זה רק אני

בזמן האחרון אני לא במיטבי. חד משמעית. חסר סבלנות, מרגיש שלא מקשיבים לי,  לא סופרים אותי,  מרגיש שלא מתחשבים בי. אני שותק שתיקה רועמת. מחפש שייחבקו אותי אם לא פיזית לפחות וירטואלית. הרבה שומע "אני אוהב.ת אותך" ולא מרגיש את זה. הלו............... אני במצב של נפילה על הפנים. *********************************** יום ראשון הקרוב שוב ערב חג.  חג שבועות. אין אווירה של חג בכלל באוויר. הן בגלל המצב הכלכלי, הן בגלל המצב החברתי, הן בגלל המצב הביטחוני. המלחמה בעזה ממשיכה ועדיין יש לנו 58 חטופים חיים ומתים. בטלוויזיה כל הזמן מפמפמים לנו את הנושא. מדברים ללא הפסק. הממשלה לא עושה דבר וחצי דבר בנושא להחזיר את החטופים זה מעיב על מצב הרוח הפרסונלי והכללי. נושא החרת החטופים לא פחות חשוב שאני לא יובן אחרת. מצב הרוח שלי מושפע גם מהנושא הזה. אולי מצב הרוח שלי מושפע מזה גם שבעוד חודשיים וחצי יהיה יום השנה לפטירתו של אבי ז"ל (13 שנה) ואני נכנס בשנים האחרונות לסערת רגשות ורגשות אשם שלא עשיתי מספיק בשבילו להציל אותו, שאולי לא הייתי אולי ילד טוב בעבורו למרות שבשלוש שנים האחרונות לחייו היינו מנהלים ...

"אני לא מושלם" כתבתי לו. הלוואי שהיית קרוב להיות מושלם אמרתי לעצמי בלב. אם אנשים היו יודעים מה עובר לך בראש, היית נכנס למאסר עולם. מושלם????? הצחקת אותי אסור לך להגיד את המילה הזאת בכלל. כלפי חוץ אתה אולי חמוד, המשכתי לכעוס על עצמי בלב, אבל במוח שלך? אתה נואף וסוטה. מה שאתה מדמיין את עצמך עושה עם אחרות. איככככ הלוואי שהם היו יודעים. לפחות היו מתרחקים. אבל אני משאיר את זה בראש ולא עושה כלום, ניסיתי להגן על עצמי. אז למה זה כל כך רע?? המיטה שלי ריקה וזה נשאר במחשבה. המחשבה בלב לא רצתה לתת לי מנוחה. הוא המשיך לעלוב בי ללא הפסקה. בעוד ועוד טיעונים, הוא הוכיח לי כמה אני אדם נורא. אז הפסקתי את השיחה עם הבחור הנחמד. והנחתי את הפלאפון על המיטה. "אחד לא מושלם" הוא כתב לי. "אבל אתה חמוד". הסמקתי הוא לא ידע. שגם במחשבה הכי גרועה. רק רציתי מילה אחת טובה. ******************************************************** בואי נניח שבחיים האלה ,בגלגול הזה לא נועדת למצוא זוגיות...... לפני שאתה נבהל תקשיב לי רגע כרגע אתה רווק בבאסה, לא מאושר מנסה להבין למה לא הולך לך רודף אחרי מישה...

רוצה להיות גבר? תתחיל בלסגור את הפה ולהפסיק להתבכיין. גבר לא מחפש אשמים — הוא מסתכל במראה. תקום מוקדם, תעבוד חזק, תשתוק כשכואב, תילחם על מה ששלך, ואל תתנצל על מי שאתה. לא כל דבר צריך רגש. לא כל רגע צריך אמפתיה. לפעמים פשוט צריך לעשות את העבודה. נשים לא רוצות ילד גדול — הן רוצות עמוד שדרה. החיים לא מחלקים מתנות — רק הזדמנויות למי שלוקח. אתה רוצה כבוד? תבנה אותו. רוצה עוצמה? תשלם בדם, בזיעה, בשקט שלך. גבר לא מבקש מקום — הוא לוקח אותו. זה לא פוסט השראה. זו בעיטה לבטן. קום. תתיישר. תתנהג בהתאם... ******************************************************* עברתי דרך. לא פשוטה, לא תמיד ברורה, מלאה בעליות, ירידות, תפניות מפתיעות וגם רגעים של תעוזה וניצחון. ראיתי את עצמי קם אחרי נפילה, ממשיך אחרי אכזבה, בוחר לנסות שוב – גם כשהלב רצה לוותר. למדתי להכיר את החוזקות שלי – את הנחישות, את היכולת לראות את האחר, את הרגישות שמבינה גם את מה שלא נאמר. ראיתי איך דווקא הרוך הוא כוח. איך הרצון להיטיב עם העולם, לא הופך אותי לחלשה אלא לאדם שלם יותר. אבל גם חוויתי כישלונות. היו פעמים שטעיתי, שציפיתי יותר מדי, שנ...

גל העלאות המחירים בישראל. בשנתיים האחרונות עלו מחירי המזון יותר מהדיור. מעלים מחירים ביד אחת וגוזרים דיבידנדים ביד השנייה. לאן הגענו, ריבונו של עולם???!!! איזו מדינה נהיינו? איזו ממשלה חזירה יש לנו. אם תושבי מדינת ישראל לא יתעוררו על עצמם ויתחילו לצאת לרחובות ולבצע השבתות אנחנו נמות מרעב, לא יהיה ערך לשקל וגם תיירות - שאנחנו נסמכים עליה - לא תגיע לארץ. אין פלא שמשקיעים זרים וחברות הייטק ישראליות בורחות. מוחות מבריקים בכל התחומים בורחים. העיקר לקרוא למילואים סבב שביעי ושמיני הכי קל ולא יהיה ייצור במדינה, לא יהיו עסקים במדינה כי הם יקרסו, אנשים לא יוכלו להתקיים בכבוד, תושבים יתחילו לחיות ברחובות ולהתגלגל ברחובות בין עיתונים ישנים. די ליוקר המחייה!!!!! הגיע הזמן להשבתות נרחבות ולהרבה זמן של המשק ולא השבתות מינוריות. תתעוררו על עצמכם.ן המצב הכלכלי פוגע לכולנו בכיס, לא משנה אם אתה ימין או שמאל דתי או חילוני. אין פלא שאין מצב רוח בעם. אין פלא שאין מצב רוח לחגים. אין פלא שאנשים אוכלים אחד את השני. בחודש מרץ נרשמה של עלייה של 2.1% בפיגורים של החזרי הלוואות. כמעט כל משכנתא שנייה שנלקחה בחודש מר...

מדינת ישראל המאה 21 שנת 2025. החברה הישראלית עדיין לא מסוגלת לעכל, לשמוע, להבין, מקרי אונס של נשים / ילדים / נוער והטרדות מילוליות. החברה הישראלית עדיין מטאטאה את מקרי אונס אל מתחת לשטיח. לא מסוגלים, מוכנים לשמוע, להקשיב. כאילו זה ייעלם מעל פני השטח. כאילו זה לא ייקרה. העיקר, כשיש עדויות של חטופות ששוחררו מידי חמאס כולם בוכים למשמע הדברים. דמעות של תנין. וכשמבינים שזה מתרחש, מתקיים במקומות עבודה קרוב אליהם אזי גוועלד מתחפרים להם כשבלולים ולא מעוניינים לשמוע, להקשיב, להבין מבחינתם זה לא רלוונטי. העיקר, הצד השני הוא בסדר והצד הנאנס, המוטרד שכן עבר אונס שמאושם כביכול שהטריד הוא לא בסדר. לי, אישית, כבר נמאס לדבר על הזהות המינית שלי. נמאס לי כבר לדבר על השיוך המגדרי שלי. נמאס לי לדבר על מקרה האונס שעברתי. כשאני בא לעבוד אני בא לעבוד אני לא בא לעבודה ומשתדל לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר ללא שום שיוך מגדרי או שיוך מיני. היו לי בעבר בתקופת המלונאות הרבה מאוד הצעות כאלה או אחרות לעלות לחדרים ו / או לצאת לבלות עם אורחים גייז ולא עשיתי זאת מתוך אמונה שזה מקום עבודה ואני לא מעוניין לאבד אותו. ...

החגים נגמרו להם......... לפחות עד חג השבועות. בעשור האחרון אני לא אוהב את החגים בלשון המעטה. כל חג מזכיר לי את בית הוריי איך היינו נערכים אל כל חג וחג. היום, 12 שנה אחריי מאז שאבי נפטר, אין לי משמעות לחגים בכלל. כל היערכות מזכירה לי אותו. להבדיל אלף הבדלות, מצבה הבריאותי של אימי לא משתפר בכלל: ישנה הידרדרות במיוחד עם מחלת הסרטן. ישנם ימים שהיא מאבדת את הרצון לחיות ואני צריך לספוג את זה, עם כל הקושי שבעניין. מתי מעט, אם בכלל, יכולים להבין את זה. עם היד על הלב: חוץ מללכת לעבודה ולחזור הביתה או ללוות אותה לטיפולים בבית החולים אין לי כל שינוי, קרי: סתם לשבת בבית קפה, מפגש חברים וכיוצא בזה. רק מחפש להיות בבית שלי בימי חופש מהעבודה שזה אחת לשבוע ואז לישון כמה שיותר או לשים מכונות כביסה. תכלס??? הבריחה לשינה היא מבחינתי הבריחה כי טובה ככה להתנתק מהעולם ומהסביבה. האם אני מגלה סימני דיכאון??? אולי. האם זה ההשפעה של פוסט טראומה מתאונת עבודה??? אולי. גם ככה לכל אחד ואחת מאיתנו יש את החבילה שלו/ה. למי יש חשק למפגשים חברתיים??!!! גם ככה מצב הרוח הכללי - הכלכלי - הביטחוני במדינה לא בשמיים כל עוד המל...