמישהו ינסה להסביר לי שאורן חזן מייצג את הישראלי החדש, את התקשורת החדשה והאקטיבית (כמו שהוא בשיא טמטומו הציג אתמול מבלי להבין את גודל הפאדיחה - מספיק לקרוא את כל עיתוני העולם היום בשביל להבין - אפילו הפלשתינאים צחקו עלינו, ובצדק הפעם!), אני אזכיר לו להביט טוב טוב באירוע הזה, ולנסות להפנים את הדברים שרשמתי ושיגיד לי אחר כך, שזאת הישראליות שהוא מוכן להיות גאה בה.