אנחנו צריכים להיות גאים בלהיות גאים

פעם כשהייתי גיי בארון עמוק סבלתי מתסביכים.

תודה לאל לא היו תסביכים רפואיים אלא תסביכים אישיים: מדוע אני גיי? מדוע אני לא בלונדיני ושרירי? מדוע לא אוהבים אותי כמו שאני רוצה?
היום, תודה לאל, למדתי לחיות עם עצמי כמו שאני.

אני יודע שאני מיוחד בדרכי שלי. אני יפה גם חיצונית וגם פנימית.
אומנם אני גבר בעל חזות סטרייטית, צ'אבי במידה, עם עיניים חומות ושיער שחור.
אומנם, אני לא דוגמן. אומנם אני לא עם עיניים כחולות או שרירן שמשכיב כל גבר שני (הלוואי).
אני יודע שאני אישיות מיוחדת בפני עצמה. חיזקתי את הצדדים הטובים שלי והדחקתי את הצדדים החלשים שלי.

אני לא מתבכיין אלא דווקא גאה בעצמי באשר אני.
דווקא בגלל שאני גיי אני פועל ביתר שאת להוכיח שגם הגאים יכולים לעשות את הדברים בלי שום בושה ובהצלחה מרובה עם כל הקושי, ויש קשיים בחיים שלנו. מי אמר שהחיים קלים?

אני רק רוצה להעביר מסר לכולם בכלל ולכל חבריי וחברותיי הגאים והגאות בפרט:

1. אל תתביישו בעצם היותכם מי שאתם. אתם מיוחדים.
2. נכון, נגזר עלינו להילחם על האהבה ולהיות נאהבים כמו כל חברינו וחברותינו הסטרייטיות. מי אמר שהחיים קלים? אנחנו נלחמים כל יום מחדש על הזכות לקיומינו כיהודים גאים, כישראלים גאים, וכגאים וגאות.

לכל מי שלא מעוניין בעצם היותינו גאים וגאות, מי שלא מכבד אותנו מעצם היותינו גאין וגאות לא ראוי להיות בסביבתינו הקרובה. כנאמר: קרבו את האנשים שאוהבים אותכם ומכבדים אותכם והרחיקו את האנשים ששוללים אותכם.
לא גנבנו ולא שדדנו ולא רצחנו.
אנחנו אנשים שעובדים לפרנסתינו. רוב הקהילה הגאה יוצאת למסיבות בסופישבוע על מנת להנאות. חלקנו אם לא רובנו שירתנו בצבא.

אנחנו צריכים להיות גאים בלהיות גאים.