סיכום
זהו פרק מסכם.
בתאריך 9 במאי 2021 חזרתי לענף המלונאות ישר לתפקיד ששאפתי אליו, סגן מנהל קבלה וממלא מקום. מאז נהנתי מהתפקיד למרות המתחים, הלחצים, שעות לא שעות מול המחשב. נהנתי עד אשר.........
חלף חתול שחור ביני לבין מנהל הקבלה שהחליט להשעות אותי לעשרה ימים מהעבודה לאחר שהטחתי בו ביקורת קשה מאוד. מבחינתו, הוא ראה בהשעייה סוג של עונש. מהצד שלי, כשהבנתי שכך הוא פועל וכך הוא פוגע לי בפרנסה הוצאתי לו חופשת מחלה על אותם עשרה ימים בכדי שאוכל להרוויח עליה כסף לפחות.
כשחזרתי העניינים לא היו כמו שהיו. מערכת היחסים המקצועית והאישית לא הייתה כמו שהייתה פעם. חוסר האימון צף ועלה לו שוב. הוא נטל ממני את הסמכויות של סגן מנהל קבלה. גם לא היה לי חשק בכלל לעבוד באותה עוצמה, באותה אכפתיות. די סבלתי בכל משמרת ומשמרת שהייתי שם.
התחילו קולות בעבוע וחוסר שביעות רצון של עובדים על נושא המשמרות. קולות שהגיעו אליי והבנתי אותם מאוד. שהרי איך אפשר לעבוד 2/3 משמרות בשבוע? המכולת לא מוכנה לתת בהקפה. הבנק דורש כסף בכדי לכסות את ההוצאות ואת ההלוואות שכל אחד ואחת לקחו.
אישית התחלתי לפזול החוצה. לחפש אלטרנטיבות אחרות. הייתי בראיונות מוצלחים ובראיונות פחות מוצלחים. כשחשבתי לתומי שהתפקיד שהצעתי את עצמי כבר בכיס הקטן שלי קיבלתי סטירת לחי. הראיונות הללו חישלו אותי. המשכתי בידיעה שמה שלא הורג הוא מחשל. עד אשר מצאתי. (כרגע לא אפרט מהו התפקיד החדש).
אני עוזב את המלון בוטיק שעבדתי בסיפוק אחרי 4 וחצי חודשים. אני לא אירוק לבאר ששתיתי ממנה. רק לציין מספר עובדות:
1. אתם לא יכולים להכריז על עצמכם שאתם מלון בוטיק כשאתם מקבלים הזמנות במחיר של 500 ש"ח ללילה. נכון, המצב הכלכלי בארץ הוא בכי רע. מלון בוטיק שמכבד את עצמו לוקח מחירים של 900 ש"ח ללילה ומעלה. דואגים לתת תמורה עבור העלויות ללילה: לבנות ספא במלון, ארוחות ערב, ואלה רק 2 דוגמאות.
2. אתם לא יכולים להכריז על עצמכם שאתם מלון בוטיק כשאוכלוסיית האורחים הם ארחי פרחי ועברייני צעצוע שמתיימרים להיות "שומרי שבת" והולכים ערומים בשטח המלון.
3. אין הקפדה על ההגבלות של הקורונה בכל המובנים.
4. אם אתם רוצים לצמצם עלויות? לחסוך? אז אל תפתחו את המלון לא לפני שיהיה לכם מה להציע תמורה לאורחים.
5. ביטחון במלון - יש חבורת מאבטחים לא חמושים שמפחדים על החיים שלהם וכל היום הם ביו טיוב. אין אפילו קב"טים חמושים שזה נדרש במלון מעל 101 חדרים. אל תגידו לי שאתם יודעים מה החוק ופועלים על פי הגורם המנחה, קרי: המשטרה.
אלה במקצת הדברים שאני מודה ומתוודה שלא יכולתי לשתוק על זה. ממש שמתי דגש בכל תקופת הפעילות שלי במלון. כששמתי לב שהדברים שאני אומר נופל על אוזניים ערלות לא יכולתי להמשיך יותר. הרגשתי שאני חוטא לעצמי ולעבודתי. אני לא יכול להגן על עצמי, מבחינה בטיחותית ומבחינה בריאותית. וכן.......... אין תמורה נאותה תמורת העבודה שאני עושה של כמעט 24 שעות - מקבל 36 ש"ח וכשנתנו העלאה במשכורת היא הייתה מינורית (2 ש"ח, בברוטו).
כידוע לכל, אני לא יכול לשקר לעצמי. הלב שלי והפה שלי שווים. אני אומר את מה שאני חושב, לטוב ולרע. מקצועית ואישית, זה חיסרון וגם יתרון. כשאין הקשבה לדברים שאני מתריע ואומר ואין הפנמה ואין יישום אזי, אני שובר את הכלים. זה לא עניין של אגו. זה עניין מקצועי פרופר.
**************
אני ממשיך הלאה.
למקום הבא. NEXT.
בשאיפה שבמקום הבא ידעו להקשיב. ידעו להעריך נכונה את העבודה שאני עושה. ידעו להעריך את ההתראות שלי, לטוב ולרע.
לגבי מי שהיה מנהל שלי??? זו שאלה טובה. מבחינתי, יהיה קשה מאוד להחזיר את האמון בינינו. אני נפגעתי ממנו קשות. נשאר לי כלפיו כבוד כאדם, ותו לאו.
כשהמלון יחליט להיות בוטיק ורציני בכוונותיו ובהתנהלותו ואם יחליטו שהם רוצים אותי בשורותיו, שוב, אזי אשקול זאת. כרגע, על פניו, הכיוון של ההתנהלות של המלון הוא לקראת התרסקות טוטאלית. אני לא מעוניין להיות שם כשהמלון יתרסק.
תבינו,
אני צריך, חייב לעצמי את השקט.
אני חייב וצריך לדאוג לבריאות שלי - הנפשית, הגופנית והמקצועית.
תגובות