מצבה הכלכלי העגום של מדינת ישראל בשנת 2016
"שמי רוני.
רובכם לא תזכרו אותי ואת סיפור חיי: אני הייתי קורבן האונס הקבוצתי שהיה לי ראיון בעיתון נוער לפני 26 שנה. היום, זה לא האישיו.
האישיו הוא שאני לא במצב כלכלי טוב: המשכנתא שלי חוזרת. כרטיסי האשראי שלי חסומים. אני לא יודע איך אני אוכל לעמוד בתשלומים השוטפים של הבית. אומנם אני מחזיק בחיית מחמד בבית שאני נורא אוהב אותה, אך בכל זאת המצב פקקה.
אני עובד בבית מלון 8 שעות + שעת נסיעה לכל כיוון ושני אוטובוסים. אך המשכורת אינה עוזרת במאום - התוספות של שישי שבת כשהן הדובדבן שבקצפת הן לא משמעותית הן בגלל מיסוי חובה (מס הכנסה וביטוח לאומי) והן היעד של הנהלות בתי המלון להציג רווחים על חשבון העובדים.
אני לא רוצה לקבץ נדבות משום שאני רוצה לעבוד. גם אם אני אצא מחוץ לענף המלונאות מי יקבל משהו בן גילי (48)? כבר קיבלתי סירובים כשהתמודדתי על תפקידים מסויימים והסיבה היא: גיל.
אני חושש להגיע למצב של פת לחם.
אני חושש להגיע לרחוב ללא קורת גג מעליי ומעל חיית המחמד שלי."
*******
זהו קטע מתוך מכתבו של רוני (שם בדוי).
המכתב נשלח אליי משום שיצא לי שם של אדם שאכפת לי ומתוך ידיעה כי אני לא אוכל לעזור לו כספית רק בלעורר את המודעות למצב שלו ושל רבים אחרים.
גם הוא כמו רבים במדינת ישראל של 2016 המתקשים לחיות ולשלם את החשבונות משום שהם אינם מרוויחים כראוי.
בהמשך מכתבו של רוני הוא מספר שהוא אינו ממצביעי ליכוד ובנימין נתניהו, אך מאשים את ראש הממשלה במצב הנוכחי ואת החברה שלא מקבלים למקומות עבודה גברים בני גילו רק בגלל שהם עוד מעט נושקים לגיל החמישים. וזה נורא לכשעצמו.
רוני מציג במכתבו סיבות נוספות לאי מציאת מקום עבודה חלופי מכובד. אחת מהן שמקומות עבודה שהוא מציג מועמדות שומעים שהוא גיי פוסלים אותו. למרות הניסיון שיש לו והידע פוסלים אותו.
הוא עשה שירות צבאי מלא של 3 שנים, וסיים את השירות בדרגת סמל ראשון.
הוא המשיך לעשות מילואים עד גיל 40 וסיים את חובתו לצבא בדרגת רב סמל.
הישג מכובד מאוד, ללא ספק.
*******
השאלה הנשאלת כאן, אחת מני רבים:
מדוע להמשיך להצביע לפוליטיקאי הססן החי על פי סקרים ודעת קהל ופועל לטובתו האישית בלבד אך אינו פועל לטובת העם, או לפחות לחצי העם שבחר בו, והמדינה?
שהרי העם במדינת ישראל נאנק תחת על המיסים, יוקר המחייה ואינם יודעים איך לסגור את החודש. במסגרת העם ישנן משפחות עם ילדים, קשישים וקשישות שאוספים אוכל מהזבל ושאריות ירקות ופירות, משפחות עם ילדים שמתפרקות רק בגלל המצב הכלכלי הנוכחי, ואנשים בודדים.
יהיו קולות שיגידו: האם יש מועמד או מועמדת אחרים המתאימים להנהיג את מדינת ישראל וישפרו את מצבה? נכון, אין כרגע מועמד אחר כי אותו ראש ממשלה שמכהן בתפקידו יותר מעשור מוכיח לעם פעם אחר פעם שהוא אינו ראוי לאימון הציבור וממשיך להיבחר לתפקיד הרם הזה.
רובכם לא תזכרו אותי ואת סיפור חיי: אני הייתי קורבן האונס הקבוצתי שהיה לי ראיון בעיתון נוער לפני 26 שנה. היום, זה לא האישיו.
האישיו הוא שאני לא במצב כלכלי טוב: המשכנתא שלי חוזרת. כרטיסי האשראי שלי חסומים. אני לא יודע איך אני אוכל לעמוד בתשלומים השוטפים של הבית. אומנם אני מחזיק בחיית מחמד בבית שאני נורא אוהב אותה, אך בכל זאת המצב פקקה.
אני עובד בבית מלון 8 שעות + שעת נסיעה לכל כיוון ושני אוטובוסים. אך המשכורת אינה עוזרת במאום - התוספות של שישי שבת כשהן הדובדבן שבקצפת הן לא משמעותית הן בגלל מיסוי חובה (מס הכנסה וביטוח לאומי) והן היעד של הנהלות בתי המלון להציג רווחים על חשבון העובדים.
אני לא רוצה לקבץ נדבות משום שאני רוצה לעבוד. גם אם אני אצא מחוץ לענף המלונאות מי יקבל משהו בן גילי (48)? כבר קיבלתי סירובים כשהתמודדתי על תפקידים מסויימים והסיבה היא: גיל.
אני חושש להגיע למצב של פת לחם.
אני חושש להגיע לרחוב ללא קורת גג מעליי ומעל חיית המחמד שלי."
*******
זהו קטע מתוך מכתבו של רוני (שם בדוי).
המכתב נשלח אליי משום שיצא לי שם של אדם שאכפת לי ומתוך ידיעה כי אני לא אוכל לעזור לו כספית רק בלעורר את המודעות למצב שלו ושל רבים אחרים.
גם הוא כמו רבים במדינת ישראל של 2016 המתקשים לחיות ולשלם את החשבונות משום שהם אינם מרוויחים כראוי.
בהמשך מכתבו של רוני הוא מספר שהוא אינו ממצביעי ליכוד ובנימין נתניהו, אך מאשים את ראש הממשלה במצב הנוכחי ואת החברה שלא מקבלים למקומות עבודה גברים בני גילו רק בגלל שהם עוד מעט נושקים לגיל החמישים. וזה נורא לכשעצמו.
רוני מציג במכתבו סיבות נוספות לאי מציאת מקום עבודה חלופי מכובד. אחת מהן שמקומות עבודה שהוא מציג מועמדות שומעים שהוא גיי פוסלים אותו. למרות הניסיון שיש לו והידע פוסלים אותו.
הוא עשה שירות צבאי מלא של 3 שנים, וסיים את השירות בדרגת סמל ראשון.
הוא המשיך לעשות מילואים עד גיל 40 וסיים את חובתו לצבא בדרגת רב סמל.
הישג מכובד מאוד, ללא ספק.
*******
השאלה הנשאלת כאן, אחת מני רבים:
מדוע להמשיך להצביע לפוליטיקאי הססן החי על פי סקרים ודעת קהל ופועל לטובתו האישית בלבד אך אינו פועל לטובת העם, או לפחות לחצי העם שבחר בו, והמדינה?
שהרי העם במדינת ישראל נאנק תחת על המיסים, יוקר המחייה ואינם יודעים איך לסגור את החודש. במסגרת העם ישנן משפחות עם ילדים, קשישים וקשישות שאוספים אוכל מהזבל ושאריות ירקות ופירות, משפחות עם ילדים שמתפרקות רק בגלל המצב הכלכלי הנוכחי, ואנשים בודדים.
יהיו קולות שיגידו: האם יש מועמד או מועמדת אחרים המתאימים להנהיג את מדינת ישראל וישפרו את מצבה? נכון, אין כרגע מועמד אחר כי אותו ראש ממשלה שמכהן בתפקידו יותר מעשור מוכיח לעם פעם אחר פעם שהוא אינו ראוי לאימון הציבור וממשיך להיבחר לתפקיד הרם הזה.
תגובות