רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2025

יום עובר לו

תמונה
                                     שעה עוברת לה, יום עובר לו, שנה עוברת לה, ואנחנו מזדקנים לנו....... עוד יום הולדת מתקרב לו (פאקינג עוד 4 שנים אני אהיה בן 60), לא שאני מצפה למסיבת הפתעה וגם לא למסיבונת. גם ככה אף אחד ואף אחת לא אוהב.ת אותי. מי שמתיימר להיות חבר.ה שלא ייצפה ממני שאני אעמוד לצידו.ה כשהייתי צריך. (זהו!!!!! הוצאתי את התיסכול שלי.) *********************************** לנוכח המציאות שנוצרה מאז ה - השבת השחורה (7.10): כולנו מסכימים שאי אפשר לעשות שלום עם העם שמתיימר להיקרא "פלסטינים". לכל מי שעיוור אז אין עם כזה, מדינה כזאת. אני כותב את המשפט הזה כמי שתמך בזמנו במפלגת "העבודה" של רבין - פרס, שדרך אגב רבין הובל באפו על ידי פרס להעשות "הסכם שלום" עם עראפת הוא ידע בזמנו שאי אפשר לעשות איתם שלום, כאיש צבא - רמטכ"ל - פוליטיקאי לשעבר. רצועת עזה - כל העולם הערבי מדבר על זה שצריכים לתת לעזתים לחיות בשלום ואף אחת מהן לא מוכנה לקחת את רצועת עזה תחת חסותה / ריבונותה, עיינו ערך: הסכם שלום שמנח...

חוסר אימון

תמונה
מצאתי את עצמי השבוע בסיטואציה מאוד מאוד קשה שגרמה לי לכעוס ולהרגיש חסר ביטחון בתוך הבית שלי, למרות שזו דירה שכורה. לפני חודש וחצי אימצתי חתול חדש מסוג אנגורה שכולו לבן כשלג ולכן קראתי לו שלג. במקביל בדירה שלידי ישנו שוכר עם הפרעות נפשיות מאוד קשות (צועק בבית שלו, דופק על השיש ועל הקירות באגרופים, כל יציאה שלו לשביל זה עם טריקת שער בעוצמות - אלה רק דוגמאות). יש לציין, כי הוא לא מוכן לקבל טיפול פומי. חוזר בתשובה, בנדמה לי קרי: מה שנוח לו הוא דתי מה שלא נוח לו הוא לא דתי (לפחות בשבתות בבוקר הוא לא הולך לבית הכנסת). כשהיינו מדברים עד לפני שנתיים הוא היה נכנס ויוצא לבית שלי בלי הפסקה וזה היה משגע את החתול הסיאמי שלי שנפטר בשיבה טובה. בנוסף לזה הוא היה משגע אותי גם כן ומנסה לכפות עליי את אורח החיים שלו, לא אהב שהחתול אוכל את העוף שהיה לי באוכל וגם לא אהב שהחתול היה מלקק אותי, כשהייתי נכנס לשירותים להתפנות מיד היה חושב על שאני הולך לענג את עצמי, כשהיו מגיעות חברות לבקר אותי הוא היה מפשיט אותן במבטים שלו, וכולי. נוצר מצב ממש לא נעים שלא הייתה לי דקה של פרטיות גם שהייתי נכנס להתרחץ כי הוא היה מ...

צח כשלג

תמונה
שישה ימים אחרי שפצ'וצ'ו נפטר אימצתי חתול חדש. חתול זכר בן 4, מסוג אנגורה, מסורס, שהובא אליי מהצפון, לבן כולו, בגלל זה שמו בישראל: שלג. דברן מאוד.  במשך החודש האחרון התרגלנו אחד לשני. מבחינתי, זו שמחת חיים שיש לי מי שהוא שמחכה לי כשאני חוזר הביתה מהעבודה. ממש לא מתחרט לרגע על האימוץ. לפי דבריי אחד מהמוסרים של שלג אמר לי: "שלג ננטש בוודאות כי הסתובב מוזנח וחלש באזור תעשייה שאני עובד בו בצפון. בגלל שהיה כזה בייתי וחברותי מניח שהיו לו בעלים קודמים. ובגלל שאף אחד לא חיפש אותו כל הזמן הזה מניח שננטש שם או במקום קרוב והגיע לשם." לכן, אני משתדל להיות בקירבתו הרבה ושיהיה רגוע, למרות שלפעמים זה לא קל בכלל. לא שאני מקטר, חלילה וחס. כשמגדלים חתול / כלב ישנה אחריות אדירה. לא כל אחד ואחת יכולים להבין זאת. לא כל אחד יכול לגדל חתול או כלב. אני טוען, הן שלג והן אני זכינו ללא ספק. כשאני יוצא לעבודה מאוד קשה לי להיפרד משלג, עם היד על הלב. הוא נותן לי תחושת בית. נותן לי תחושת שייכות. שמי שהוא אוהב אותי ודואג לי ודורש תשומת לב. אם לבני אדם לא אכפת להם ממני אז לפחות לחיית מחמד אכפת ממני. *...