אז למדתי
אז למדתי שגם הלבד הוא בסדר,
אפילו נעים.
שזה המקום המוכר,
שמזכיר לך מהי אהבה עצמית.
אהבה טהורה, שלא מבקשת כלום.
לאט לאט למדתי להכיר מבין כל החולשות, את החוזקות שבי.
למדתי לא להתחייב לקשרים, כשאני הרס עצמי לא פוטנציאלי. לא משהו שניתן לתקן דרך אנשים אחרים. הבנתי שזה אמור להגיע ממני.
אז אני נשאר בתדר שלי,
מכור לספרים,
לאדרנלין של העבודה, אי שם בשטח,
לשקט בסופי שבוע,
ולניתוק הרגשי, שהולך איתי לכל מקום בערך.
למדתי להיסחף אל תוך הים הזה,
שרק הולך ומתמלא באדישות.
למדתי שגלגלי הצלה זה לחלשים,
ושאני חזק מספיק,
כדי להתמודד,
בלי כל המסביב.
הלבד הוא בסדר,
היום בדיעבד אני מבין......
שלפעמים רק את זה.......
הייתי צריך......
****************
ערב צום יום כיפור היום.
לא קל היום הזה עצמו עם כל השקט שמסביב.
עד לפני 3 שנים הייתי צם. מאז שהתגלתה אצלי מחלת הסרטן שיצאתי ממנה, תודה לאל, אני נמצא במעקב. אומנם אני לא צם אבל מקדיש את היום הקדוש הזה להרבה מחשבות ולהרבה בדק בית עצמי: איפה טעיתי, מה אני צריך לשנות ובמה אני צריך להשתנות, וכו'.
אני אופטימי לחלוטין.
קיבלתי הזדמנות שנייה בחיי.
מכוון למטרה.
לעשות רק מה שטוב לי ולא מה שטוב לאחרים.
תגובות