מטרה.... מטרה......
איך לעבוד ולהיות ראש קטן?
איך לא להגדיל ראש?
שהרי מקומות עבודה לא אוהבים הגדלת ראש, שהעובד הפשוט יגיד להם מה לעשות או יחווה את דעתו.
אומרים לי שזו הרבה עבודה אישית: שהרי באתי מעמדת ניהול ופשוט קשה לי להקטין ראש. שעליי להפסיק להגדיל ראש ולהגיד לעצמי שאני חייב לעשות את זה. לדבר עם עצמי, תרתי משמא, כמה שזה יישמע שאני משתגע: ולהגיד שזה לא יעזור לי שאגדיל ראש. בשביל הבריאות הגופנית והנפשית שלי, שהרי אני לא נהיה צעיר יותר. כמו כן, עליי להפסיק להגיד את דעתי את המקצועית על כל דבר: כי לא אוהבים לשמוע דעות אחרות. תן לחרא לצוף ותתמוגג.
אני חייב לעשות את זה לעצמי עם כל הקושי שבעניין. אני חייב להבין, שאני לא בעמדת ניהול יותר.
אני חייב להבין שאני חייב להגיד משפטים קצרים שלא מבוססים על רגשי אלא מקצועיות בלבד.
עולם המלונאות השתגע. הוא לא מה שהיה לפני 30 או 20 שנה. מצפים שהעובדים המעטים שנשארו יעשו אלף ואחד דברים. ושיישתקו. כל זה בשכר מינימום (לרוב 40 ש"ח ברוטו, במקרה הטוב) גם אם אתה בעל ניסיון וותק בתחום של 3 עשורים.
אני מכוון מטרה.
חושב חיובי.
משתדל להיטען באנרגיות חיוביות בכדי להשיג משרה טובה יותר ממה שיש עכשו. כי מגיע לי את הטוב ביותר.
****************************************
זה כבר ימים שאני כותב, קורא את הפרק הזה,
מוחק, משנה,
מקשיב למוזיקה שאני אוהב - במקרה של YANNI - עם האוזניות, שמצד אחד היא מוזיקה קיצבית וגם מוזיקה מרגיעה.
מנסה לעשות סדר במחשבות שלי, באשר הן.
****************************************
אני חייב להפסיק להיות בסדר עם אחרים. לנסות להיות חביב ואהוב על אחרים.
עליי לאהוב את עצמי, לדאוג לעצמי. שהרי אף אחד לא יאהב אותי וגם לא יידאג לי בעת הצורך.
ראיתי את זה לא רק מחברים שחשבתי שהם חברים אלא גם מבני משפחה שהם קירבה ראשונה: אחות שניתקה קשר מאז שאבינו נפטר. אמא שבמשך השנים ולקח לי זמן להבין ולהפנים שהפכה אותי לבן - הורה, שזה ממש לא נורמלי ואף אובססיבי תוך ויתור על החיים שלי על הרגשות שלי על הבריאות שלי רק היא והיא והיא. במחשבה שנייה, זו אשמתי שהתחלתי עם זה כשהייתי צעיר.
תגובות