חוסר אימון

מצאתי את עצמי השבוע בסיטואציה מאוד מאוד קשה שגרמה לי לכעוס ולהרגיש חסר ביטחון בתוך הבית שלי, למרות שזו דירה שכורה.

לפני חודש וחצי אימצתי חתול חדש מסוג אנגורה שכולו לבן כשלג ולכן קראתי לו שלג.

במקביל בדירה שלידי ישנו שוכר עם הפרעות נפשיות מאוד קשות (צועק בבית שלו, דופק על השיש ועל הקירות באגרופים, כל יציאה שלו לשביל זה עם טריקת שער בעוצמות - אלה רק דוגמאות). יש לציין, כי הוא לא מוכן לקבל טיפול פומי. חוזר בתשובה, בנדמה לי קרי: מה שנוח לו הוא דתי מה שלא נוח לו הוא לא דתי (לפחות בשבתות בבוקר הוא לא הולך לבית הכנסת). כשהיינו מדברים עד לפני שנתיים הוא היה נכנס ויוצא לבית שלי בלי הפסקה וזה היה משגע את החתול הסיאמי שלי שנפטר בשיבה טובה. בנוסף לזה הוא היה משגע אותי גם כן ומנסה לכפות עליי את אורח החיים שלו, לא אהב שהחתול אוכל את העוף שהיה לי באוכל וגם לא אהב שהחתול היה מלקק אותי, כשהייתי נכנס לשירותים להתפנות מיד היה חושב על שאני הולך לענג את עצמי, כשהיו מגיעות חברות לבקר אותי הוא היה מפשיט אותן במבטים שלו, וכולי. נוצר מצב ממש לא נעים שלא הייתה לי דקה של פרטיות גם שהייתי נכנס להתרחץ כי הוא היה מציץ לי מהחלון של החדר בגלל זה הגעתי למצב שהתרחצתי בחושך, דבר שהיה מסוכן מאוד במיוחד לאחר שריסקתי את יד שמאל שלי. הבן אדם שונא אנשים, נשים וחיות.

השבוע אחרי שחזרתי מאחת ממשמרות ערב שלג בא אליי בריצה כשכל הפרווה שלו מלאה בכתמים שלא היו לפני שיצאתי. הרגשתי שהוא מבועת לגמרי. נתתי לו מיד לאכול אוכל של קופסאת שימורים ובמקביל החלפתי בגדים. ואז שמתי לב שהקיר של החלון כולו מרוח במה שנראה לי דבק מגע. זה לא הריח לי ריח של קיא וזה היה מרוח בצורה כזאת שזה הושפרץ מתוך הבית. כשהתפנתי בשירותים שלג נשכב על סל הכביסה המלוכלכת ונתן לי לנקות אותו בצמר גפן ספוג במים. בשלב מסויים, שלג נשכב על המיטה ואיפשר לי להתרחץ. באותו לילה היה לילה קר מאוד לכן סגרתי את החלונות של החדר הרמטית. כשנכנסתי למיטה לישון שלג נצמד אליי וישן איתי כל הלילה צמוד אליי.

בבוקר גיליתי שאלה כתמים של דבק מגע עם מים. צילמתי את הקיר ואז שטפתי אותו טוב טוב עם מים חמים וג'ל רחצה. לכשסיימתי צילמתי את הקיר שוב. שלחתי לבעל הדירה את התמונות ויידעתי אותו בכעס שזה לא מקובל עליי שאני יודע מי עשה את זה מבלי לנקוב בשמו של השכן. ציינתי בפניו שזה פלילי מה שנעשה כאן. בעל הדירה הבטיח לדבר איתי כשיחזור הביתה. במקביל סיפרתי בכעס לשכנה שלי את כל הסיפור כשאני ממש צורח בכעס ורועד מפחד: איך נכנסים אליי לבית ללא אישורי? היום זה דבק מגע מחר זה משהו יותר חמור. היא הצדיקה אותי: לטענתה, לבעל הדירה אין לו זכות להכנס לדירה שאני שוכר ממנו ללא רשותי. אולי יש לי סכום כסף גדול בבית? אולי יש לי תכשיטים מזהב שאני מחביא?

כמובן שבעל הדירה בא לדבר איתי אחרי שהוא שוחח עם השכן הסורר. האחרון הודה בפניו שבסך הכל שפך מים מלוכלכים כי שלג ישב בפינת הזולה שלו ויילל בלי הפסקה וזה הציק לו. כשבעל הדירה אמר לי את זה שאלתי אותו: "באיזו רשות אתה שופך לי מים בכלל ומים מלוכלכים בפרט בתוך הבית? זו הדירה שלו שהוא שוכר? ושזה לא נראה מים מלוכלכים אלא דבק מגע מתוך הבית ואפשר לראות את זה בברור מהתמונות." הכנסתי אותו לבית והראתי לו שנשארו מעט כתמים בפרווה של שלג. במקביל אמרתי לבעל הדירה: "יופי!!! כל פעם שהוא יפעיל את הוואנטה שבבית שלו שזה מפריע לו אני אשפוך מים ודבק מגע. האם זה ייראה נורמלי? האם זה נשמע מורמלי??" בעל הדירה כל הזמן ניסה לתת לי תשובה שלא הגיונית, לא ריאלית, כי הייתה לי תשובה בוגרת לתת לו. בעודנו מדברים אני קולט שהשכן הסורר מפעיל את הוואנטה בשטח שלו. נתתי לבעל הדירה להקשיב וזה טען שאני יותר מדי רגיש לרעש הזה: "נכון. אני רגיש" עניתי לו. הוא הסביר לי שהשירותקלחת של השכן ללא חלון ובגלל זה הוא מפעיל את הוואנטה. אמרתי לו שהשירותקלחת הם גובלים בקיר של המטבח אצלי ורעש הוואנטה הוא ממש בחזית הבית שלו. בעל הדירה ניסה להסביר לי שהצנרת היא צנרת פנימית בתוך הבית. אז עניתי לו בחזרה: "אוקיי. אתה מתרחץ חמש דקות - עשר דקות, בסדר. הוואנטה מופעלת משעה 04:30 / 05:00 עד 23:30 בלילה מתרחץ או לא מתרחץ. אם כל דבר שנעשה אצלי בשקט יחסי ושזה מפריע לו שיעבור למקום מבודד למה להפריע לאחרים?" מאז אותה שיחה, אני מקפיד לסגור את החלונות אצלי בבית לפני שאני יוצא לעבודה. במזל שמזג האוויר הוא סוער וגשום ככה ששלג מוגן. 

המקרה קרה בתחילת השבוע. עכשו אנחנו בסופשבוע ועוד לא נרגעתי מהסיפור. לכל מי שסיפרתי אמר לי לגשת לתחנת משטרה ולהגיש תלונה נגד אותו שכן סורר. אני מתכנן לקרוא למשטרה ברגע שהוא יגזים עם הוואנטה שלו ועל הדרך אני אספר את מקרה "התזת המים".

נשבר לי האימון כלפיי בעל הדירה. ללא ספק זו לא הייתה התזת מים מבחוץ כי כל החלון מרושת ברשת כפולה והיא הייתה יבשה. זה נעשה מתוך הבית. התשובות / הטענות של בעל הדירה שהן מצדיקות את השוכר הסורר ולא אותי בידיעה שזה פלילי מה שנעשה כאן גרמה לי לחוסר אימון כלפיו: אתה מגן על השכן הסורר רק בגלל שיש לו הפרעות נפשיות ואתה מגנה אותי בגלל היללות של החתול שהוא לומד להכיר את הסביבה החדשה שלו ומה עוד שיש לו חרדת נטישה? אימון זה כמו כוס זכוכית שנופלת ונשברת אי אפשר להרכיב אותה מחדש.

לאור המצב שנוצר עם כל הקושי בעניין חוזה השכירות שלי מסתיים בסוף אוגוסט. התחלתי לחוש את השטח לגבי דירות של 2 חדרים בבת ים, עלויות שכירויות ואיפה בבת ים. למרות שמצד אחד אני לא שש לעבור דירה כי אז אני נותן לשכן הסורר לנצח. מצד שני, אני לא חש בביטחון כשבעל הדירה מצדיק את השכן הסורר ושהאחרון ממשיך להפריע בלי חשש. לעבור לגור אצל אמא שלי זה לא בא בחשבון כי היא לא מעוניינת להגיע למצב שיהיו ויכוחים בינינו, מה גם שאני עם חתול. המשפחה המאמצת של שלג שמסרה לי אותו יודעת מהסיפור בשלב מסויים הם רצו לבוא לקחת לי אותו חזרה עד שיעבור זעם (מה שלא נראה לי בכלל) זה נמצא בבאק שלי כל הזמן.

ממש לא אוהב את המחשבה הזאת.

ממש לא אוהב את ההרגשה הזאת שאני מתהלך איתה.