זה אני

שישה ימים אחרי שפצ'וצ'ו נפטר אימצתי חתול חדש. חתול זכר בן 4, מסוג אנגורה, מסורס, שהובא אליי מהצפון, לבן כולו, בגלל זה שמו בישראל: שלג. דברן מאוד.  במשך החודש האחרון התרגלנו אחד לשני. מבחינתי, זו שמחת חיים שיש לי מי שהוא שמחכה לי כשאני חוזר הביתה מהעבודה. ממש לא מתחרט לרגע על האימוץ. לפי דבריי אחד מהמוסרים של שלג אמר לי: "שלג ננטש בוודאות כי הסתובב מוזנח וחלש באזור תעשייה שאני עובד בו בצפון. בגלל שהיה כזה בייתי וחברותי מניח שהיו לו בעלים קודמים. ובגלל שאף אחד לא חיפש אותו כל הזמן הזה מניח שננטש שם או במקום קרוב והגיע לשם." לכן, אני משתדל להיות בקירבתו הרבה ושיהיה רגוע, למרות שלפעמים זה לא קל בכלל. לא שאני מקטר, חלילה וחס. כשמגדלים חתול / כלב ישנה אחריות אדירה. לא כל אחד ואחת יכולים להבין זאת. לא כל אחד יכול לגדל חתול או כלב. אני טוען, הן שלג והן אני זכינו ללא ספק. כשאני יוצא לעבודה מאוד קשה לי להיפרד משלג, עם היד על הלב. הוא נותן לי תחושת בית. נותן לי תחושת שייכות. שמי שהוא אוהב אותי ודואג לי ודורש תשומת לב. אם לבני אדם לא אכפת להם ממני אז לפחות לחיית מחמד אכפת ממני. *...